מריו באלוטלי הוצג היום (שני) במסיבת עיתונאים רשמית כשחקנה של ברשיה. החלוץ בן ה-29 נולד בפאלרמו להורים גנאים, אבל עבר בגיל שנתיים לברשיה, שם גם אומץ על ידי משפחה אחרת. משפחתו המאמצת עדיין מתגוררת בברשיה למרות שאביו המאמץ הלך לעולמו לאחרונה. למרות הכול, באלוטלי מעולם לא שיחק בברשיה לפני כן. החלוץ קיבל את החולצה מספר 45 הקבועה שלו ולא יוכל לשחק בארבעת המשחקים הראשונים של הסרייה A בשל השעיה שהוא סוחב מהתקופה שלו במארסיי.
"נשיא ברשיה ואני נפגשנו באנגליה לפני הרבה שנים", אמר באלוטלי, "הסוכן שלי מינו ראיולה הציע את הרעיון וזו לא הייתה החלטה קשה מדי בשבילי לבחור בברשיה. אין בי שום חשש. המטרות שלי הן לעזור לקבוצה לגדול ולצמוח ככל הניתן, לתמוך בחבריי לקבוצה ולזכות בתמיכה שלהם. אין לי שום חשש מכישלון. אני לא צופה בטלוויזיהאו קורא דיווחים לגביי, אז כשיש סיפורים שליליים לגביי, אחרים מספרים לי על זה, אבל אני כבר רגיל לזה. אי אפשר להיות אהוב על כולם".
באלוטלי אמר שהוא בחר להישאר באיטליה למרות הצעה מפלמנגו כשאחת המטרות שלו היא גם להישאר קרוב למאמן הלאומי רוברטו מאנצ'יני. "אני מכוון להיכלל בסגל ליורו 2020. דיברתי עם מאנצ'יני כשהוא איחל לי מזל טוב מוקדם יותר החודש. ברשיה היא העיר שלי אז היא יכולה לתת לי הרבה יותר מאשר ערים אחרות כמו שאני מקווה לתת לברשיה הרבה יותר ממה שאני יכול לתת במקומות אחרים".
באלוטלי סיפר כי אינו חושש מקריאות גזעניות באצטדיונים באיטליה ואמר: "אני מקווה מכל ליבי שלא נראה חזרה של התקריות שקרו לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי באיטליה. אני לא יכול להתחיל לחשוב על זה. ביליתי במהלך הקריירה יותר מחוץ לאיטליה מאשר באיטליה. אמא שלי בכתה כשאמרתי לה שיש אפשרות שאגיע לברשיה. שאלתי אותה מה דעתה והיא רק בכתה. היא הייתה כל כך מאושרת. אבא שלי מברשיה, הוא היה אוהד של הקבוצה וזה היה החלום שלו לראות אותי משחק בחולצה הזו אז אני חושב שגם הוא שמח עכשיו.
"כמובן שכברשיאנו, הדרבי עם אטאלנטה הוא מיוחד והוא לא שוחק כבר כמה שנים, אבל הוא עדיין יהיה חשוב מאוד".
אל תפספס
