בווידאו: נבחרי חצי העונה שלנו ב-NBA
חדר התסריטאים של ה-NBA השתתק כשפול אפג'אמפר, המתמחה, ביקש את רשות הדיבור. בדרך כלל לא נותנים לטירונים לדבר בישיבות האלה, בטח בהתאספות הכי חשובה זה שנים, משחק הבכורה של זאיון וויליאמסון, אבל הבחור הזה, אפג'אמפר - יליד כלכתה, בן לאב מתמטיקאי ואם ציירת, היה חריף. התסריטאי הראשי באז ר. ביטר ניבא לו גדולות. "הבמה שלך, פול", אישר ביטר, "תדהים את החדר".
"לברון קלע 25 בבכורה אחרי שהגיע מהתיכון", פתח פול את דבריו, "כולם ציפו, ההייפ היה עצום, כולם קיבלו, כרגיל. אנתוני דייויס קלע 21 והוריד 7, ג'ורדן היה עם 16, דאנקן עם 15. בקיצור, ג'נטלמן, במלוא הכבוד, אנחנו נהיים צפויים מדי בכתיבה שלנו. אנשים מצייצים על זה בטוויטר".
הוא שמע את הלחשושים. "החצוף הזה…", סינן הכותב הוותיק טריי דאלרט, שהרגיש מאוים על ידי הרוקי והשמועות דיברו על מעבר שלו ל-MLS.
המתמחה האמריקאי-הודי לא עצר: "כאילו, באמת, חברים - 60 נקודות במשחק הפרישה של קובי? 60?! הבחור היה גופה מהלכת כשנתיים, זה היה נראה לכם אמין?". הלחשושים הפכו לרטינות. "אני כתבתי את המשחק הזה!", צווח דאלרט ויצא בסערה מהחדר.
"שקט, חברים, שקט!", דרש הבוס ביטר וכיוון עיניים בוחנות לעבר המתמחה אפג'אמפר. "יש לך הרבה ביצים - נו, מה אתה מציע?".
"אז ככה", אמר הצעיר ופתח את החוברת שהביא עמו. "כולם מצפים לזאיון, נכון? זה הדבר הכי גדול מאז דייויס, דוראנט, אולי אפילו מאז לברון, נכון? כולם חיכו לו, הוא חרך את האינסטגרם עוד בתיכון, נכנס לראש של כולם בשנה אחת במכללות, הטריף אותנו בליגת הקיץ, ואז נפצע - ההייפ רק גדל. עכשיו כבר כולם מתים לראות אותו, משתגעים לדעת מה הוא יכול לעשות? עד כמה הוא מפחיד? האם הגוף שלו יצליח לסחוב? לא היה דבר כזה מ…".
"תגיע לעיקר, פול".
"אני מציע: הופעה שקטה". העיניים של הקולגות כמעט יצאו מהחורים. "הוא ייראה חושש בגלל הפציעה, הרופאים יפחדו, תהיה הגבלת דקות, המאמן ג'נטרי יכניס אותו ל-3-4 דקות בתחילת כל רבע, בראשון הוא לא יקלע, בשני בקושי סל, בשלישי שני ריבאונדים, הוא ייראה מהוסס, חלוד, הקבוצה כולה תיראה לחוצה, הפסד מינימלי. ערב א-נו-שי. תחשבו איזו יציאה זו - זאיון, אנושי?! ואז, לאט לאט, נבנה את הדמות שלו כסופרסטאר, בכל משחק הוא ישתפר, ובעוד כמה שבועות נציג אותו כמפלצת שהוא".
באז ר. ביטר כבר שמע הכול וראה הכול בתעשייה הזו. הפרצוף שלו היה רציני כמו המוות. צמרמורת התפזרה בחדר. ואז, אחרי שתי דקות שלמות של שתיקה, הוא פתח את הפה.
"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!".
הוא כמעט נחנק מצחוק עד שהיה חייב לשחרר את העניבה. "הרגת אותי, אפג'אמפר! הייפ כזה גדול ומשחק בכורה פושר? מה זה פה, אסיה? המזרח התיכון? בנייה, תהליכים, מציאות? אתה בחור מבריק וצפוי לך עתיד מזהיר, אבל אתה חייב להבין לאיפה הגעת. עם כל הכבוד לספורט ולתחרותיות, אנחנו ליגה של בידור, של שואו, של באזז, של הייפ. כשאתה מתקבל לעבודה אצלי, אתה משאיר את ההיגיון מחוץ לדלת, הבנת?". ואז הוא נהיה רציני: "אבל אני זורם עם הרעיון שלך. עם ההתחלה שלו, לפחות".
"אז איך זה ייגמר?", שאל המתמחה.
"בדרך היחידה שאנחנו האמריקאים יודעים", אמר הבוס. "טוב, תודה לכולכם - סעו הביתה, תאכלו משהו ותפתחו ESPN. אני אמשיך מכאן. ופול?".
"כן, בוס?".
"קרא בבקשה לטריי, תגיד לו שיירגע ושייכנס לכאן עם המחברת של המשחק האחרון של קובי. בעצם, לא צריך את כולה, זה פאקינג כבד. שיביא רק את הרבע האחרון".
הלילה בלואיזיאנה התקיימו שני אירועים באותו האולם: באחד, ניו אורלינס שיחקה כדורסל נגד סן אנטוניו; בשני, זאיון וויליאמסון התמודד נגד ההייפ.
