שעות לפני העריקה שהרעידה את הכדורגל הפורטוגלי, נסע ז'ורז'ה ז'סוס למוסד הסיעודי בו שוהה אביו החולה. וירגולינו דה ז'סוס, שחקן עבר של ספורטינג ליסבון וחבר מועדון יותר מ-50 שנה, כבר בן 90. החלום שלו היה לראות את בנו ז'ורז'ה מתמנה יום אחד למאמן האריות. הרי הילד, ששיחק בעצמו בספורטינג, הבטיח שזה יקרה. רגע לפני החתימה הרשמית, ביקר ז'ורז'ה בן ה-60 אצל אביו ובישר לו בדמעות: "עמדתי במילה, אני חוזר הביתה".
מרגש, הא?
לא אם תשאלו את אוהדי בנפיקה.
בצד האדום של ליסבון, ז'סוס (ישו) הפך ליהודה איש קריות. הבוגד הגדול בכל הזמנים. דווקא המאמן המצליח בתולדות בנפיקה - האיש שהוביל את המועדון לשתי אליפויות רצופות, לראשונה זה 31 שנה - ביצע את המעשה שלא ייעשה. דווקא ז'ורז'ה ז'סוס, שהחזיר את בנפיקה לעמדת השלטון בכדורגל הפורטוגלי, עזב אחרי שש שנים והפך למאמן הראשון שמעז לחצות ישירות את הכביש המפריד בין שתי האימפריות של ליסבון. "זה מעבר שנוי במחלוקת לפחות כמו זה של לואיס פיגו מברצלונה לריאל מדריד", כתבו בפורטוגל, והשדר נונו לואיז הכריז ללא היסוס: "זו תחילתה של מלחמה". פורטוגל עדיין מנסה לעכל את הבגידה הגדולה.
השמועות באשר לחזרה אפשרית של ז'סוס לספורטינג צצו להן מדי פעם בפעם. ועדיין, אף אחד לא נתן סיכוי למהלך מטורף שכזה. הרי מהיכן תשיג ספורטינג את הכסף? אפילו נשיא בנפיקה, לואיס פיליפה ויירה, לא דמיין אפשרות כזו. הוא חשש דווקא מפורטו, ונרגע כשזו הודיעה על המשך ההתקשרות עם הספרדי ג'ולן לופטגי. ויירה עד כדי כך לא האמין, שהוא החליט להציע למאמן המעוטר בתולדות המועדון, זה שהביא לו 10 תארים בשש שנים ולקח אותו פעמיים לגמר אירופי, חוזה מקוצץ. גם ב-20 במאי, כאשר עיתון הספורט הגדול "א-בולה" יצא עם הסיפור בכותרת הראשית, בפורטוגל התקשו לראות כיצד זה קורה.
ואז זה קרה.
בזמן שבנפיקה דרשה ממאמנה המצליח להפחית משמעותית את שכרו, והייתה משוכנעת שכמו בשנתיים הקודמות בהן רמז לעזיבה הוא ימשיך בסופו של דבר, ספורטינג ליסבון הטילה את הפצצה. "ברוך הבא הביתה, ז'ורז'ה ז'סוס", נכתב בחשבון הטוויטר הרשמי של המועדון. כך, עוד לפני שמרקו סילבה, המאמן שהביא לירוקים את הגביע, קיבל הודעה על סיום דרכו, הוכרז המחליף שלו. הכיתוב הופיע על רקע תמונת וינטאג' גדולה של המאמן החדש. מימיו כשחקן ספורטינג בשנות ה-70', עם רעמת שיער מפוארת הרבה יותר מזו שהוא מתחזק כיום. האריה הצעיר הפך רשמית למלך האריות.
Bem-vindo a casa, Jorge Jesus! #BemVindoJesus pic.twitter.com/VLWvs5Vv0o
Sporting CP (@Sporting_CP) יוני 5, 2015הלם. תדהמה. חוסר אונים. כל התחושות הללו ליוו את אנשי ואוהדי בנפיקה ברגע שאחרי. את ז'סוס, לעומת זאת, ליוו שוטרים. כי עם כל הכבוד להלם, תחושת הבגידה הייתה חזקה מכל. ביומיים שאחרי ההודעה הרשמית של ספורטינג, קיבל המאמן החדש עשרות איומים על חייו. איומים שהגיעו מהאוהדים להם העניק כל כך הרבה רגעי שמחה בשנים האחרונות. אוהדים עליהם הגן בגישתו וגם בגופו. כמו למשל בספטמבר 2013, אז נאבק בשוטרים שהפגינו אגרסיביות יתר כלפי אוהד שרצה לחגוג עם שחקני בנפיקה. הפעם היוצרות התהפכו: בעקבות האיומים, השוטרים הם אלו שנדרשו להגן על המאמן מפני אוהדי בנפיקה.
