בווידאו: כ-100 אלף אוהדי פלמנגו ליוו את הקבוצה לפני הטיסה לגמר
"חכה עוד קצת, תקבל הצעות מאירופה", הפציר הסוכן הישראלי פיני זהבי בקליינט החדש שלו, ז'ורז'ה ז'סוס.
המאמן הפורטוגלי הוותיק, שהתפנה לאחר קדנציה קצרה באל הילאל הסעודית, רצה לחזור לעבוד וזכה להצעות מפתיעות מברזיל, אבל בעצת סוכנו דחה את פנייתה של ואסקה דה גמה בסוף אפריל ולאחר מכן סירב גם לאתלטיקו מיניירו. זהבי המשיך באותה גישה גם כאשר פלמנגו הגישה הצעה, אבל הפעם ז'סוס הרגיש שיש אפשרות ללכת בגדול גם במפעל היבשתי, ומשך חזק יותר.
כך, בתחילת יוני הוא הפך למאמן האירופי השני בלבד בתולדות פלמנגו (אחרי בן ארצו קנדידו דה אוליביירה ב-1950) ולמאמן הזר השני ב-38 השנים האחרונות. הקודם, ריינאלדו רואדה הקולומביאני, עבד כחמישה חודשים לפני שעבר לאמן את נבחרת צ'ילה בתחילת 2018. פרק זמן זהה הספיק לז'סוס כדי ליצור בפלמנגו את אחת הקבוצות הטובות שהיו בדרום אמריקה במילניום הנוכחי, וכעת הוא נמצא כפסע מדאבל היסטורי - זכייה בליברטדורס ובאליפות המדינה - לאכזבתם של המאמנים הברזילאים שייחלו לנפילתו.
הכדורגל הברזילאי לא רגיל למאמנים מבחוץ, בטח לא לכאלה הבאים מאירופה. החשדנות בנוגע למינוי של ז'סוס הייתה צפויה, אבל היא לוותה בלעג רב וגבלה בשנאת זרים. תחילה הואשם המאמן בן ה-65 כי חתר תחת קודמו בתפקיד, ופרשנים זלזלו בהישגיו בפורטוגל (בסך הכול המאמן המצליח בתולדות בנפיקה) וטענו כי הוא לא מכיר את הכדורגל הברזילאי ובטח לא יודע מה המשמעות של פלמנגו. אליהם הצטרפו גם לא מעט מאמנים מקומיים שחששו לפתע למקומם, בליגה בה גם כך 15 מ-20 קבוצות ערכו לפחות שינוי אחד על הקווים העונה. פתאום נוסף גם איום מהיבשת הישנה.
ז'סוס עוד האמין שההצלחה המסחררת עם פלמנגו תנטרל את רעשי הרקע, אבל זה לא קרה. מאמן העבר ז'ואל סנטנה, שעבד בפלמנגו בחמש קדנציות שונות, תקף לפני כחודשיים: "הבחור הזה כאן שלושה חודשים ופתאום הוא הכי טוב בעולם? מאיפה הוא הגיע בכלל? בואו נירגע, תמיד חושבים שמי שמגיע מבחוץ הוא הכי טוב". גם רנאטו גאושו, מאמנה של גרמיו, הצטרף: "אני מסכים שפלמנגו משחקת את הכדורגל הכי טוב לצד הקבוצה שלי, אבל ז'סוס זכה בסך הכול בשתיים או שלוש אליפויות. אחרי פורטוגל הוא הלך לאמן בערב הסעודית, לא באיזה מועדון גדול באירופה. הוא לא השיג כלום והוא כבר בן 65".
את התשובה הניצחת קיבל גאושו, שחקן פלמנגו בעבר, על כר הדשא בגומלין חצי הגמר של גביע ליברטדורס. גרמיו הגיעה למרקאנה אחרי 1:1 ביתי, אבל רשמה את ההפסד הגבוה בתולדותיה במפעל כשפלמנגו חגגה עליה עם 0:5 ענק והעפילה לגמר ראשון מאז הזכייה היחידה ב-1981. בתחילת השבוע נפגשו שני המאמנים בליגה, כשז'סוס הנערך לגמר היבשתי עלה רק עם שלושה שחקני הרכב, ובכל זאת קבוצתו ניצחה במגרשה של גרמיו לראשונה מאז 1994, ספרה 25 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות (20 ניצחונות) והבטיחה כמעט בוודאות אליפות ראשונה אחרי עשור.
לאחר המשחק הזה, ז'סוס כבר ענה למאמנים הברזילאים: "אני מאמן בדיוק כמוהם, אני לא טוב או גרוע מהם. לא באתי כדי ללמד או לקחת למישהו את העבודה. אני רוצה להזכיר לקולגות שלי שאת נבחרת פורטוגל אימן ברזילאי, סקולארי, ואנחנו מוקירים אותו. היו גם פאולו אאוטורי, רנה סימואס, אבל בראגה. בפורטוגל ניסינו ללמוד מהברזילאים, מעולם לא הייתה כזו אגרסיביות מילולית כלפיהם. הייתי מצפה מכולם להתבגר. הם לא מבינים מהי גלובליזציה".
