הגיעו לארץ המובטחת: שטרסבורג חזרה לאירופה אחרי 13 שנה

בווידאו: ההעברות הבולטות של הקיץ

ארסן ונגר החמיץ את חגיגות האליפות ההיסטורית היחידה של שטרסבורג במאי 1979. הוא הצטרף לקבוצה בעיתוי הנכון שנה קודם לכן בגיל 29, אבל חלקו בהישג היה מינורי - הבלם שותף בשני משחקים בלבד, כי תפקידו המרכזי היה מאמן קבוצת הנוער של המועדון. אליל מונאקו וארסנל לעתיד היה שחקן בינוני מינוס, החל לחשוב בשלב מוקדם מאוד של קריירה על הדשא על המשך דרכו על הקווים, ולא יכול היה לסרב להצעה המופלאה של שטרסבורג לשלב בין שני העולמות. אחרי הכל, כיליד העיר הוא אהד את הקבוצה מאז שהוא זוכר את עצמו. האליפות הסנסציונית היוותה פרס מדהים, מעבר לחלומותיו הפרועים ביותר. ואולם, הוא לא היה בסביבה כאשר התואר הובטח. כמקצוען, סירב ונגר לוותר על הובלת האימונים בקבוצת הנוער שלו.

בימים אלה, אחרי שעזב את התותחנים, יש למאסטרו לא מעט זמן פנוי, ובמאי האחרון הוא היה מאושר להגיע לאירוע מיוחד לציון 40 שנה לאליפות ההיא. ונגר צולם מחוייך מאוזן לאוזן לצד החברים הוותיקים, וביניהם ריימון דומנק - המגן הימני האנרגטי שהפך לימים למאמן נבחרת צרפת שנוי מאוד במחלוקת. כולם היו מאושרים להיזכר בחוויה המשותפת האדירה, אך - לא פחות מכך - גם להשתתף בשמחתה של שטרסבורג הנוכחית. המועדון המפואר, שהיה על סף היעלמות רק לפני שמונה שנים זכה בעונה החולפת בגביע הליגה וחזר בעקבות כך לליגה האירופית. עבור האוהדים הרבים בחבל אלזס הציורי, מדובר באירוע מכונן, ואל תופתעו לראות יציעים מלאים במפגש מול מכבי חיפה ביום חמישי. אולי זה יישמע מוזר, אבל עבור הצרפתים מדובר במשחק מרגש יותר בהשוואה לירוקים.

עוד בנושא

21:45: שטרסבורג - מכבי חיפה (ספורט 1)
מאנג'ק לתקשורת הצרפתית: "מכבי חיפה תעשה חיים קשים לשטרסבורג"
דיווחים בספרד: בלם ריאל סראגוסה דיוגו ורדאסקה מועמד למכבי חיפה

כי האהבה לשטרסבורג לא יודעת גבול. כל האיזור מטורף על המועדון הוותיק שנוסד ב-1906 כאשר העיר עוד השתייכה לגרמניה. האיצטדיון לה-מנו, אחד הישנים בצרפת, עומד מאז 1914, וכולם נוהרים לשם כדי לתמוך בקבוצה באש ובמים. זו ממש לא הגזמה, כי בספטמבר 2011 נקבע שיא מופלא של כל הזמנים עבור משחק בליגה הצרפתית החמישית. המספר הרשמי עמד על 9,813 צופים, ועל כל הכרטיסים הודפס המשפט הסמלי: "אני, כאוהד, מניח כאן את האבן הראשונה כדי לבנות את שטרסבורג מחדש". וכך אכן היה.

הסכנה היתה מוחשית מאוד בעקבות מספר שנים של ניהול שערורייתי. ההתדרדרות היתה מהירה מאוד, והנפילה לתהום נראתה בלתי נמנעת. זה החל בירידה לליגה השניה ב-2008, עם סיומת עגומה במיוחד של 11 הפסדים רצופים, וההנהלה איבדה את העשתונות. היו"ר פיליפ ז'נסטה החזיר בצעד יוצא דופן את המאמן השווייצרי ז'ילבר גרס, האיש שהצעיד את שטרסבורג לאליפות ההיא ב-1979, אך הסתכסך איתו באופן מיידי, הוגדר על ידו כפושע ופיטר אותו אחרי שני משחקים בלבד. התככים בצמרת רק האמירו לאחר מכן, והאוהדים נשמו לרווחה כאשר היו"ר הודח, אך הם לא ידעו שהרע מכל עוד לפניהם. בהשוואה לבוס החדש ג'אפר הילאלי, ז'נסטה היה קדוש.

הילאלי ביצע, הלכה למעשה, נסיון רצח במועדון. הוא הביא אותו תוך חודשים ספורים לפשיטת רגל ולירידה לליגה השלישית לראשונה בתולדותיה, ובמקביל הכריז על מלחמה כוללת נגד אוהדים שהביעו מחאה. המצב החמיר עד כדי כך שהבעלים לאסור את כניסת האולטראס לאיצטדיון. כאשר נסיונות העליה לליגה השניה כשלו ב-2011, התברר שהחוב גדול הרבה יותר מהמדווח ועומד על 5 מיליון יורו. ההתאחדות הענישה את המועדון בהורדה לליגה החמישית, והילאלי מצידו הגיב באיום: "אם לא יימצא פתרון, אסגור את העסק". המורשת לא עיניינה אותו. הוא רצה לברוח בלי לשלם על מחדליו.

