הדדליין עבר. הימים האחרונים של חלון ההעברות לא אכזבו וכללו כמה עסקאות משמעותיות, אבל השורה התחתונה היא שרוב הקבוצות הגדולות לא התחזקו. שתי קבוצות הפלייאוף היחידות שביצעו שדרוג רציני הן הקליפרס ומיאמי. יוסטון משתתפת בניסוי וויתרה על השחקן הטוב ביותר בטרייד כדי לרדת מתחת לתקרת המס, פילדלפיה התחזקה בפריפריה עם שני שחקנים שלא בטוח שייכנסו לרוטציה, דנבר החליפה כמה שחקני ספסל אך בסופו של דבר השיגה בעיקר בחירת סיבוב ראשון. עוד שמונה קבוצות שעומדות על יותר מ-60 אחוזי הצלחה לא עשו כלום בדדליין, למרות שלחלקן היו כלים להתחזק ונותרו לא מעט שחקנים מעניינים בקבוצות קטנות (למשל קווין לאב, טריסטן תומפסון, דרק רוז, תד יאנג, דאוויס ברטנס וג'יי קראודר).
באופן משונה במיוחד, שלושת השחקנים הבכירים ביותר שהחליפו קבוצה בימים האחרונים הגיעו לשלוש מארבע הקבוצות עם המאזן הגרוע בליגה. יכול להיות שמדובר במחמאה לשיטת הלוטרי החדשה: הנמושות מוותרות על טנקינג אגרסיבי ומעדיפות להתחזק עכשיו בשחקן משמעותי שהן רואות כחלק מהעתיד שלהן. אולי כחלק מאותה מגמה, עושה רושם שרוב הקטנות גם לא מתכוונות לבצע ביי-אאוט לשחקנים וותיקים שמסיימים חוזה. קליבלנד אפילו מיהרה להצהיר שטריסטן נשאר אצלה, מה שימשיך להקשות על הגדולות להתחזק במקומות החסרים. התוצאה היא שהשחקן הכי מעניין עכשיו הוא דארן קוליסון, שפרש בקיץ כדי לחבור לעדי יהווה. הלייקרס מנסים לארגן איתם טרייד תמורת שלושה ספרים, שנה של תפילות והזכויות על הנשמה של דוויט הווארד.
בסופו של דבר היו חמש עסקאות גדולות, שכיאה לג'נרל מנג'רים של התקופה כללו הרבה מאוד פרטים קטנים ומסובכים. הנה ניתוח זריז שלהן.
מרכוס מוריס בקליפרס
המהלך בעל ההשלכות המשמעותיות ביותר, אולי היחידות, על מאבקי האליפות, הופך את הקבוצה עם הסגל הכי מאיים בליגה לעוד יותר מאיים. מוריס הוא בדיוק מה שהיה חסר לדוק ריברס: סטרץ' 4 שמסוגל ליצור לעצמו מצבי זריקה ולשמור על כמה עמדות. התאום המוצלח צבר ניסיון פלייאוף בבוסטון בשנתיים האחרונות, ובין היתר היה הלברון סטופר הבכיר של הסלטיקס. בדרבי שרובנו מקווים לראות בגמר המערב הוא יצטרך לשמור בעיקר על אנתוני דייוויס, והיכולת שלו לעשות את זה תהיה נקודת מפתח בקרב המסקרן הפוטנציאלי.
חמישיית מאני טיים של לו וויליאמס, קוואי לאונרד, פול ג'ורג', מוריס ומונטרז הארל היא החמישייה ההתקפית המפחידה בליגה. תחליפו את לו-וויל בפטריק בברלי וזו חמישייה הגנתית מפחידה. לנדרי שאמט, ג'מייקל גרין ואיביצה זובאץ משלימים תשיעייה איכותית לפלייאוף. הקבוצה של דוק ריברס לא הצליחה להתגבש עם כל ההיעדרויות במהלך העונה ומדי פעם נראית מאוד לא מחוברת, ואפילו ככה היא עומדת על המאזן הרביעי בליגה, רק שני משחקים וחצי מהיריבה העירונית. למרות הקרטוע, אם הקבוצה הזאת תגיע בריאה לפלייאוף אני לא רואה דרך שלא להתייחס אליה כפייבוריטית הברורה לאליפות.
לורנס פרנק ויתר בטרייד הזה על מו הארקלס, על ג'רום רובינסון הצעיר (שאיכשהו הגיע לוושינגטון שקיבלה אותו די בחינם), על בחירת סיבוב ראשון ועל בחירת סיבוב שני. שום דבר שפוגע בסגל הנוכחי. אם מוריס ישתלב ניתן יהיה להחתים אותו בקיץ יחד עם מונטרז שמסיים חוזה ולהריץ את הסגל הזה לכמה שנים. הקליפרס יצטרכו לשלם מיסים לשם כך, אבל זה לא אמור להטריד את סטיב באלמר, שמדורג 19 ברשימת עשירי העולם. הניקס יקבלו את בחירות הדראפט. איכשהו, בתוך כל הבלגאן של המועדון הזה, הצליח להתרחש תהליך בנייה מחדש הגיוני, שכולל הרבה בחירות סיבוב ראשון ואפס התחייבויות ארוכות טווח. אך אל דאגה, ג'יימס דולן עובד במרץ על מנת להרוס גם את זה.
