צבא ההגנה לדניאל: על ה-0:2 של מכבי תל אביב מול באר שבע

למכבי ת"א אין ניצוץ, ברק או סקורר אבל יש משמעת חולנית. אין כוכבים, יש חיילים. היריבה תספוג עצמי, תחטוף אדום, תיכנס לפיגור על הבאזר, תטעה ראשונה. הצהובים? נקיים, כרגיל. יוסיפוביץ על הנתון המדהים באמת של השוער טננבאום ועל הסיבה שכל זה לא ישאיר כאן את איביץ'

צילום וידאו: דני מרון, עריכת וידאו: מתן חדד

"קראטה קיד" יצא ממש ממזמן והאמת שכבר השתמשתי במטפורה משם בעבר, אז נשתמש בדוגמה קצת יותר אקטואלית, מ"חברים": מהפרק בו פיבי מלמדת את ג'ואי לנגן על גיטרה. הוא להוט להחזיק בכלי כדי להתחיל להתפרע, אבל היא מבהירה לו שגיטרה לומדים "כאן", ומצביעה על היד השנייה שלה, ורק אז "כאן", ומצביעה על הגיטרה. כמו בסרט האדיר על מיסטר מיאגי דניאל סאן, המורה רוצה ללמד מהות, לא פרקטיקה, ובשביל מהות לא צריך להילחם ולא צריך גיטרה. וכנראה שבשביל הכדורגל של מיסטר איביץ' ודניאל טננבאום סאן ומכבי תל אביב כולה - אפילו לא צריך כדור.

שמונה משחקי ליגה בלי לספוג זה מרשים מאוד, לא משנה באיזו ליגה ולא משנה איזה שוער. אבל עם כל הכבוד לדניאל סאן ולהישג שלו, בואו נגיד את האמת - אם היה בשער של רעננה, נגדה איימו 43 פעמים למסגרת העונה, הוא היה סופג; גם אם היה בשער של קרית שמונה (41), כפר סבא (31), הפועל תל אביב (30) וכנראה הפועל חיפה (27). וכן, אם היה אתמול בשער הפועל באר שבע (38), היה סופג לפחות שניים. כנראה שלושה. אבל לשער של דניאל סאן איימו - שמונה קבוצות ביחד!!! - רק 14 פעמים למסגרת. יא אללה, 14, בשמונה משחקים - אתם קולטים את הדבר הזה? טננבאום קלט.

עוד בוואלה!

שיא מועדון, ועכשיו גם שיא ליגה: דניאל טננבאום השאיר את הפועל יהוד מאחור

לכתבה המלאה
14 איומים לשער שלו בשמונה משחקים. דניאל טננבאום (צילום: ברני ארדוב)

וז'ראלדש אחלה הגנתית, סאבוריט גם בסדר, טיבי מצוין מאז שיצא מהקפאה ואמאדור הפך באופן מובהק לבלם השני הכי טוב בליגה - ובשקלול הפחד מפציעה של ויטור, הראשון שהייתי בוחר בכוחות. ונכון, גלזר נ-ה-ד-ר (7 מ-9 במאבקי קרקע, הכי טוב במשחק; 5 תיקולים מוצלחים, הכי טוב במשחק). ועדיין, בואו נגיד את האמת - זה איביץ'. זה קודם-כל איביץ'. זו המשמעת של איביץ'. זה בן אדם שיודע, ורואים שהוא יודע, שהסגל שלו הוא הכי לא מבריק שהיה למכבי תל אביב בעידן גולדהאר, ומיכה לא בשיאו ופרט אליו אין מי שימסור לגול ועם כל הכבוד לצ'יקו הפעלתן ולמה ששכטר עשה בתוספת הזמן, למכבי תל אביב הזו - כרגע - ממש אין סקורר. למכבי תל אביב הזו חסרים הרבה דברים, אבל כמה שיש לה משמעת.

להפועל באר שבע, למשל, חסרה המשמעת. כנראה המוטיבציה במשחקים בין השתיים עולה לה לראש, אין הסבר אחר, כי בשמונת מפגשי הליגה האחרונים בין השתיים היא חטפה שבעה כרטיסים אדומים - ויטור, ויטור, אלחמיד, בן ביטון, אוגו, טהא, אלחמיד. מכבי הזו, מה לעשות, לא ממש טובה יותר מיריבותיה לצמרת. אבל היא טועה הרבה פחות מהן. את שתיהן אירחה בבלומפילד לעיני 30 אלף צופים, ביתיות מרעישה, ואת שתיהן ניצחה בזכות בלם יריב. האמת, אתמול ניצחה בזכות שניים כאלה. והיא, כולל מול בית"ר, שמסתמנת כמדגדגת מספר 3, לא טועה. היא תחכה עד שהיריבה תטעה. ובית"ר טעתה, כמו באר שבע, בדקה ה-45. לספוג בטיימינג הזה - שיא חוסר המשמעת.