25 אקרדיטציות מחולקות למשחק ינואר רגיל של ניו אורלינס פליקנס. הלילה חולקו 160. כולם רצו לראות את זאיון משחק לראשונה על הבמה הגדולה. גם הוא נראה גדול, 130 קילו של רוקי בן 19, והייפ היה כל כך עצום כי בניגוד להופעות הבכורה של הגדולים ביותר, במקרה של וויליאמסון אי הוודאות היתה גדולה אפילו מההייפ. המסגרת הלא אנושית שלו מפחידה, האתלטיות טובה מדי למסה, השרירים עצומים מדי בשביל העצמות. כשראית אותו מופיע לראשונה לא רק תהית לגבי השורה הסטטיסטית אלא גם לגבי השורה התחתונה - יסיים את המשחק? יסיים את העונה?
זה אכן התחיל הכי אנושי שיש. וויליאמסון נראה מהוסס, לא רצה לקחת על עצמו יותר מדי וכשלקח, זה הרגיש חלוד. המצלמה התמקדה על וויליאמסון גם כשהיה על הספסל, השורה שלו הופיעה גם כשלא היה על הפרקט ואם ב-ESPN היו מעזים היו משאירים אותה על המסך לאורך כל הערב ומדי פעם מרעננים עם התוצאה האמיתית במשחק.
התכנון של הדוקטורים היה שוויליאמסון ישחק 3-4 דקות בתחילת כל רבע, והכל התחיל בהתאם לתוכנית. 10:23 דקות לסוף הרבע השני הוא עלה לראשונה על הלוח, דקה לאחר מכן רשם את עבירת התוקף הראשונה שלו. המשחק עסק רק בו, ובכל פעם שקם שחקן של ניו אורלינס והתייצב בעמדת החילופים, כולם הסתכלו בדאגה - אולי זה על חשבון זאיון? לרוב הם גם צדקו. באותן דקות לא רק העולם צפה בשקיקה, גם שחקני הפליקנס, וכששוויליאמסון היה על הפרקט סן אנטוניו חגגה. ג'נטרי התלונן במחצית, בצדק: "כל הקבוצה שלי שיחקה כאילו היא בהופעת בכורה".
זה המשיך עם רכות, הססנות, איבודים ושוב, רצון שלא לכפות את עצמו על המשחק. "הוא משחק באופן מאוד שמרני", אמר ג'נטרי בראיון בין הרבע השלישי לרביעי. "אני לא דואג, בהמשך זה לא יהיה ככה".
הכול היה מוכן לתסריט הלא ייאמן במונחי NBA - וויליאמסון מסיים הופעת בכורה פושרת. הנה, גם זה יכול לקרות.
אבל אז הגיע הרבע האחרון, אז הגיעו שלוש דקות בגן עדן, ותודה למלאך השומר לונזו בול. 08:52 לסוף המשחק וויליאמסון היה חופשי מעבר לקשת, ושוב העדיף למסור לרכז שלו במקום לזרוק. לונזו סירב, והחזיר את הכדור לזאיון. צ'אקה. 25 שניות עברו, זאיון חתך לסל, בול ראה, מסר מעל כולם, וויליאמסון שוב הדגים ידיים נהדרות וכיוונן את הכדור לתוך הרשת. חצי דקה עברה, בול לזאיון, בום, עוד שלשה. זה היה הזמן שהרופאים קבעו להוצאתו של זאיון, ניקולו מלי כבר עמד להחליפו, אבל ההייפ בעצמו החזיר את האיטלקי לספסל. עוד חצי דקה עברה, זריקה, החטאה, ריבאונד, סל - נראה קל כמו בקולג'. 22 שניות עוברות, בול לוויליאמסון, עוד שלשה, ברור. לא רק הפליקנס עזרו לזאיון, גם הספרס, בהגנה רכה שכאילו הוכתבה מלמעלה - אולי באמת קיים חדר תסריטאים ובוס בשם באז ר. ביטר???
הרופאים כבר דחקו במאמן שעשה פרצוף מתוסכל - 'שחררתי את המפלצת, ואני צריך לכלוא אותה בכלוב'. 40 שניות עוברות, בום! ועוד תפירה של זאיון מעבר לקשת - ושוב תודה לחייט לונזו. וויליאמסון הוסיף קליעה מהקו וכך בשלוש דקות של בליץ ערב של 5-7 נקודות עם מבט לעתיד הפך ל-22 נקודות, 4 מ-4 מעבר לקשת ושיגעון בהווה. 5:23 דקות לסיום ג'נטרי הוציא את זאיון למורת רוחם של השניים ושל העולם כולו. המשחק הראשי נגמר כבר אז, כשוויליאמסון ניצח את ההייפ; באירוע המשני ניצחה סן אנטוניו 117:121, אבל לאף אחד לא היה אכפת. שחקני ניו אורלינס אפילו לא עשו עבירה כדי לעצור את השעון. אם בתחילת המשחק הם לא הופיעו כי הם רצו לראות מה זאיון מסוגל לעשות על המגרש, בסיום המשחק הם לא הופיעו כי הם כבר ראו.
אין לדעת איזו קריירה יכתוב לעצמו זאיון וויליאמסון, אבל במסיבת הפתיחה שלה הוכח דבר אחד: יש גבול להיגיון שהיא מסוגלת להכיל.
orenjos@walla.co.il