קלינט קאפלה באטלנטה, רוברט קובינגטון ביוסטון
יהונתן אליהו כבר כתב על הניסוי של יוסטון, שבינתיים רשמה ניצחון חוץ מרשים על הלייקרס, אז לא אפרט על כך כאן. דריל מורי הספיק לוותר מאז על הסנטר ג'ורדן בל, במהלך שנראה כאילו נועד בעיקר לעשות דווקא ולהבהיר שהוא שם את כל הז'יטונים על הרכב האקסטרה אקסטרה סמול. הנקודה שאוסיף לדיון היא שבחישובים שלהם, מורי ומייק ד'אנטוני מתעקשים להתעלם לחלוטין מתחום ניהול העומסים. קבוצות מעדיפות להעלות חמישיות גבוהות ולהשתמש בשחקני פנים לאורך השנה גם כדי למנוע מהשחקנים הבכירים שלהן להתמודד בקרבות פיזיים מתישים עם שחקנים גדולים מהם לאורך העונה. עבור הסגל הנוכחי של הרוקטס, כל משחק מעתה יהיה קרב פיזי מתיש.
ההתעלמות של ד'אנטוני מניהול עומסים זו אחת התכונות הידועות שלו. בשנתיים האחרונות לא מדובר רק ברוטציה הקצרה, אלא גם באופן השימוש בג'יימס הארדן, שהבידודים הלא נגמרים דורשים ממנו מאמץ פיזי חריג. הארדן נמצא בנפילה חדה בחודש האחרון, ב-13 המשחקים האחרונים הוא קלע ב-36.6 אחוזים מהשדה וב-26.5 אחוזים משלוש. קשה שלא לייחס את הנפילה לעומס יתר, מחשבה מטרידה כשמדובר באמצע העונה הרגילה. זה לא מקרה שהארדן מתקשה מאוד לתפקד ברבעים האחרונים בפלייאוף, זה לא מקרה שיוסטון החטיאה לפני שנתיים 27 שלשות רצופות במשחק 7. השחקנים של מורי וד'אנטוני קורסים פיזית, והתגובה שלהם היא לשלוח את פי ג'יי טאקר, עוד מעט בן 35, להיאבק כל יום עם סנטרים שגבוהים ממנו בראש.
גם הצד של אטלנטה בטרייד הזה מאוד מעניין ובמובן מסוים הפוך מזה של יוסטון. דווקא בתקופה בה המאמן לויד פירס החל להשתמש בחמשת הצעירים הבכירים שלו ביחד, הג'נרל מנג'ר טראוויס שלנק ביצע מהלך שמוותר על ההרכב הנמוך הזה. המסר המרכזי בהבאה של הסנטר השוויצרי, שחתום לשלוש שנים נוספות, הוא ששלנק הגיע למסקנה שהקבוצה שלו לא תשרוד הגנתית עם ג'ון קולינס כסנטר. קולינס נהנה מאוד מהריווח ומשיתוף הפעולה עם טריי יאנג. שלנק כנראה מאמין ביכולת של שחקן הפנים המוכשר לפתח את משחק הביניים ואת הקליעה מבחוץ כדי להפוך לפאוור פורוורד מגוון יותר, בזמן שקאפלה יהיה ה-rim-runner המרכזי בפיק אנד רול. כדי להתחיל לממש את ההבטחה העצומה שגלומה בסגל הצעיר אטלנטה הייתה זקוקה לשדרוג הגנתי, יהיה מעניין לבחון האם קאפלה יספק אותו.
אנדרה איגודלה במיאמי
איגודלה לא היה אמור להיות אחד השחקנים הכי מבוקשים של הדדליין. שחקן בן 36 שדעך בשנים האחרונות, התקשה לתפקד בפלייאוף פרט להבלחות של משחקים בודדים ולא שיחק מאז יוני אמור להיחשב לתוספת נחמדה לספסל, לא לשחקן שהופך פרטנדרית לקונטנדרית. יכול להיות שהתקופה בה לא שיחק העצימה את המיתוס שלו. יהיה מעניין לראות את איגודלה הנוכחי משתלב בקבוצה שהיא לא גולדן סטייט, קבוצה שזקוקה ממנו להרבה יותר תרומה התקפית, קבוצה שהשחקנים הבכירים שלה מתאפיינים בקליעה בעייתית מבחוץ. כרגע אני לא חושב שהוא יוכל להוות שדרוג משמעותי עבור ההיט.
