וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אין MVP טהור מוויטור: על החשיבות של מיגל ויטור להפועל באר שבע

גם אחרי יותר מדי פציעות ומעט מדי משחקים אין בבאר שבע גורם חשוב יותר בשני צדי המגרש, אין בליגת העל שחקן משפיע יותר מהפורטוגלי. "שוקל מילים" של אורן יוסיפוביץ על הבלם ההתקפי הראשון בדור האחרון ועל האשמה האמיתית ב-0:0 בבלומפילד (ספוילר: לא חדרה)

צילום וידאו: אדריאן הרבשטיין, עריכת וידאו: מתן חדד

כמו בכל יום ראשון - נסכם את מחזור שבת באמצעות שלושה חלקים, שלוש מכסות מילים: בקטע המרכזי אסור לנו לעבור 500 מילה, בקטע המשני יש הגבלה של 100 מילים, והקטע האחרון-חביב: 10 מילים. לרפואה. חרגנו? דווחו עלינו.

seperator

סיפור השבת: בלם ששווה 2.15 שערים במשחק (מילים: 493/500)

13 שחקנים היו ברחבה כשאורן ביטון העלה את הכדור מהמצב הנייח בדקה ה-45 ורק אחד מהם, מיגל ויטור, קלט ברגע הבעיטה של ביטון שהכדור יילך רחוק מדי. בבאר שבע בונים על הפורטוגלי תרגילים אבל נראה שהפעם ביטון הגזים טיפה, לא נורא - ויטור התאים את עצמו לכדור, היה היחיד שחיכה לו במקום לרדוף אחריו, הוריד לשמיר, 0:1 בואכה 3, מקום ראשון לבאר שבע - לראשונה מאז מאי 2018. מרשים. מרשים שוויטור עדיין כאן.

הפועל באר שבע הרי היתה צריכה לחתוך אותו אחרי הפציעה הגדולה האחרונה - שחקן זר, טוב ככל שיהיה, שלא מצליח להישאר על הדשא. 114 משחקי ליגה שיחקה באר שבע מאז שוויטור הגיע, והוא פתח, כולל אתמול, רק ב-40. פסיכי כמה שזה מעט.

אבל כשוויטור פותח בליגה באר שבע על 81.7% הצלחה (לעומת 60% כשהוא לא). איתו, זו אליפות בכל עונה נורמלית, ואפילו בעונה שעברה, הלא נורמלית, זה פחות מנקודה ממכבי תל אביב הרומסת של איביץ'. עזבו את הנקודות: הסיפור המדהים של ויטור זה מה שהוא עושה למשחק הכולל של באר שבע. וכן, הוא בלם, אז נתמקד בהתקפה.

קחו את אתמול. שחקן מתוך 13 שקולט באמת לאן יעוף הכדור; או מול רעננה - קרן, נגיחה, גול, ניצחון. נראה שלכל כדור גובה באר-שבעי יש כתובת על המצח של ויטור. כשביטון השמאלי מוסר זה בולט במיוחד - אתמול נראה שגם אם יגביה לווסרמיל, מיגל יירט את זה בחזרה. ויטור נותן המון להתקפה: גולים, בישולים, נייחים; אבל האספקט החשוב יותר - סגנון המשחק, הנהגת החוליה האחורית, השקט והרוגע שמאפשרים לשאר השחקנים ולמאמן לחשוב יותר התקפי. והנה הסיפור:

כשוויטור לא פותח, באר שבע על 1.58 גולים במשחק. איתו בהרכב, 86 כיבושים ב-40 משחקים. 2.15 למשחק. זוכרים את מכבי הרומסת של איביץ'? כבשה 2.14. כן, עד כדי כך ויטור טוב - להתקפה. ויטור טוב בהגנה זה האובייס.

עוד בוואלה

מכבי חיפה מתלהבת מהאופי, אבל מודאגת מירדן שועה: "שחר צריך להתערב"

לכתבה המלאה
מהראן לאלה שחקן הפועל חיפה מול מיגל ויטור שחקן הפועל באר שבע. אדריאן הרבשטיין
אי אפשר בלעדיו. מיגל ויטור/אדריאן הרבשטיין

כשהוא נבחר לשחקן העונה ב-2017 הרבה הרימו גבה. "איך אפשר לבחור מישהו שבקושי שיחק חצי עונה?". לא רק שזו היתה בחירה קלה וראויה, זו היתה אחת הבחירות הכי נכונות אי פעם. כי MVP אמיתי זה לא רק השחקן הכי טוב אלא השחקן שהכי אי אפשר בלעדיו. טהא הבלם הישראלי הטוב בליגה כרגע, המגנים יעילים התקפית. שני השוערים אחלה. שהר יכבוש ככל שישחק. האסלביינק פורע שטרות בזכות המשטר. האמצע חזק, צעיר ורעב. מתלהבים שם מז'וזואה.

ואחרי כל זה, אין בבאר שבע שחקן חשוב יותר; למעשה, אין בליגה MVP טהור יותר מוויטור (אפילו ראשי התיבות מסכימים). יתרה מכך, לכו יותר מעשור אחורה, עד גל אלברמן שזכה ב-2008, ולא תמצאו אף שחקן עונה שהשפיע על כל חלקי הקבוצה שלו כמו שמיגל משפיע על באר שבע. הבלם ההתקפי הראשון בדור האחרון.

עם 40 משחקים בהרכב, ויטור הוא כמו משהו אדיר ואסור. טוב מדי, מסוכן מדי. משהו שמותר לצרוך רק פעם ב… למשל - קוקה קולה. אצלנו היה מותר לשתות קולה רק בסופי שבוע. כמה טעים לחניכיים ככה חרא לשיניים. זה האתגר של באר שבע - לראות איך משמרים את ויטור, איך נהנים ממנו בסופ"שים, איך לא גומרים את הברכיים. לבאר שבע הזו יש עוד המון מה להוכיח, אבל סיכויי האליפות שלה נחלקים לשניים, לעמה וליעמיק, בדיוק כמו אותה הטבלה המעייפת שאתם נאלצים לשמוע עליה כבר כמעט ארבע שנים: עם מיגל ויטור, ובלעדיו.

מאמן הפועל חדרה, אורי גוטמן, ליד מאמן מכבי תל אביב, ולאדן איביץ'. שלומי גבאי
בעונה שעברה הוא פרץ כאלה בונקרים. ולאדן איביץ' ואורי גוטמן/שלומי גבאי

השבת בפסקה: איביץ' אשם, לא גוטמן (מילים: 99/100)

אין מבאס מ-0:0 והעונה ראינו כבר שישה. ועדיין, יש שלושה סוגים של 0:0:
בין שתי גדולות.
בין בינוניות/קטנות.
בין גדולה לקטנה.

בשני הסוגים הראשונים אשמים שני המאמנים. בסוג השלישי רק צד אחד באמת אשם - הצד הגדול יותר. במקרה זה - איביץ' ומכבי תל אביב. יותר משהפועל חדרה אשמה על "בונקר", אשמים הצהובים שלא הצליחו לפרוץ אותו. עובדה - בעונה שעברה זה הצליח, למרות ה"בונקרים". וזה כבר 0:0 ביתי (!) שני העונה של איביץ'. למעשה, ההבדל העיקרי בין מכבי תל אביב של טדי וזו של אתמול היה בניצול המצבים הנייחים. העייפות, אותה עייפות. החולשה, אותה חולשה.

ואיפה אילון אלמוג?!

seperator

השבת בשורה (מילים: 10/10)

המערכים, החילופים, ההימורים - בלבול אשכרה חטף סטירה חיובית בבלומפילד, הא?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully