אולי כדאי להיוולד מחדש: על ההפסד של הפועל ת"א מול בית"ר ירושלים

טל בן חיים אמר על החיים ועל התחת וגלש קדימה במלוא העוצמה כאילו מוריניו ואברם וג'ורדי ישבו ביחד ביציע. שיאו העצום מאחוריו ומי זוכר מתי עשה גליץ' מנצח - אני לא - והוא היה כל כך רחוק מאלטמן כשהתחיל את הדהירה אבל זה נגמר באוהדים שרים את שמו. וכמו הביצה והתרנגולת או השיא של טננבאום ומכבי תל אביב כולה, אתה כבר לא יכול לדעת מה הביא את מה ומה מרשים יותר, כי אם במקום אלטמן עומדת חיית רחבה, סקורר אמיתי או חצי אמיתי, לא עוזר לטב"ח1 בית דין - גם לא לאיתמר ניצן ולא לבית"ר ירושלים. הכדור ברשת.

העלבון הכי גדול עבור הפועל תל אביב הזו היא שבית"ר מנצחת אותה, בבלומפילד, והאמת שצריך לבקר אותה, את בית"ר, על עוד משחק לא מספיק תכלסי ולא מספיק בכלל. פעם, בימים ששתי הקבוצות היו בעניינים, ניצחון היה מספיק בשביל לחגוג, בלי שאלות. ניצחנו את הפועל, יאמר אוהד בית"ר, ולא יענו לו דבר. ריספקט. הכאילו-צרה עבור בית"ר היא שהפועל הזו רעה כל כך שגם ניצחון עליה לא מונע ביקורת. אולי חלוץ ימנע אותה בעתיד.

כי הפועל הזו, מבחינת סגל, היא השילוב המושלם בין קרקע נוחה לבכורות - פלומן, מאבוקה, בן בסט, אראל, סולומון מכפר סבא, ארשיד מרעננה, ז'אן, סיהאו מנס ציונה וברדע מאשדוד כבשו מול ההגנה האדומה והמזמינה את שערם היחיד העונה - לבין אימפוטנציית כדורגל מהדהדת.

אפשר לומר שהפגרה אכן עשתה את שלה וקלינגר את שלו ובאמת, מבחינה טקטית וכל הדברים האלה כגון 'מחויבות' ו'רצון' - בסדר, זה היה נראה טוב יותר. אבל כרגע הפועל תל אביב הפכה מקבוצה שנופלת לקבוצה שעומדת. נראה את קלינגר גם גורם לה לעשות את החלק הזה המהותי בענף הזה, נו, זה של הגולים.

לכבוש.

המהלך של אלטמן היה הלוגו המייצג, אבל כמוהו גם קיירמה נכנס לקו האש של קמארה ולהפך, ואת רוב המהלכים המסוכנים באדום חסמו שחקנים אדומים. מעל הכול והשורה התחתונה - אין בקבוצה הזו סקוררים. קלינגר פירט את החוסרים באגף הכישרון - דמארי, בוזגלו - אבל אלו מספרים שיהיו חסרים לו עד להודעה חדשה ו/או הוכחה שהם מסוגלים אחרת. ומכל הנותרים, מי? עד כה הפועל תל אביב כבשה 9 שערים, רק שתי העולות החדשות כבשו פחות, ולהן לפחות יש מישהו לפנות אליו, יעד, מוסא מאזו עם ארבעה שערים בזמן קצר, פדידה עם שלושה. באדום יש את קמארה עם שני פנדלים מוצלחים וחוץ ממנו כמה חבר'ה שכבשו גול אחד מקרי.

קלינגר סיפר כמה עבד על דברים ואכן נראה שעבדו, אבל ב-180 דקות הקבוצה שלו כבשה רק גול אחד, מהנקודה, וכששאלתי אותו איך עובדים על הסיומת אמר "עובדים, שלוש-ארבע פעמים בשבוע, בועטים ובועטים", ומיד הודה: "נולדים עם זה". לצערו של קלינגר, לפחות בגזרה זו, לא נראה שיש עם מה לעבוד או את מי לבייץ. בהפועל חיפה הוא לקח גביע ועשה עונת ליגה טובה עם 48 גולים, אבל שם היו לו בן בסט בשיאו (14) ואלון תורג'מן באלוהים-ישמור-שיאו (17 בכל המסגרות). אלו 31 גולים של שני חלוצים. בהפועל תל אביב כל החלוצים ביחד עם ארבעה גולים, שניים מהנקודה. בהפועל חיפה היו מקסים פלקושצ'נקו עם 6 וגינסארי עם 5 - אילו קשרים באדום מגיעים למספרים האלה? קלינגר צדק בלי לומר את זה: כדי שזה יקרה, רוב שחקני הפועל תל אביב יצטרכו להיוולד מחדש.

הפועל הזו היא צ'אק וופנר, שב-1975 התחרה במוחמד עלי על אליפות העולם במשקל הכבד. אף אחד לא נתן לבחור סיכוי, עם כל הכבוד, זה עלי, אלוף שמעולם לא נפל על התחת בעודו מחזיק את החגורה, ומולו בחור שהפסיד כבר 10 פעמים ומכונה "המדמם". בסיבוב התשיעי, לא תאמינו, וופנר הדהים את עלי ואת העולם כשהפיל אותו למזרן. מיד לאחר מכן וופנר הלך לפינה שלו וצעק לאיש שלו "תתניע את האוטו, אל, אנחנו נוסעים לבנק, אנחנו מיליונרים!".

אל החזיר: "צ'אק, כדאי שתסתובב. הוא קם והוא נראה עצבני".

הנפילה הזו, היחידה בקריירה של עלי כאלוף מכהן, דווקא מצ'אק "המדמם" וופנר, מהותה כגול שמכבי תל אביב על טור הספיגות המאופס תחטוף דווקא מהפועל בדרבי הקרוב ביום רביעי. כי במצב יחסי הכוחות הנוכחי, וופנר מפיל את עלי זה הפועל כובשת מול מכבי, אירוע גדול מהחיים. כשאתה כל כך קטן והיריב כל כך גדול, לא צריך יותר מזה. מכה אחת לבטן, גול עצמי אחד. זו לא מכבי תל אביב הכי טובה שהפועל תפגוש, אבל זו הפועל תל אביב הכי רעה שמכבי תפגוש. גם עלי לא היה בשיאו בקרב מול וופנר, הוא קצת זלזל, ואני לא יודע מה יעשו שחקני מכבי ברביעי אבל אחרי שמוחמד עלי קם מהנפילה המקרית בסיבוב התשיעי, הוא פירק לוופנר את הצורה. לימים סילבסטר סטאלון יתלהב מהסיפור של וופנר וימציא בעקבותיו את "רוקי", רק הסיפור שכתב היה הרבה יותר מוצלח מהמציאות. ניסנוב, שומעים? אחרי שהחמצתם ברשלנות את סילבסטר, אולי שווה לתפוס את סטאלון.

orenjos@walla.co.il