מרוויח בכפיות, מפסיד בדליים: המלכוד של משה חוגג בעסקת גדי קינדה

בווידאו: דעה על התיקו של בית"ר ירושלים עם מכבי תל אביב

שימו את עצמכם בנעליו של גדי קינדה בימים האלה. רוב הסיכויים שהמחשבה הראשונה שהייתה עוברת לכם בראש היא שהנה, אתם קרובים להגשמת החלום האמריקאי. ג'וב נכסף בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, מי לא היה הולך על זה? מה יש לו, למר קינדה, שהוא צריך "לחשוב על זה"? ברח, גדי, ברח!

המציאות, כמובן, מורכבת יותר, ולא רק משום שקינדה מתקשה מסיבות אובייקטיביות לעזוב, אלא מכיוון שמכל הסיפור בעניינו דווקא הוא, באופן אירוני, יוצא בסדר. אולי היחיד שיוצא בסדר. המעבר הצפוי של קינדה קשור לבעלים ולסוכנים יותר משהוא קשור אפילו אליו. קינדה, כמו הרבה כדורגלנים לפניו ואחריו, הוא בסך הכול מטבע עובר לסוחר, רק שהמקרה שלו קיצוני יותר.

שלא יובן לא נכון - בספורט מקצועני מותר לקחת שחקן ולהעביר אותו מעכשיו לעכשיו לקצה השני של העולם בלי התראה מוקדמת. בסרט "מאניבול" מלמד בילי בין (בראד פיט) את עוזרו פול דה-פודסטה (ג'ונה היל) איך מודיעים לשחקן שהוא עובר בטרייד. בלי להתנצל, בלי לחכות להסברים - "אתה עובר" וזהו. אכזרי, אבל זה הביזנס, בעל המאה הוא בעל הדעה.

הבעיה היא שבסיפור של קינדה יש יותר מדי בעלי מאה. ג'קי בן זקן ומשה חוגג ואלונה ברקת גם היא במיקס, כשעל המקהלה הזאת מנצח דודו דהאן. במצב עניינים כזה, העסק הופך לשכונה. קינדה אמור לעבור באמצע העונה מבית"ר לספורטינג קנזס סיטי בהוראת בן זקן. אם זה לא ייצא לפועל, הוא עשוי בכלל להצטרף מידית להפועל באר שבע, שהיא המתחרה הישירה של בית"ר ירושלים על הכרטיס לאירופה. במילים אחרות, הבעלים של מ.ס. אשדוד יכול להכריע ישירות את מאבק המיקום בין שתי קבוצות אחרות בליגת העל. באיזו סיטואציה זה הגיוני?

לא יהיה הוגן להמשיך לפני שנחזור לינואר 2019 ונבהיר את הרקע למהלך. קינדה היה אז תפוח אדמה לוהט. בליגת העל לא רצו לגעת בו, ידעו שהפוטנציאל שם, אבל שהוא מביא יחד אתו גם שק של בעיות. עסקת ה-50:50 עם זכות העברה בלעדית לבן זקן, אם תגיע הצעה של 2 מיליון יורו או יותר, הייתה בבחינת תעודת ביטוח עבור חוגג והסעיף עצמו נראה דמיוני. הוא קנה במיליון יורו שחקן בעייתי שהנסיבות (ההתרחקות מאשדוד והפציעה של מיכאל אוחנה) הפכו אותו למגה-כוכב, וככה פתאום הוא ניצב בפני סיטואציה שאיש לא חשב שיכולה להתקיים, אבל היא כאן.

מה שחוגג לא חשב עליו באותו רגע ומתנקם בו כעת הוא הכנסת סעיף לפיו אסור לבן זקן ללחוץ על הכפתור בינואר, אלא רק ביוני. מאחר שלמדנו שחוגג אינו בעלים שעושה בקבוצה שימוש ציני, אפשר לייחס לו טעות של מתחילים. האם אתם רואים סיטואציה שבה שחקן של מכבי תל אביב או מכבי חיפה עוזב בינואר להפועל באר שבע בגלל החלטה של בעלים אחר בליגה?

טעויות כאלה הן נושא רגיש במיוחד בבית"ר ירושלים. איכשהו, כשהדברים עובדים המועדון מצליח למצוא את הדרך להסתבך בנסיבות שונות ומשונות. כך היה בעונת הצ'צ'נים, שהייתה מצוינת עד הגעתם והסתיימה כמעט בירידת ליגה, וכך היה גם בתקופת טביב עם הקרבות בין האוהדים לאריאל הרוש. חוגג, שהנהיג תרבות ניהולית שונה והגיע לכמה הישגים יפים, פתאום מוצא את עצמו בצומת מסוכן, והכול בזכות סעיף שהיה חסר משמעות והפך להיות חסר היגיון. כמובן שלכל הבלילה הזאת נכנסים הקשרים העסקיים בין חוגג לבן זקן ואלונה ברקת. קטונתי מלעסוק בהם, אבל על פניו היחסים הקרובים-מדי הללו יוצרים פלונטר מאוד לא בריא, שלפחות במקרה הנוכחי הנפגעת העיקרית ממנו צפויה להיות בית"ר ירושלים.

ביום שאחרי המכירה, קינדה יהיה במצב בעייתי. אם יישאר בבית"ר, האופציה הכי פחות סבירה כרגע, כנראה שהמשקעים בינו לבין המועדון ואולי גם הקהל לא יחלפו במהרה. בבאר שבע הוא יגיע לקבוצה שלא יודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה, מה עוד שהגעה לקבוצה בדעיכה בינואר היא הימור מסוכן (עיין ערך טאפוקו). על פניו, נראה שאופציית קנזס סיטי היא הטובה ביותר. העונה מתחילה בסוף פברואר כך שיהיה לו זמן להגיע, להתאקלם ולפתוח דף חדש, אלא שבמקרה הזה הבעייתיות בכלל לא קשורה לכדורגל.

שחקן אחד, פלונטר ענק - והכול באדיבות שלושה בעלי קבוצות.