הקולגות שהשמיצו את ז'סוס יכולים רק להביט בהשתאות על מה שהוא עושה בפלמנגו. נכון, המאמן הפורטוגלי הגיע למועדון גדול וממומן היטב (התקציב הכי גבוה לצד פלמייראס), וגם ירש סגל מוכשר ומנוסה, אבל ידע לעשות את השינויים הנחוצים והטמיע סטנדרטים אירופים לתוך הסמבה הברזילאית. ריקרדו אראוז'ו, בדרן פורטוגלי ואוהד מושבע של בנפיקה, סיפר פעם מה הדבר הראשון שאומר ז'סוס לשחקנים שלו כשהוא מגיע לקבוצה חדשה: "אתם יודעים כמה זמן בממוצע הכדור נמצא ברגליים של כל אחד מכם במהלך משחק? דקה וחצי. זה הכול. אני אלמד אתכם מה לעשות בשאר 88 וחצי הדקות".
כך היה גם הפעם. המאמן שדרג את ההגנה עם המגנים הוותיקים ראפיניה (באיירן מינכן) ופיליפה לואיס (אתלטיקו מדריד) והביא גם את הבלם הספרדי פאבלו מארי (מנצ'סטר סיטי) שישחק לצד רודריגו קאיו. בתווך הצטרף גם הקשר ז'רסון וכך כל החלק האחורי התייצב (14 משחקים ללא ספיגה והפסד בודד), וגם ההתקפה השתחררה (הטובה בליגה עם 73 שערי זכות, כשלגרמיו הבאה בתור יש 55). הקבוצה נעה יחד גם ללא כדור, לוחצת ברמה שלא הכירו בברזילראו ותוקפת עם שמונה שחקנים, בין אם את המהלך מוביל הילד בן ה-17 ריינייר, האורוגוואי הנפלא ג'ורג'אן דה ארסקאטה או דייגו הוותיק. ז'סוס קיבל קבוצה במקום השישי, וכרגע היא מובילה ב-13 נקודות ויכולה להיות מוכתרת לראשונה מאז 2009 גם בלי לשחק. "הוא הביא משהו אחר מבחינת אינטנסיביות ואגרסיביות", טען לאונרדו, המנהל הספורטיבי של פריס סן ז'רמן ושחקן פלמנגו בעבר. "זה משהו שהליגה הברזילאית איבדה. סגנון מאוד אירופי. גם בעוד שנים ידברו על מה שהוא עשה".
הכדורגל המלהיב, האליפות שבדרך וההגעה לגמר הליברטדורס, גרמו גם לכמה מהמשמיצים להתנצל. הפרשן מרקו דה ורגאס, שלעג בחודש יוני ל"מאמן שזכה בשלושה תארים בליגה הפורטוגלית המזורגגת", הצהיר: "ז'סוס, אני מכבד אותך ומתנצל על השטויות שפלטתי אתמול, היום ואי פעם". גם שחקני עבר שיבחו והבלם לואיזאו, קפטן בנפיקה בימי ז'סוס, ניסה להסביר מהיכן הגיע האנטי: "לברזילאים תמיד קשה לקבל הצלחה של מישהו, במיוחד אם הוא זר. יש להם אגו גדול. ז'סוס מאמן קפדן שמגן על עקרונותיו בכל מחיר ויודע לקחת שחקן ממוצע ולהפוך אותו לשחקן טוב".
ברונו הנריקה הוא אחד כזה. שחקן הכנף נכשל בוולפסבורג, לא בלט במדי סנטוס כשחזר לברזיל, ובעזרת ז'סוס כבר הגיע לנבחרת עם 18 שערי ליגה ועוד חמישה בליברטדורס, ומנגן כינור שני נהדר למלך השערים גביגול. "מילת המפתח אצלו היא הנאה", התייחס הנריקה למפנה שחל אצל ז'סוס, או "מיסטר", כפי שמכנים אותו השחקנים. "מיסטר הגיע ומיד הבין מה המשמעות של פלמנגו. אפילו לפני ה-0:5 הוא רק ביקש מאיתנו לשחק וליהנות. הוא אמר: 'תיהנו, יש לכם את הזכות והעונג לשחק כדורגל עבור קהל כזה ועבור מועדון כזה'".
