פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בדרך הכי לא דיוויד בלאטית: הצומת הקריטי בקריירה של המאמן

        פסק הזמן האחרון של בלאט המחיש את הכאוס שאליו נקלעה אולימפיאקוס: אובדן עשתונות ניהולי, מחדל בהכשרת יורש לספאנוליס ואמריקניזציה שנועדה לכישלון. היוונים ימתינו כשבוע לברצוקאס, והישראלי עומד בפני סיטואציה מורכבת בחייו

        בדרך הכי לא דיוויד בלאטית: הצומת הקריטי בקריירה של המאמן

        אקורד הסיום של דיוויד בלאט באולימפיאקוס היה צורם ולא אופייני. ביום שישי, 43 שניות לסיום התבוסה בליון במחזור הפתיחה ביורוליג, בעוד קבוצתו נקלעת לפיגור 82:63, הזעיק המאמן הישראלי פסק זמן. הוא הורה לשחקניו לבצע מהלך Two for one - התקפה מהירה, שתותיר מספיק זמן להתקפה נוספת. למה זה היה חשוב? לא ברור.

        בלאט ביקש מוויל צ'רי להיכנס ונענה ב"אני לא יכול", החל לחפש מסביב מישהו אחר ונראה אובד עצות. הוא פנה למינדאוגאס קוזמינסקאס, אבל מיד אחר כך נזכר שזה יותיר אותו ללא רכז. אז הוא הודיע לוואסיליס ספאנוליס - "אין ברירה, תישאר על המגרש". הסצנה הזאת היא הכי לא דיוויד בלאטית שיש. ואחרי שצופים בה, אין זה פלא שפחות מ-48 שעות מאוחר יותר, הוא כבר לא היה מאמן אולימפיאקוס.

        דיוויד בלאט מאמן אולימפיאקוס (אתר רשמי)
        נראה אובד עצות מול וילרבאן. דיוויד בלאט (צילום: האתר הרשמי)

        פיראוס מתעוררת לבוקר שאחרי עידן בלאט מבולבלת ומתוסכלת. קסטוטיס קמזורה, עוזרו הליטאי, מונה למאמן הזמני ויעמוד על הקווים במשחק היורוליג הביתי הראשון שלה העונה, ביום שישי מול ולנסיה. בעלי המועדון, האחים יורגוס ופנאיוטיס אגלופולוס, ימתינו עד סוף השבוע לשובו של יורגוס ברצוקאס מבוסטון, וכבר קבעו להיפגש עימו.

        ברצוקאס, המאמן היווני הראשון שזכה ביורוליג (והאחרון שהביא את הגביע להיכל השלום והאחווה), פוטר מאולימפיאקוס בתחילת עונת 2014/15 והוחלף ביאניס ספרופולוס. באותם ימים הוא היה אמור להשתכר 400 אלף יורו, אבל ספק אם הקבוצה תוכל להציע לו הפעם סכום דומה; בהנהלה בונים על כך שאחרי תשעה חודשים ללא עבודה, "ברצי" יתפשר ויעדיף לחזור לבמה כמעט בכל מחיר.

        לא כל מה שקרה לבלאט היה באשמתו. הוא קיבל את המועדון במשבר כלכלי חמור, ודווקא במשמרת שלו איבדו הבעלים את העשתונות ויצאו למסע הטירוף שנגמר בליגה השנייה, בעוד הוא עומד מנגד ומגבה אותם. הוא קיבל את ספאנוליס בגיל 36, פציע והרבה מעבר לשיאו, כשאי אפשר לגעת בו. זה רק חצי מהבעיה: במשך שנים איש בקבוצה לא דאג ליום שאחרי ולא הכשיר את היורש (ע"ע ניק קלאתיס כממשיכו של דימיטריס דיאמנטידיס בפנאתינייקוס. פחות טוב מהמקור, אבל ראוי בפני עצמו).

