קרב האקדוחנים: שיין לארקין מחכה לסקוטי ווילבקין

בווידאו: מכבי תל אביב אחרי הניצחון על פנאתינייקוס

לפני חודש, 4:21 דקות לסיום הניצחון הקליל על באיירן מינכן, בעוד אנאדולו אפס צועדת ביתרון 66:88, הוריד ארגין עתמאן את שיין לארקין לספסל. הגארד האמריקאי התחנן שיחזיר אותו. הוא עמד על 38 נקודות, והיה נחוש לשבור באותו ערב את שיא הקליעה ביורוליג - 41. "בשנה שעברה הגעתי ל-37 נגד ברצלונה, ולא ניסיתי לאיים על השיא כי לא ידעתי מה הוא, אבל הפעם רציתי להיכנס לספרים", הודה לארקין.

"הוא כנראה חשב שאני לא מכיר את שיאי היורוליג", צחק אחר כך עתמאן. "ראיתי כמה הוא רוצה את השיא, אבל הוא התחיל לכפות זריקות לא טובות ולהחטיא אותן בגלל שהיה עייף. הרגעתי אותו ואמרתי לו: תנוח דקה ותחזור. אל תדאג, אתה תשבור הערב את השיא". וכך אכן קרה. לארקין חזר לפרקט כשעל השעון 3:14 דקות, והספיק לקלוע 11 נקודות, לעקוף את השיא בקלות ולהציב את הרף על 49. לא 50, אלא 49; כאילו רק כדי להשאיר טעם של עוד.

הערב (חמישי, 19:30) מחכה לארקין למכבי תל אביב ובעיקר לסקוטי ווילבקין. זה לא יהיה רק דו קרב בין שניים מהאקדוחנים הלוהטים באירופה, דו קרב שלא היה במפגש בין שתי הקבוצות הללו מאז ימי פטאר נאומוסקי ועודד קטש, אלא גם מאבק פרטי על ליבם של אוהדי הכדורסל בטורקיה. ווילבקין נשבע אחרי גביע העולם בספטמבר שלא ילבש עוד את מדי הנבחרת, אבל אף פעם לא נעים לראות את האקסית בזרועותיו של אחר, גם אם אתה זה שבחרת להיפרד ממנה. בשבוע שעבר הכריז הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן כי לארקין יקבל אזרחות טורקית, ובמדינה מקווים כי הוא יצטרף למדים הלאומיים בטורניר הקדם אולימפי בקיץ.

כך או כך, שני המתאזרחים הטורקים תופסים מקום בראש החץ של הגארדים המובילים ביורוליג, לצד מייק ג'יימס, ניק קלאתיס, ננדו דה קולו, אלכסי שבד, סרחיו רודריגס ואולי גם שותפו של לארקין לקו האחורי באפס, ואסילי מיציץ'. לעתמאן אין ספק מי ראוי להיחשב כמספר 1. "בשבילי הוא השחקן הטוב ביותר באירופה כרגע", אמר לפני שבועיים. "רואים שהוא נהנה לשחק כאן, הוא מרגיש בנוח והוא מחובר לקבוצה, לשחקנים ולשיטה. הוא שומר בהגנה, אגרסיבי, לוקח ריבאונדים. כולם מדברים על תצוגות הקליעה שלו, אבל הוא לא רק קולע נקודות".

אלא שברשותו של עתמאן, נדבר מעט יותר על תצוגות הקליעה, כי מה שלארקין עשה בחודש האחרון הוא חסר תקדים: כשקבע את שיא הנקודות באותו משחק מול באיירן, הוא ניפץ גם את שיא השלשות ביורוליג (10 מ-12) והתייצב במקום החמישי במדד בכל הזמנים (53). ובשעה שכל חבריו לצמרת טבלאות השיאים סבלו מירידה בשבוע שאחרי משחק השיא, רק הוא שמר על עקביות מרשימה:

* השחקנים שקלעו 9 או 10 שלשות במשחק יורוליג, צנחו ל-0 או 1 במחזור הבא. לארקין המשיך לרתוח ופגע ב-5 מ-6 נגד באסקוניה.
* השחקנים שהגיעו למדד 50 ומעלה לאורך ההיסטוריה, נעו בין 6 ל-22 בהופעתם הבאה. לארקין הפציץ 37, וסגר 90 נקודות מדד תוך שבוע.
* מקרב שיאני הנקודות, שהגיעו ל-40 נקודות לפחות בערב נתון, איש לא הגיע ליותר מ-63 בשני משחקים עוקבים. לארקין הגיע ל-73, אחרי שצלף 24 בוויטוריה.
* ואפילו בדרבי של איסטנבול, שבוע מאוחר יותר, כשפנרבחצ'ה עצרה אותו על 0 נקודות ומדד 1- במחצית הראשונה, הוא סיים עם 20 נקודות ומדד 24 בדרך לעוד ניצחון יוקרתי של אפס.

כדי להבין את תופעת לארקין, צריך לחזור לאחור עד ליום שבו נולד, ב-2 באוקטובר 1992, למשפחה ספורטיבית מיוחסת בארה"ב. אביו, בארי לארקין, הוא אחד משחקני הבייסבול הטובים והאגדיים בכל הזמנים, וחבר היכל התהילה של הענף; דוד אחד שלו היה כדורסלן, ודוד אחר היה שחקן בייסבול, וגם הוא עצמו שיחק כדור בסיס בצעירותו, אך עזב לטובת הכדור הכתום. וטוב שכך.

