פספסנו אותך: ערן ביטון

בהרכב שכלל בין היתר את יניב קטן, אייל משומר, גוסטבו בוקולי וטאלב טואטחה לצדו, ואת מאור בוזגלו וגליינור פלט נגדו, רשם ערן ביטון הצעיר את הופעת הבכורה שלו בבוגרי מכבי חיפה, בגיל 18, במאי 2014. הוא לא רשם רק הופעה אלא גם בישול בכורה, ועוד לשער ניצחון - כשחדר ומסר לאלון תורג'מן, שכבש בדקה ה-45 של המשחק. הירוקים ניצחו 1:2.

ביטון היה כוכב בנוער, במחלקה שמוציאה הרבה כוכבים בפוטנציה. מבחינת הכדרור ראו בו שחקן של שכונה, כמחמאה, רק שלביטון גם היתה יכולת מסירה מבטיחה, טכניקה נהדרת, ראיית משחק שגרמה לפנטזיות. כבר אז שמו לב לבעיה פיזית - הילד לא מספיק בנוי, וקשה להצליח ככה. זה גם מה שכנראה הפריע. הוא רשם עוד חמש הופעות באותה עונה של בנאדו, ואז עוד שליש הופעה בבלומפילד בקיץ 2016, עת חטפו הירוקים שישייה ממכבי תל אביב.

הוא עוד הספיק לזכות בגביע ירוק, ומיד עמד על פרשת דרכים של יוצאים רבים של מחלקת הנוער הירוקה - האם להמשיך ולהילחם מבפנים, או לצאת החוצה ולחזור. הוא יצא וזה לא צלח. לא בשעריים ב-2016/17, לא בעפולה, לא בבית"ר תל אביב. באשקלון בעונה שעברה אמנם כבש רק שער אחד אבל הרגיש סוף סוף טוב יותר, הוא אומר, ובישל כמה שערים נוספים. באימון במאי נפצע בגלל תנועה לא נכונה, המניסקוס, הוא החליט לתפור במקום להוציא ועדיין לא משחק מאז. "עוד כחודש מאמין שאחזור", הוא אומר.

אז למה רק פוטנציאל עצום בלי מימוש בינתיים? "מיהרתי לעזוב את מכבי חיפה", הוא מכה על חטא. "תמיד רציתי לשחק בבוגרים של מכבי חיפה, זה היה החלום מגיל צעיר, וכילד אתה לפעמים מקבל החלטות לא הכי טובות. זה לא היה הדבר הנכון עבורי, לרדת ללאומית. זו ליגה שונה לגמרי, שני עולמות נפרדים. בליגת העל הכול פתוח יחסית, בלאומית זה מכות".

ביטון מפוכח לגמרי, אפילו לא רוצה לדבר על העבר. הוא לא רוצה לשמוע מה יכול היה להיות, הוא טוען שהוא עדיין יכול להיות הדבר הזה. "אני רוצה להרים את עצמי בחזרה", הוא אומר. הוא גם יודע איך. "הקטע הגופני - לא הייתי מהאריות. עכשיו התחלתי לעבוד עם מקצוענית, עם אפקס, לקחתי את עצמי בידיים".

תסריט יש בראש. "להתחיל עכשיו, חצי עונה טובה בלאומית, 7-8 גולים, ובחזרה לליגת העל כבר בקיץ הקרוב. אני לא מסתכל על מה שהיה ולא על מה שיהיה. אני חזק, רעב מתמיד". האם יהפוך לאריה?