התיכוניסט שהשתלט על ה-NBA: התחנות בקריירה האגדית של קובי בריאנט

גיל 17 הפך קובי בריאנט לגארד הראשון בתולדות ה-NBA שנבחר בדראפט ישירות מהתיכון. במהלך שהיה נדיר מאוד באותה תקופה, החליט היהלום הצעיר מפילדלפיה לדלג על המכללות ולזנק הישר לליגה של הגדולים. הלייקרס הימרו עליו וסגרו טרייד עם שארלוט שתבחר בו במקום ה-13 בדראפט ותעביר אותו לשורותיה תמורת ולאדה דיבאץ', שאיים תחילת לפרוש כדי לא לעבור להורנטס, אך התרצה לבסוף, והשאר היסטוריה.

קובי לא הבריק בעונתו הראשונה, שהייתה גם הראשונה של שאקיל אוניל בקבוצה, וקלע 7.6 נקודות למשחק כשהוא מודח יחד עם הלייקרס בחצי גמר המערב עם 4:1 על ידי יוטה ג'אז האימתנית.

בשנתו השנייה הוא כבר הפך לאחד הכוכבים הגדולים של הלייקרס כשהוא רושם 15.4 נקודות למשחק בעונה הסדירה. הלייקרס הגיעו לגמר המערב באותה עונה, אבל חטפו 4:0 מאותה יוטה.

החל מכאן בריאנט כבר הפך לשחקן המוביל בלייקרס כשהוא קולע 19.9 נקודות למשחק, אך השילוב בינו לבין שאקיל עדיין לא הביא את הקבוצה מעיר המלאכים לארץ המובטחת, ובפלייאוף הם שוב חטפו סוויפ בחצי גמר המערב, הפעם מסן אנטוניו.

הגעתו של פיל ג'קסון, שזכה בשש אליפויות כמאמן שיקגו בשנות התשעים, היתה זו שחיברה את הלייקרס, וכבר בשנתו הראשונה של הזן מאסטר על הקווים בלוס אנג'לס הלייקרס הוכתרו כאלופים. בריאנט קלע 22.5 נקודות למשחק, והצהובים-סגולים חגגו תואר מתוק לראשונה אחרי 12 שנה עם 2:4 בגמר על אינדיאנה.

בעונה זו התגבשה השושלת של הלייקרס, שהפכה לבלתי ניתנת לעצירה אחרי עוד שיפור מפחיד ביכולתו של הבלאק ממבה, ששיפר את ממוצעיו ל-28.5 נקודות למשחק, לצד 7.3 ריבאונדים ו-6.1 בממוצע. LA דרסה את הליגה בפלייאוף דורסני במיוחד שכלל הפסד אחד בלבד לאורך הפלייאוף - במשחק הראשון של סדרת הגמר מול פילדלפיה, שהסתיימה ב-1:4 ללייקרס.

הפעם זה הלך קשה הרבה יותר, אבל בריאנט ושאקיל סחפו את הלייקרס לאליפות שלישית ברציפות. הסדרה הזכורה מכולן היתה גמר המערב מול סקרמנטו השאפתנית, בה ניצחה לוס אנג'לס 3:4, אחריה הגמר מול ניו ג'רזי היה חלק יותר והסתיים ב-0:4 מהדהד.

השנים היפות של הלייקרס ושל בריאנט הסתיימו באחת על המגרש עם הפסד 4:2 לסן אנטוניו בחצי גמר המערב, על רקע הדיווחים על חילוקי דעות קשים ומאבקי אגו בין קובי לשאק, ומחוץ למגרש, כשבריאנט הואשם באונס צעירה בקולורדו והתדמית שלו החלה להיסדק.

כשברקע הדיונים המשפטיים בעניין האשמתו באונס, בריאנט החזיר את הלייקרס לגמר ה-NBA, שם הובכו על ידי דטרויט המפתיעה שניצחה 1:4, בסדרה שהיתה שירת הברבור של הלייקרס הגדולים, ואחריה עזבו גם שאקיל וגם ג'קסון.

קובי גילה במהירות שהחיים ללא שתי הצלעות האחרות במשולש האגדי לא קלים, ולמרות ממוצעים של 27.6 נקודת למשחק לא הצליח להוביל את הלייקרס החדשים אפילו לפלייאוף, והם סיימו במקום ה-11 בלבד במערב.