החמישייה לרשת גרמיו הרימה את מימדי ההערצה לרמות מטורפות. הקהל שאג בשמו של המאמן לאחר הניצחון, והקפטן דייגו ניגש כדי להחזיר אותו למרכז המגרש ולאפשר לאצטדיון שלם להריע לאליל החדש. זה מעבר לכדורגל הסוחף. האוהדים אוהבים את הנוכחות של המאמן, את מה שהוא מקרין ואפילו את המבטא המוזר והירידות הפומביות על השחקנים. מבחינתם, ז'סוס הצליח להחזיר את המועדון שלהם למקומו הטבעי. הוא העיר ענק רדום. וגם השחקנים שותפים להערצה. "אחרי פפ גווארדיולה היו לי מאמנים כמו קרלו אנצ'לוטי, יופ היינקס וניקו קובאץ' שהם נהדרים", הכניס ראפיניה את ז'סוס לרשימה מכובדת. "למדתי מהם המון, לקחתי את כל מה שאפשר ועכשיו זה קורה לי שוב עם מיסטר. זה דז'ה-וו למה שחוויתי באירופה".
גם בפורטוגל לא נשארו אדישים להצלחה והחלו לשדר את הליגה הברזילאית ולעקוב באדיקות אחרי כל מה שקורה בפלמנגו. בתקשורת הפורטוגלית משוכנעים שאירועי האלימות שהובילו לעזיבת ספורטינג ליסבון, אליה הגיע אחרי הבגידה הגדולה בתולדות הכדורגל המקומי, וכן האפיזודה הקצרה בסעודיה גרמו לז'סוס להירגע. ופלמנגו היא המרוויחה מכך. הנהלת המועדון רוצה להמשיך את ירח הדבש הזה ומוכנה לשלם לז'סוס כ-5 מיליון יורו לעונה, מה שיהפוך אותו לבכיר המשתכרים בליגה (כולל השחקנים, אותם מוביל כרגע דני אלבס עם מעל 4 מיליון יורו), אבל למאמן יש אופציה להשתחרר ללא תמורה כבר בדצמבר הקרוב והסוכן זהבי ינסה למצות את המנייה כשהיא בשיא ולסדר לו קבוצה גדולה באירופה (אולי אפילו ברצלונה?).
כדי שזה יקרה, ז'סוס יצטרך להסיר מול ריבר פלייט את תווית הלוזר שדבקה בו מהגמרים עם בנפיקה. ב-2013 הוא הוביל את מועדון הפאר לגמר אירופי ראשון אחרי 23 שנה והפסיד לצ'לסי בתוספת הזמן, כחלק מאיבוד של שלושה תארים ב-15 ימים, ובחלוף שנה עבר את יובנטוס רק כדי להפסיד בגמר שני רצוף של הליגה האירופית, הפעם בפנדלים מול סביליה. "הקללה שייכת לז'סוס (ישו)" - נכתב בתקשורת הפורטוגלית, כשהמאמן ירש למעשה את קללת בלה גוטמן. גם טרבל ראשון בתולדות המועדון בעונה הבאה ועוד דאבל לאחר מכן, לא חיפו מבחינתו על החסך האירופי.
ההזדמנות לתיקון תגיע כאמור בלימה. ז'סוס יכול להפוך לאירופי הרביעי שזוכה בליברטדורס ולמאמן השני בסך הכול, אחרי מירקו יוזיץ' הקרואטי שעשה את זה עם קולו קולו ב-1991. "בחיים לא חשבתי שאוכל לזכות בגביע ליברטדורס, אבל הכדורגל מייצר אפשרויות כאלה", אמר המאמן. "זו אחת הסיבות שהגעתי לפלמנגו. הקבוצה של שנות ה-80' היא השראה, כי היא עשתה היסטוריה וזכתה בתארים. אנחנו עושים היסטוריה, אבל עדיין לא זכינו בכלום. דבר אחד בטוח, ואת זה אני אומר במלוא הגאווה, בכל מקום שברתי שיאים. בבנפיקה, בספורטינג ועכשיו בפלמנגו".
למעשה, המנגאו יכולים לחגוג תוך 25 שעות את הישג השיא שלהם - הדאבל הראשון של המועדון והיחיד של קבוצה ברזילאית מאז סנטוס של פלה ב-1963 - אם ינשלו את האלופה המכהנת בליברטדורס ויממה לאחר מכן פלמייראס (מפגרת אחריהם ב-13 נקודות בליגה) לא תנצח את גרמיו.
ואז הם יתחילו לפנטז על החודש הבא. על גביע העולם למועדונים שייערך בקטאר. ב-1981, בגמר הליברטדורס היחיד של פלמנגו, זיקו והחברים זכו בתואר ואז הלמו בליברפול עם 0:3 אדיר בגמר הבין-יבשתי. זו הגאווה הגדולה של פלמנגו - הקבוצה היחידה מריו שזכתה בתואר הזה. שם המפעל השתנה מאז וכיום הוא גביע העולם לקבוצות, אבל גם הפעם ליברפול מחכה שם. ובברזיל בטוחים שהגורל מכוון למפגש נוסף, 38 שנים אחרי. זה פשוט נועד לקרות.
האם הגורל של פלמנגו חזק מקללת הגמרים של ז'סוס?