ז'סוס היה הרבה יותר מסתם עוד מאמן בבנפיקה. הוא היה מתווה הדרך, הפסיכולוג, האבא של השחקנים והפנים של המועדון. הוא הגיע לאצטדיון האור ביוני 2009 והצעיד את הנשרים לאליפות מרשימה אחרי המתנה של חמש שנים. הקבוצה שלו הציגה כדורגל אטרקטיבי, הפסידה רק פעמיים בליגה וצברה 78 נקודות, כשבמקביל הגיעה לרבע גמר הליגה האירופית. המאמן קידם שחקנים כמו אנחל די מריה, דויד לואיז, ראמירס ופאביו קואנטראו. האחרון היה קיצוני שלא מימש את הפוטנציאל, עד שז'סוס הפך אותו למגן בקבוצה סופר-התקפית, בה בקושי שחקן אחד באמת עשה הגנה (הקשר האחורי חאבי גרסיה).
לאחר מכן באו שלוש סגנויות, כולל טראומת מאי 2013, אז איבדה הקבוצה שלושה תארים תוך 15 ימים והוכתרה ללוזרית הגדולה באירופה. אולם, שיברון הלב המשולש הזה לא ריסק את בנפיקה, שכן בעקבותיו נחגגו שתי אליפויות רצופות שמיצבו את הקבוצה כטובה בפורטוגל. ז'סוס השלים 321 משחקים כמאמן בנפיקה, מתוכם ניצח 225 והפסיד 45 בלבד. מעל 70 אחוזי הצלחה, שכעת נודדים לצד הירוק של ליסבון.
אז, במאי 2013, כאשר בנפיקה הפסידה לצ'לסי בגמר הדרמטי של הליגה האירופית, הזכירו כולם את קללת בלה גוטמן. המאמן היהודי לא קיבל העלאה בשכר אחרי הזכייה באליפות אירופה ב-1962, עזב ונדר: "מעכשיו יעברו עוד 100 שנה עד שבנפיקה תזכה שוב בגביע אירופה". והקבוצה אכן הפסידה שמונה גמרים מאז. האם הוויתור הדומה על ז'סוס, שהתבקש להפחית בשכרו ובתגובה הצפין כמה קילומטרים לכיוון מגרשה של היריבה המושבעת, יוליד קללה חדשה?
ז'ורז'ה ז'סוס נחלץ להגנתו של אוהד בנפיקה
כארבעה מיליון יורו לעונה - זו הייתה המשכורת של ז'סוס בבנפיקה. הוא דורג בתחילת העונה במקום העשירי מבין מאמני הקבוצות בכדורגל האירופי. בדירוג הבא הוא יתקדם לפחות שניים-שלושה מקומות, שכן ספורטינג החתימה אותו לשלוש שנים ותעניק לו שכר עתק של שישה מיליון יורו לעונה. חסר תקדים במונחים פורטוגלים. מי שמאפשר לספורטינג לבצע את המהלך הוא המיליארדר האנגולי אלברו סובריניו, שיממן את החוזה ויוודא שז'סוס יהיה האיש על פיו יישק דבר. שוב, כמו בבנפיקה, הוא יהיה הרבה יותר ממאמן וגם יחזיק בסמכויות של מנהל ספורטיבי, כך שהבוס ברונו דה קרבאליו יידחק מעט הצידה. יש בעל בית חדש מבחינה מקצועית.
ז'סוס לא הסתפק בנטישת בנפיקה. הוא לקח עמו לספורטינג לא פחות מחמישה אנשי צוות, אם כי לא הצליח לשכנע את ז'וזה בנטו, הסקאוט הראשי של בנפיקה באירופה ומי שאחראי להחתמתם של שחקנים כמו ויטסל, נמניה מאטיץ', יאן אובלק, רודריגו, נוליטו ואחרים, להצטרף אליו. הוא יצטרך לקוות שמחלקת הסקאוטינג של ספורטינג תספק תוצאות דומות ושסובריניו ישלוף את הארנק גם בחלון ההעברות. במקביל, ינסה למצוא את הדרך להשתמש בתוצרי האקדמיה המוצלחת, אליה השתייך במשך שנתיים בעצמו לפני שעלה לבוגרים ב-1973. את זה, אגב, הוא לא עשה מספיק בבנפיקה.
כי עכשיו, עם ז'סוס על הקווים, ספורטינג ליסבון כבר שואפת לטופ הפורטוגלי. אף אחד לא יסתפק בהגעה לליגת האלופות. המטרה ברורה: אליפות ראשונה מאז 2002. "זו תהיה הדרישה של ההנהלה", הבהיר שחקן העבר דלפים. "ספורטנג תשנה את הסגנון שלה עם ז'סוס ותהיה קבוצה דינמית יותר שמספקת שואו, אבל הכול ימדד בסופו של יום בדבר אחד - אליפות".
היתקלות ראשונה בין ז'סוס לאקסית, ובין אוהדי בנפיקה למאמן שנטש, תהיה כבר בדרבי במסגרת הסופרקאפ הפורטוגלי. את רעשי המשנה שיצרה רעידת האדמה הספורטיבית ב-5 ביוני, ירגישו שוב בפורטוגל ב-9 באוגוסט. פתחו יומנים.