פט ריילי חיפש מהלך גדול יותר שיכלול גם את דנילו גלינארי. המהלך הזה נפל, כנראה, בגלל התעקשות של ריילי לשמור על מקום לחוזה מקסימום ב-2021. המשאלה הלא פשוטה הזאת, שכנראה תדרוש גם מוכנות מצד באם אדבאיו לדחות את החתימה על הארכת חוזה, עלולה לסנדל את יכולתו של ריילי לחזק את הקבוצה בשנתיים הקרובות. הטרייד הנוכחי פינה למיאמי מקום דווקא בקיץ הקרוב, אך זה הולך להיות קיץ דליל מאוד בשחקנים מעניינים. מיאמי תפעל בו כמעט לבד, לכן אולי היא תוכל להציע לשחקן וותיק חוזה גדול לשנה אחת עם אופציית קבוצה לשנה נוספת. אבל בינתיים, הסגל הנוכחי הוא לא כזה שרצים איתו לאליפות.
ממפיס היא אחת המרוויחות הגדולות של הדדליין. ההנהלה החדשה של הגריזליס ממשיכה לפגוע בול בכל החלטה. הם דגרו על איגודלה לכל אורך השנה ובסופו של דבר קיבלו בתמורה את ג'סטיס ווינסלו, שחקן כנף מגוון ואיכותי שהסיבה היחידה שהוא עבר במחיר כזה היא שהוא לא מפסיק להיפצע. אם הוא יצליח להפסיק, יכול להיות שממפיס הרוויחה את הסמול פורוורד העתידי שלה, יוצר משני עם הגנה נהדרת ומספיק קליעה מבחוץ כדי להשלים את החבורה הצעירה שהתגבשה בממפיס. כחלק מהמחיר הגריזליס ספגו כמה חוזים שנמשכים לעונה נוספת, משהו שאין להם בעיה לעשות. במקביל, דילון ברוקס קיבל הארכת חוזה נוחה מאוד לשלוש שנים, עוד מהלך נהדר של זאק קליימן וג'ייסון ווקסלר, שני שמות שכדאי להתחיל להכיר.
ד'יאנג'לו ראסל במינסוטה
מינסוטה וגולדן סטייט היו שתיים מהקבוצות האקטיביות של הימים האחרונים (במקרה של הווריירס, בעיקר על מנת לרדת מתחת לתקרת המס), ובסופו של דבר הצליחו לבצע את הטרייד שמדברים עליו בערך מהרגע שראסל חתם בגולדן סטייט. הנהלת הזאבים רואה באולסטאר היוצא את הרכז האידיאלי לצד קארל אנתוני טאונס, ומאוד יכול להיות שמדובר בהימור שיכריע האם טאונס יישאר במינסוטה לאורך זמן או יתחיל לפזול למקומות אחרים בקרוב. לראסל יש ברזומה רק עונה אחת טובה באמת, אבל הוא נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית בגולדן סטייט ולא צריך לשפוט אותו לפיה. הוא יקבל הזדמנות בקבוצה שבקרוב תתחיל להיות נואשת לנצח ותקועה בקונפרנס שלא פשוט להצליח בו.
הווריירס בונים על הקושי להצליח במערב. ההישג המרכזי שלהם בטרייד הזה, שעבורו הם היו מוכנים גם לספוג את החוזה הענק של אנדרו וויגינס, שיקבל הזדמנות מעניינת להמציא את עצמו מחדש, הוא בחירת דראפט עם הגנות מינימליות (מוגנת טופ 3 ב-2021 ולא מוגנת ב-2022). יחד עם הבחירה של גולדן סטייט הקיץ, יש לה שני נכסים רציניים מאוד שניתן להשתמש בהם כדי לחזק את הצוות המסייע שלצד שלושת הכוכבים שהם מקווים שיחזרו לעצמם בעונה הבאה. שתי בחירות עם פוטנציאל כל כך גבוה יכולות להספיק גם כדי לבנות חבילה עבור סופרסטאר, למשל אם שחקן יווני מסוים לא יצליח בפלייאוף וידרוש טרייד בקיץ. אבל גם אם התוצאה תהיה שני שחקנים איכותיים נוספים לסגל, בין אם דרך הבחירות עצמן או בטריידים עליהן, זה יוכל להחזיר את גולדן סטייט חזק לעניינים.
אנדרה דראמונד בקליבלנד
על המהלך המשונה של הדדליין אין הרבה מה להגיד. דטרויט לא קיבלה כמעט כלום תמורת השחקן שדי בוודאות היה עוזב בקיץ (ועכשיו מדבר על נאמנות) וכנראה ביצעה את המהלך בעיקר כדי לפנות את הבמה לצעירים שלה, עם דגש על כריסטיאן ווד המסקרן. קליבלנד כנראה ביצעה את הטרייד על מנת לתת לעצמה סיכוי להחתים את דראמונד בקיץ. תהיה לקאבס אפשרות להציע לו חוזה גדול יותר מכל קבוצה אחרת, ובעיקר חודשיים לשכנע אותו שניתן לבנות סביבו קבוצה טובה. קולין סקסטון ודריוס גרלנד, הגארדים הצעירים שעוד לא ברור אם הם מסוגלים לשתף פעולה, הם מוקד המשיכה המרכזי. אולי זה יעבוד, ואם לא אז קליבלנד בזבזה בחירת סיבוב שני. שווה הימור.