הרבה יגידו שעם ויטור זה היה נראה אחרת, ולפי המחצית השנייה, הם כנראה צודקים. אבל זה הסיפור - באר שבע עשתה את הטעות הגדולה הראשונה, ומכבי לא. היא תשחק סביר, לא יותר מזה, ואז, פתאום, אמאדור ישגר כדור לעבר צ'יקו. ומיגל ויטור יטעה. מכלום. וטרנט סיינסברי ינגח לשער של חיימוב מזועזע המוח. ובית"ר תפשל עם כדור נייח מטומטם בדקה ה-45. ומכבי תל אביב? היא לא טועה. לפחות לא את הטעות הראשונה, המהותית, הקריטית, זו שמשנה פה משחק. השחקנים שלה יודעים לאן לרוץ, איך לסגור, איפה, מי מחפה על מי, והשוער יודע איפה לעמוד - לא שזה באמת משנה. היא לא צריכה כדור, בחצי שלה אפילו לא צריך להעמיד שער. שתי הקבוצות הכי כובשות בליגה לא הרעידו מולה את הרשת. רשת? באר שבע לא איימה למסגרת! ושוב: הצהובים בלי חלוץ בכושר, בלי שחקן יצירתי בכושר, (עד אתמול) בלי אצילי, בלי דור פרץ, בלי אלירן עטר, בלי השוער הראשון. זה לא משנה. זה ללמד קראטה בלי ללכת מכות, ללמד לנגן על גיטרה בלי גיטרה, לשחק כדורגל בלי כדור.

עוד בוואלה!

במכבי תל אביב עקצו: ""השלישייה הקדמית שלנו עבדה הגנתית יותר מהקשרים של באר שבע"

לכתבה המלאה
מחכים בסבלנות עד שהיריבה תטעה. יונתן כהן מול לואי טהא (צילום: ברני ארדוב)

ולצד כל המחמאות האלה, ואחרי כל הנתונים האלה, איביץ' מסיים ניצחון די קל על היריבה המרה עם פרצוף יותר מר ממנה. גם אם הכול העברת מסר לשחקניו, רואים שיש שם אמת. הוא לא מרוצה. ובצדק. כי שוב נחזור על זה - את מכבי תל אביב צריך לשפוט בשני מעגלים: המקומי, והרציני. כשמסתכלים פנימה, בעולם בו יש מטרת-על אחת והיא לקחת אליפות, הצהובים עמדו בעוד אתגרון וגרפו שלוש נקודות; אבל בחזון הכללי והגדול יותר של המועדון הזה, זה שעליו מסתכלים מיטש גולדהאר ובטח איביץ', זה של אירופה, מכבי תל אביב פשוט לא משחקת מספיק טוב. כלומר, כל מה שמעבר למשמעת - אין כרגע. לא ניצוץ, לא ברק, לא כדורגל. וזה גם לא קרוב. ועם כל הכבוד למשמעת, זה לא מספיק מול כדורגל אמיתי, אפילו כזה של סודובה.

איביץ' מאוכזב כי הוא יודע שקריירת האימון שלו לא תלויה במה יעשה בליגה הזו מישראל. הוא את התעודות שלו צריך להרוויח באירופה, ואחרי שני כישלונות עם הצהובים איפה שבאמת משחקים כדורגל, ועם היכולת הנוכחית - הוא יודע שאין לו שום דרך להביא את מכבי לאן שהוא רוצה להביא את עצמו. הוא יודע שיש לו סגל טוב, אבל לא מדהים. ישראלי, אבל לא קרוב לאירופי. ויש לו תוכניות גדולות, אבל כנראה שחסרה לו היכולת להגשים אותן. ואם זה יימשך ככה, הוא יזכה בעוד אליפות, יחייך לכמה שניות, ויגיד לבוס שלו "רציתי, ניסיתי, מיציתי". מעניין אם עד אז דניאל סאן יספוג איזה גול.

orenjos@walla.co.il

עוד בוואלה!

פרדראג ראיקוביץ': "קשה להתרגל למזג האוויר בצרפת, יובנטוס? לא אכפת לי לשחק שם"

לכתבה המלאה
עם היכולת הנוכחית הוא יודע שאין לו שום דרך להביא את מכבי לאן שהוא רוצה להביא את עצמו. ולאדן איביץ' (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully