פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא מבטיחה, כן מקיימת: מכבי תל אביב ממשיכה לשחק חזק ולדבר חלש

        ספרופולוס הגדיר את מכבי תל אביב כ"קבוצה בפרופיל נמוך", כספי ושות' דקלמו כמה הדרך ארוכה אבל המטרה מספר 1 של הצהובים העונה לא נמצאת בסוף הדרך - היא הדרך עצמה. ועם כל הכבוד לעתיד, לאלופת ישראל סוף סוף יש הווה ליהנות ממנו. על ערב של כדורסל גבוה והנמכת ציפיות

        יאניס ספרופולוס מאמן מכבי תל אביב עם ג'ון דיברתולומאו (דני מרון)
        רוח המפקד אכן מחלחלת. ספרופולוס עם דיברתולומאו (צילום: דני מרון)

        עוד לא נמצא האדם שהפר הבטחה שהוא מעולם לא קיים, ולפי איך שמדבר יאניס ספרופולוס, המשפט הזה כנראה רקום אצלו על כרית ובארון שלו אין ציפיות. מכבי תל אביב שוב נראתה נהדר, קלעה מעל ל-100 נקודות ביתיות ביורוליג לראשונה זה שש שנים, השלימה ניצחון חמישי ברציפות - כולם בהפרש דו-ספרתי. ספרופולוס הודה שקיבל הודעות מכל רחבי העולם, מה שמראה שמכבי תל אביב חזרה להיות אטרקטיבית, אבל אם יכול היה, היה מחביא את ההפרש מתחת לבלטות כמו פושע שמנסה להיפטר מהיהלומים שהרגע שדד מהכספת. כי בשביל מה הוא צריך את זה?

        "אני לא רוצה להשתמש במילים נוצצות", אמר, "אנחנו צנועים מאוד. אנחנו קבוצה בפרופיל נמוך, מאוד". לצד ניהול המשחק הטוב, לרוטציה הרחבה, לכך שכולם עשו את מה שרצה ושהכוכב הכי גדול שלו אתמול היה שלא היה כזה — נראה שהאתגר האמיתי של ספרופולוס הוא בהנחלת הגישה הזו; בחינוך מחדש של מועדון, קהל ותקשורת. אומרים שהוא משקיע בזה המון, שזה מאוד חשוב לו, ונראה שכרגע רוח המפקד אכן מחלחלת.

        עומרי כספי שחקן מכבי תל אביב (דני מרון)
        זו לא אדישות, זו רוח. עומרי כספי אמש (צילום: דני מרון)

        הרגע נגמר משחק של 26 הפרש מול אלבה ברלין ובחדר ההלבשה הצהוב היתה אווירה של 8 הפרש מול גלבוע/גליל. המצטיין דיברתולומאו, שיא קריירה של 19 נקודות, חפר שהדרך עוד ארוכה; וולטרס ביקש 'להישאר צנועים כדי ששום דבר לא יעלה לראש' והגדיל כמובן לעשות עומרי כספי - הדוגמן המושלם של הגישה הספרופולוסית. הרי גם עבור התושב החוזר, אם הציפיות היו בשמיים היה לו רק מה להפסיד. בגימוד הקאמבק כספי בעצם סידר לעצמו הרבה מה להרוויח, והנה, גם ב-11 דקות רגועות על הפרקט - מספר 11 ברוטציה, רק אבדיה מאחוריו - כספי הורגש במשחק הזה כמו שהוא מורגש בעונה הזו: מאוד מורגש. עבירה שנייה שלחה אותו מהר לספסל, אבל בסך הכול מספר 7 החדש תרם לצהובים אפילו רק בעצם הימצאותו על הפרקט ובדקות המועטות ששיחק באמת הרגיש שאיתו מכבי שלמה יותר, מעזה יותר, מסוגלת יותר.

        ועדיין, על הכיסא שלו בחדר ההלבשה הוא ישב ונראה כאילו הרגע סיים משחק מספר 67 בעונה סדירה עם סקרמנטו. כשאתה יורד מ-5 יחידות מתמטיקה ל-3 יחידות אתה לא תתלהב מציון 98, והגיוני להניח שכספי עדיין נאבק בהפנמה שהוא כבר לא בקנזס אנימור, ובכל זאת, רואים שהאדישות של כספי לא מגיעה ממקום של אכזבה מהג'וב החדש-ישן. זה אמיתי. הוא באמת לא מתלהב מניצחון ביתי של יותר מ-25 נקודות במדי מכבי תל אביב ביורוליג, גם אם עברו יותר מעשר שנים מאז זה קרה לו בפעם האחרונה.

        גם אז, זה היה מול אלבה ברלין.

        אז סיים עם 12-4-3 לעומת 10-3-3 הפעם, כשבשתי הפעמים הוא עושה את זה ב-4 מ-5 מתוך הקשת. רק שאז מי ששיחק הכי מעט היה דרק שארפ, היום בן 48, והפעם מי ששיחק הכי מעט היה דני אבדיה, היום בן 18. שלושים שנה, לך תזכור. כספי אכן לא זכר. גם לא שהשתמש באותו ציטוט אז ואמש, "יש סדרת משחקי חוץ קשים לפנינו". הוא לא זכר את הדריסה הצהובה האחרונה לה שותף באולם הזה וסירב להתלהב מכך שלהוציא 9 נקודות מול אולימפיאקוס הוא על דאבל פיגרס בכל משחקי היורוליג מאז שחזר ("שטויות"). כי כספי מוכר את אותו מוצר של ספרופולוס - שקט. למעשה, הוא צריך אותו אפילו יותר מהמאמן שלו.

        דני אבדיה שחקן מכבי תל אביב מול קנת' אוגבה שחקן אלבה ברלין (דני מרון)
        הפעם הוא שיחק הכי מעט. אבדיה (צילום: דני מרון)

        עדיין מוקדם מאוד-מאוד בעונה, הוא מדקלם, לנצח זה נחמד, הוא אומר, אבל המשחקים החשובים יגיעו בהמשך. מולו בחדר ההלבשה רוב העיתונאים מקיפים את ג'ון-די, הקפטן. למה כספי לא קפטן? בדיוק מאותה הסיבה - בשביל מה הוא צריך את זה? לא שבמכבי רצו לשלול את התואר מדיברתולומאו, לא שהתפקיד הוצע לכספי במעמד החתימה, אבל בשיחות לא רשמיות עם הגעתו הוא הסביר שהוא לא רוצה את השיח הזה סביבו, שזה לא מעניין אותו - בטח לא בהתחלה. הוא רוצה להיכנס לאט לעניינים, שדיברתו' ידבר ושעומרי יכדרר. כספי אפילו קיצר את הזקן והוריד כמה גרמים - רק לא למשוך יותר מדי אור וזרקור.

        זו גישה מצוינת, בעיקר עבור מכבי תל אביב, מועדון שאף פעם לא ידע לעדן הישגים או משברים, וזה לא מובן מאליו, ההתנהגות הזו, אחרי ניצחון שני רצוף בהפרש גדול, עם מאזן 2:5 - לראשונה מאז 2014, איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. זה אולי גם תוצר של השינוי ביורוליג, יותר משחקים, פחות חשיבות; בטח כשהניצחונות הושגו מול הקבוצות שבמקום ה-13, 14, 16, 17 ו-18; ובטח כשעכשיו יוצאים לסדרה של שלושה משחקי חוץ שאפילו ניצחון אחד יפה להם. אבל פה גם מגיעה הכוכבית על הגישה הצהובה הזו:

        היה אתמול כיף בהיכל, ולא צריך לדלג מעל ההרגשה של הקהל. ספרופולוס אף ציין את זה, שהוא שם לב לכמה שהאוהדים מחוברים לקבוצה הזו ואוהבים את חבורת השחקנים הזו. ובמכבי תל אביב כולה צריכים לזכור שאמנם אכן הדרך ארוכה אבל שהמטרה מספר 1 שלהם העונה, לפחות לדעתי, לא נמצאת בסוף הדרך - זו הדרך עצמה. בין אם זה הצביון היותר ישראלי מבעבר, ההגנה שמזמן לא ראינו או הביטחון שהדביק את כולם ואת הכדורים לתוך הרשת - אחרי הרבה זמן ועם כל הכבוד לעתיד, למכבי תל אביב יש גם הווה ליהנות ממנו. וזה חשוב מאוד.


        ביציאה מההיכל אוהד רץ לעבר שמעון מזרחי, "שמעון, שמעון, 0:9 בכל המסגרות, שמעון!".

        "בלי עין הרע, אל תספור", החזיר מזרחי. אתם מבינים, במכבי תל אביב 2019/20 אפילו מיסטר "אם זה 30 תעשו את זה 40" הפך לפקיד בסניף גוש דן של עמה יעמיק. סורי, שמעון, אבל ביום ראשון בערב אתה כבר תספור עד 10.

        orenjos@walla.co.il