לארקין, כפי שנהגו לומר בעבר על דיוויד בלו, "מתייחס לגופו כמו אל מקדש" ולא מפסיק לעבוד על עצמו. חוץ מגובה (1.80 מ'), יש לו הכל: ב-2018, לפני שנבחר במקום ה-18 בדראפט על ידי אטלנטה הוקס, הוא עבר יחד עם הנבחרים האחרים "מבדקי קומביין", שבוחנים זריזות, מהירות, כוח מתפרץ ויציאה מהמקום; התוצאות שהשיג, מספרים יודעי דבר, היו מהטובות שנרשמו בתולדות ה-NBA.

אבל הקריירה שלו בארה"ב לא המריאה. לא מספיק, לפחות. בארבע עונות שיחק בארבע קבוצות שונות, ובאף אחת מהן לא הטביע חותם. זו גם הסיבה שאם חלום ה-NBA עדיין בוער בו, הוא עלול להתאכזב, על אף ההצלחה הפנומנלית שלו באפס.

"יצאה ללארקין סטיגמה של מי שקיבל את הצ'אנסים שלו ולא הצליח להפוך לכוכב, וכדי לנפץ אותה ולקבל הזדמנות מחודשת, הוא יצטרך כנראה לשמור על דומיננטיות כזו ביורוליג למשך שנתיים או שלוש שנים, מתובלת בזכייה בתארים", מעריך איש מקצוע באירופה. "בכל מקרה, אחרי שעזב את ה-NBA לטובת באסקוניה, חזר ל-NBA ועזב שוב, הוא לא ימהר לצאת לארה"ב, אלא אם יקבל הצעה קורצת מבחינה כלכלית, ובצידה הבטחה להיות רכז ראשון או שני".

לארקין לא היה רחוק מלהפוך לפלופ באנאדולו, עוד פלופ יש לומר. בארבעת החודשים הראשונים של העונה שעברה הוא ראה מהצד איך מיציץ' ורודריג בובואה משתלטים על הקו האחורי, והופכים אותו לעיתים לרכז שלישי; אבל החל בשליש האחרון של היורוליג הוא התפוצץ. משחק חסר חשיבות לכאורה במחזור ה-21, בבית מול גראן קנאריה החלשה, שינה הכל. בובואה נתקע על 0 נקודות ומדד 7-, ולארקין ניצל את ההזדמנות כדי לירות 18 נקודות (פי 3 מהממוצע שלו עד אותו רגע).

מאז אותו לילה ועד היום הוא עומד על 16.8 נקודות, מדייק ב-52.4% לשלוש (24.4% לפני כן) ומתייצב על מדד 22 (רק 8.2 קודם לכן). הוא קבע את שיא הנקודות לשחקן בפיינל פור, עם 59 בחצי הגמר ובגמר, חגג פעם אחר פעם דווקא במשחקים החשובים ביותר (בעיקר מול היריבה המושבעת פנרבחצ'ה) והוכיח מדוע קשה לפסול את קביעתו של עתמאן בנוגע לזהותו של הכדורסלן מספר 1 ביבשת.

"שיין היה מבולבל, כי הגיעו אליו הצעות מה-NBA במהלך העונה, והיו לי לא מעט שיחות איתו", סיפר לי עתמאן בראיון לוואלה! ספורט לפני תשעה חודשים, ערב ניצחונה של אפס בתל אביב. "אבל כשהבין שהוא נשאר איתנו - הוא הגיע למסקנה שאם יסיים את העונה בצורה טובה, ייפתחו בפניו אפשרויות אטרקטיביות יותר לחזור לארה"ב בעונה הבאה".

לפני שנה בדיוק, בדצמבר, לארקין כבר היה בדרכו החוצה מהקבוצה הטורקית. "שיין ומילוש תאודוסיץ' מיוצגים על ידי אותו סוכן, והוא פנה אלינו והציע לנו טרייד", הוסיף עתמאן באותו ראיון. "לא הגענו למצב שנפרדנו מלארקין וגם לא הגשנו הצעה למילוש, אבל שיין רצה מאוד לעזוב ל-NBA והרגיש שהוא לא מקבל מספיק קרדיט, וכשנאמר לנו שמילוש רוצה לבוא, הסכמנו למהלך. בסופו של דבר זה לא קרה. לדעתי, לוס אנג'לס קליפרס התחרטו. אני לא אוהב לבצע יותר מדי שינויים במהלך העונה, ומעדיף לסיים את העונה עם הסגל שהתחיל אותה".

ואולי המשפט שנאמר כמעט לאחר יד, בנוגע לקרדיט שלארקין מקבל או לא, הוא משפט המפתח. "שיין הוא לא אדם מתנשא ואין לו יותר מדי גינונים של כוכב", מספר אדם שמכיר אותו היטב, "אבל הוא כן צריך להרגיש שמעריכים אותו, סומכים עליו ובוטחים בו. את התחושות האלה הוא לא קיבל ב-NBA, אלא רק בבאסקוניה ובאפס, ולכן הוא כל כך טוב דווקא בשורותיהן.

"בשורה התחתונה, הוא בא בשנה שעברה לקבוצה מפסידה וביחד עם עוד כמה שחקנים הפך אותה למנצחת. אם תוציא אותו מהסגל של אפס, אין לה עליונות על שום קבוצה מהצמרת האירופית, והוא זה שעושה את ההבדל. אני בטוח שהוא יזכור את כל הדברים האלה גם כשיקבל הצעות מארה"ב".