בקיץ ההוא, איש לא ידע בוודאות אם המועדון ימשיך להתקיים, אבל במקום הייאוש בחרו האוהדים בתקווה. התמיכה הגורפת איפשרה לשכנע את ההתאחדות לאפשר את קיום המשחקים בליגת החובבים באיצטדיון לה-מנו הגדול, והתוצאה עלתה על כך דמיון. גם במשחקים מול הקבוצה השלישית של אוקזר, אלפים באו ליציעים. פרנסואה קלר, שעבד עד אז בקבוצת המילואים, קודם למאמן הראשי והצעיד את שטרסבורג לעליה חלקה. אחיו הבכור מארק חזר מיד לאחר מכן כדי לרכוש את המועדון תמורת יורו אחד (בתוספת התחייבות לכסות חובות כבדים).

מארק קלר, שנולד בקולמאר הציורית הסמוכה ובילה חמש שנים בשטרסבורג כשחקן, היה כדורגלן מחונן. הוא אפילו לבש את חולצת הנבחרת במספר משחקים לפני המונדיאל הביתי וקיווה ליטול בו חלק. הרגע הגדול שלו הגיע ביוני 1997, כאשר ישב על הספסל וצפה בכדור החופשי המסובב המיתולוגי של רוברטו קרלוס לרשתו של פביאן בארטז - ההוא שנראה בדרכו לדגל הקרן לפני ששינה כיוון וטס הישר לפינה התחתונה. כולם זוכרים את המפגש בזכות הביצוע הנדיר הזה, פרט לקלר לו יש סיבה אחת לגמרי - הוא נכנס במחצית והבקיע את שערו היחיד במדים הלאומיים בתיקו 1:1.

לגביע העולם הוא לא הגיע, אך כל מאמן שעבד עם קלר ציין את הרמה האישית הגבוהה שלו. כבר בימיו על הדשא, הוא תיכנן את החיים שאחרי הפרישה, וסיים בהצטיינות לימודי כלכלה ומנהל עסקים. כאשר תלה את הנעליים, מונה קלר למנהל הספורטיבי של שטרסבורג וזכה לשבחים מכל עבר. עזיבתו לטובת מונאקו ב-2006 עירערה את היסודות, והיתה הסימן הראשון לקריסה שבדרך. בחלוף שש שנים, הוא הרגיש מחוייב לחזור כדי להציל את הבית האהוב. "הסכמתי בתנאי אחד. רציתי יד חופשית בקבלת ההחלטות", הוא נזכר. זה בדיוק מה שקרה - קלר קיבל את תפקיד הנשיא.

קשה לדמיין שינוי קיצוני יותר. הצוות של קלר מנהל את המועדון באופן מופתי מכל הבחינות - ובמיוחד מקפיד על איזון תקציבי. כאשר מטפלים בקבוצה כה גדולה כמו שצריך, אפשר לצפות לתוצאות בזכות התמיכה האדירה של הקהל, ושטרסבורג חזרה במהרה למקומה הטבעי. היא עלתה לליגה השלישית ב-2013, ניצלה במזל מירידה ב-2014 כאשר קבוצות אחרות פשטו את הרגל, חגגה עליה לליגה השניה ב-2016, ואז השלימה עליה שניה ברציפות ב-2017 בסיומת דרמטית במיוחד. ב-2018 היא נשארה בלי בעיות מיוחדות, ובעונה החולפת כבר סיימה במרכז הטבלה ללא חשש ממאבקי הישרדות. "למארק יש השכלה רחבה וכריזמה. הוא ידע לנהל את המועדון גם בשעת משבר, וזו תכונה נדירה", אומר הבעלים של ליון, ז'אן-מישל אולאס.

לא בטוח שאולאס שמח לפרגן לקלר בינואר האחרון, כאשר שטרסבורג ניצחה בליון ברבע גמר גביע הליגה. הדרך להנפה היתה קשה במיוחד - גם ליל, מארסיי ובורדו הוכנעו במהלך הדהירה אל הגמר, שם גברה שטרסבורג בפנדלים על גנגאן ושלחה את המאמן תיירי לורי לחגיגה גדולה. האוהדים הזילו דמעות ביציעים - הם לא העזו לחלום על תסריט כזה כאשר המועדון עמד בפני חיסול. כעת הם חוזרים למסגרת אירופית לראשונה מאז 2005/06, וההתרגשות בשיאה.

"לא ציפינו להעפיל לליגה האירופית, ולא יהיה קל להילחם בשתי חזיתות, אבל אתם הרי מכירים את ה-DNA של המועדון הזה. נעשה את המקסימום בכל משחק וננסה ללכת רחוק ככל הניתן", הצהיר קלר. הקרבות מול חיפה הם סיבה למסיבה אמיתית. הם מזכירים לאוהדים את העבר הנהדר, כמו העפלה לרבע גמר גביע האלופות ב-1979/80 או אפילו הניצחון על מילאן בגביע ערי הירידים ב-1964. זהו פרק חשוב בתקומה מההריסות, וגיבורי האליפות מלפני ארבעה עשורים מריעים לשחקני ההווה. וגם ונגר, אוהד שרוף בן 69, מתרגש - וסביר להניח שיצפה בעניין בצמד המשחקים מול החבר'ה מהכרמל.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק