פול מרסון: "רציתי להתאבד, היו לי תרופות מוכנות עם וודקה"

משחקי הגביע באנגליה ייפתחו בסוף השבוע ב"איחור" של דקה כדי שהאוהדים יוכלו לחשוב במשך 60 שניות על בריאותם הנפשי. כחלק מהקמפיין הזה, שנקרא "Heads Up" ונודע לעודד אנשים לחשוף בעיות נפשיות מהן הם סובלים, החליט קשר העבר של ארסנל פול מרסון לחשוף את הסיפור שלו.

מרסון, שסבל במהלך הקריירה שלו מהתמכרות לאלכוהול, סמים והימורים, כתב טור מיוחד בו חשף את קשייו. "בזמן הזה לפני שנה, רציתי להרוג את עצמי. לא יכולתי להמשיך יותר", כתב על מה שחווה לפני שנה בזמן הזה, "לא ראיתי דרך החוצה מזה. היו לי התרופות ביד, לא לקחתי מספיק כדי לעשות משהו, אבל הן היו שם מוכנות. עם וודקה. זה היה עגמומי מאוד. רק בגלל הילדים שלי, אשתי וקצת מצפון שהחלטתי לא להתאבד. כנראה שגם פחדתי. פחדתי לעשות את זה. כשאתה במקום הזה, אתה לא רואה איך זה הולך להיגמר. אבל עכשיו יש לי את הכלים ואם אני מגיע למצב של דיכאון קשה, אני יודע שזה יעבור".

מרסון טען שהוא פיכח כבר שנה אחרי שקיבל החלטה להפסיק לשתות ב-6 בינואר 2018. הוא לקח את עצמו לפגישות של אלכוהוליסטים אנונימיים ולמען משפחתו ניסה לשנות את המצב. "בשבילי, זה תמיד היה האלכוהול", הוא כתב, "כשאתה מתחיל לשתות, הכול יוצא מהחלון. לא אכפת לך מכלום. אפילו מעצמך לא אכפת לך. ביום שני אני אחגוג שנה של פיכחות ואני עדיין לוקח את זה יום אחרי יום. זה הדבר הטוב ביותר שאי פעם עשיתי. הייתי במיטה ב-21:30 בליל השנה החדשה, הלכתי לפגישה של אלכוהוליסטים אנונימיים, חזרתי הביתה, ראיתי את ההופעה של סטינג והלכתי למיטה".

מרסון סיפר שמה ששינה את חייו היא הופעה בתכנית של הארי רדנאפ על שחקני עבר שהסתבכו: "אז התסכול שלי הגיע. ראיתי את עצמי נשבר בטלוויזיה. למה עדיין שתיתי והימרתי? כי הייתי חולה. ואז לילה אחד פשוט חשבתי לגמור עם הכול. הייתי לבד, שזה דבר לא טוב כשאתה בדיכאון כזה. בודדתי את עצמי, שם המחלה רוצה אותך. היא לא רוצה אותך ליד אנשים. אבל כמה ימים אחרי שהייתי במקום החשוך הזה, הפסקתי. לחלוטין. הפסקתי לשתות ב-6 בינואר. בפעם הראשונה זו הייתה החלטה שלי, לא של ארגון השחקנים, לא של ארסנל, שלי. לפול מרסון נמאס. אף אחד לא היה צריך להגיד לי שאני זקוק לטיפול. אני זוכר שהלכתי הביתה מהפאב וחשבתי: 'אני לא רוצה להיות כזה יותר. יש לי משפחה'".

מרסון המשיך וכתב על ההתמודדות הנפשית שלו: "חשבתי שהבעיה היא בי, אבל ברגע שאתה מבין שזו מחלה העיניים שלך נפתחות ואתה מבין שאתה לא אדם רע. אתה אדם חולה שזקוק לטיפול. שלא תבינו לא נכון, היו לי ימים קשים מאוד בשנה האחרונה. אבל הימים הרעים טובים יותר מהימים הרעים שהיו לי בעבר. אני לא צריך לדחוף לעצמי משקה כדי להתמודד עם הדברים. אני מקבל את זה שאני לא בסדר. ובכל יום, כל עוד אני לא שותה, מצבי לא יורע. העצה היחידה שלי לאנשים היא לדבר. שום דבר לא ישתפר אם לא תדברו. ברגע שאתם מדברים עם אנשים, אתם מתחילים לראות את האור. יש אנשים שסובלים מדיכאון ואפילו לא מבינים את זה. הם פשוט חושבים שהם עייפים או בודדים. הם לא מבינים כלום לגבי דיכאון. זה עובר, אבל אתה צריך לדבר עם אנשים. אתה לא אדם רע, אתה חולה וצריך לקבל טיפול".