תחילתו של הקאמבק: בעונה בה כבר הוספד על ידי רבים, הפליא בריאנט עם ממוצע מדהים של 35.4 נקודות למשחק והחזיר את הלייקרס לפלייאוף במו ידיו, אבל העונה הזו תיזכר כמובן בזכות משחק אחד, בו קלע 81 (!) נקודות מול טורונטו - מספר הנקודות הרב ביותר לשחקן במשחק אחד פרט ל-100 הנקודות של ווילט צ'מברליין ב-1962. בפלייאוף זה לא הספיק, והלייקרס הודחו בסיבוב הראשון עם הפסד 4:3 לפיניקס של סטיב נאש ואמארה סטודמאייר.

בריאנט שוב להט עם 31.6 נקודות בממוצע למשחק, אבל לא זכה למספיק עזרה מחבריו לקבוצה והלייקרס שוב הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול פיניקס, הפעם עם תבוסה 4:1.

חזרתו של דרק פישר והגעתו של פאו גאסול שינו את הלייקרס מקצה לקצה, וקובי שוב טעם את טעמו של גמר ה-NBA, אך שוב הפסיד כשנכנע 4:2 לבוסטון.

שלוש שנים אחרי שראה את שאקיל זוכה באליפות בלעדיו במדי מיאמי, השתווה בריאנט למאזנו של שותפו לשעבר כשלקח את הלייקרס על כתפיו לניצחון 1:4 על אורלנדו בגמר, וקטף אולי את התואר המתוק מכולם עבורו.

בעונה שלאחר מכן הלייקרס חזרו רעבים לא פחות, הסתערו מחדש על התואר ובתום סדרת גמר בלתי נשכחת מול בוסטון ניצחו 3:4, כשבריאנט מככב במשחק השביעי והמכריע ועוקף את מספר התארים של שאקיל עם החמישי שלו. בדיעבד זו היתה הזכייה האחרונה של קובי, מה שהותיר עם אותו אליפות אחת פחות מאלילו מייקל ג'ורדן.

גם הפעם הנפילה של השושלת היתה כואבת מאוד, עם מפלה 4:0 מול האלופה שבדרך דאלאס בסיבוב השני של הפלייאוף.

הדעיכה המהירה של בריאנט וקבוצתו נמשכה עם תבוסה נוספת בסיבוב השני של הפלייאוף, הפעם 4:1 מול הכוח העולה של אוקלהומה סיטי, בסדרה שהתבררה כאחרונה של קובי בפלייאוף.

שנה לאחר מכן הלייקרס הצליחו לעלות לפלייאוף, אבל בריאנט עצמו נפצע במשחק ה-80 של העונה ולא יכול היה לעזור לקבוצה שלו, שכמובן הייתה חסרה סיכוי בלעדיו וחטפה סוויפ מסן אנטוניו בסיבוב הראשון.

את העונה הבאה בריאנט ראה בעיקר מבחוץ כשהוא משחק בסך הכול בשישה משחקים ובלעדיו כמובן שהלייקרס לא הגיעו אל הפלייאוף. למרות הכול, הוא הגיע למשחק האולסטר ונתן הרבה כבוד ללברון ג'יימס.

גם בעונה הזו קובי בילה הרבה מחוץ למגרש בגלל פציעות, אבל בגיל 36 הוא הוכיח שכוחו עוד במותניו עם ממוצעים של 22.3 נקודת למשחק ב-35 משחקים.

לאורך כל עונת הפרישה שלו זכה קובי לכבוד מלכים, ואת רגע השיא שמר ממש למשחקו האחרון, בו הפליא לצלוף 60 נקודות. הקסם האחרון שלו הותיר אותו עם 33,643 נקודות בקריירה (נתון שהספיק עד אתמול למקום השלישי בטבלת קלעי כל הזמנים), ועם רזומה של חמש אליפויות, 18 הופעות באולסטאר, 11 בחירות לחמישיית העונה, 9 בחירות לחמישיית ההגנה של העונה, שני תארי מלך הסלים, שני תארי MVP של סדרת הגמר ותואר MVP אחד של העונה הרגילה, נפרדו אוהדי הלייקרס מאחד משחקני הכדורסל הטובים בכל הזמנים.