        דיוויד בלאט מאמן אולימפיאקוס עם ואסיליס ספאנוליס (דני מרון)
        במשך שנים, איש לא דאג למצוא יורש לספאנוליס (צילום: דני מרון)

        וכן, היה לו גם את החלק שלו. לאמריקניזציה, שהצליחה כל כך במכבי תל אביב והפכה מזמן לחלק מה-DNA של המועדון, לא היה סיכוי להצליח באולימפיאקוס. היא נשענה תמיד על כוח מקומי עצום, מגובה בשחקנים פיזיים ואירופאים, והפילוסופיה של בלאט התנגשה עם המציאות.

        הקבוצה הנוכחית היא האמריקאית ביותר בתולדות אולימפיאקוס. לא כל דובר אנגלית הוא מציאה גדולה; תחת מגבלות התקציב בלאט הנחית הקיץ בנמל פיראוס את צ'רי, ווייד בולדווין, קווין פאנטר, ברנדון פול, איתן האפ ואוגוסטין רוביט. אחרי משחק אחד בלבד, הם נותרו בקבוצה בלעדיו. שמות גדולים יותר שהיו מבוקשים פשוט לא רצו להגיע, בגלל האווירה הלא בריאה מסביב, בגלל ההופעה במסגרת אחת בלבד ובגלל העתיד הלא ברור.

        רק לפני ארבעה ימים הכחיש האקס אותלו האנטר בראיון לוואלה! ספורט את הדיווחים שנפוצו בקיץ בנוגע לחזרה אפשרית שלו להיכל השלום והאחווה, והסביר בגילוי לב: "אין לי שום דבר נגדם, ואני אוהב אותם, אבל בסיטואציה שנוצרה שם"... הוא הוסיף כי "אני לא חושב שבקבוצה שלנו [בין 2014 ל-2016] מישהו היה נותן לדברים האלה לקרות. אנחנו אנשים גאים. לא אכפת לנו מה השופטים אומרים או עושים, תמיד היינו בגישה שאנחנו יכולים לנצח את הקבוצה השנייה. לא נתנו לרעשים מבחוץ להשפיע עלינו כשחקנים, וזה ההבדל".

        מלכתחילה, הסגל לא נראה מספיק טוב כדי ללכת רחוק ביורוליג, וספק אם מאמן אחר יוכל לחלצו אל עבר השמינייה המובילה ביורוליג מבלי לבצע שינויים. גם בלאט, מתברר, ידע זאת: גור שלף סיפר בעת שידור המשחק בין מכבי ראשון לציון למכבי תל אביב כי רק אתמול בבוקר התייעץ המאמן היוצא (שעוד לא ידע כי הוא יוצא) עם גיא גודס בנוגע לאפשרות גיוסו של נוריס קול לקבוצה.

        יורגוס ברצוקאס עם גביע היורוליג (GettyImages)
        האלוף לשעבר יתפשר ויחזור? ברצוקאס עם הגביע האחרון של אולימפיאקוס (צילום: GettyImages)

        ויש גם את עניין המחלה. הפיל ישב בחדר, ואיש לא העז לשאול כיצד ועד כמה המגבלה הפיזית תשפיע על תפקודו של המאמן. זה, להערכתי, גם חלק מהסיבה לעזיבה המהירה: ליוונים לא הייתה סבלנות לחכות לקסמים המפורסמים של בלאט במארס-אפריל, שהיה ספק אם יגיעו הפעם.

        המהלכים הבאים של שני הצדדים יהיו מרתקים: אם האדומים יצליחו להנחית מאמן בעל שיעור קומה, דוגמת ברצוקאס, זו תהיה הצהרת כוונות שתאותת על כך שהם מכוונים בכל זאת ולמרות הכל לצמרת היורוליג; אם ייוותרו בידיו של קמזורה, מבלי לזלזל באיכויותיו, גם לאמירה הזו תהיה משמעות.

        ובלאט? בזמני שגרה, עצם היותו בשוק המאמנים הפנויים היה מצית את הדמיון של לא מעט בעלי קבוצות עתירי אמצעים ברחבי אירופה. מעניין לראות כיצד המועדונים השונים יגיבו לנוכח המצב המורכב שנוצר בחייו כעת. העיקר הבריאות.