פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פס ייצור בכחול לבן: על ההישג של נבחרת העתודה של ישראל

        ההצלחה ההמשכית של נבחרת העתודה היא הבשורה הגדולה מאליפות אירופה והכניסה אותה לרשימה מכובדת עם תאודוסיץ', מירוטיץ' וגובר. איך זה משפיע על הנבחרת הבוגרת והאם באמת נחסמת הכניסה של הצעירים האלה לליגת העל

        פס ייצור בכחול לבן: על ההישג של נבחרת העתודה של ישראל
        צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו

        אחרי העלייה של נבחרת העתודה לחצי גמר אליפות אירופה בתל אביב, התנהל דיון ברשתות החברתיות על איכות הנבחרות שמשתתפות באליפות והחלו לעלות השמות של השחקנים שיכלו לשחק עם הנבחרות השונות ולא נמצאים איתן. ביניהם כמובן לוקה דונצ'יץ', שהיה יכול לעטר את נבחרת סלובניה, אלן סמילייאניץ' הסרבי, דווידס סרווידיס הליטאי וסקו דומבויה שנבחרו בדראפט האחרון ועוד שחקנים צעירים יותר שנמצאים ברמות הגבוהות. הטענה היא, כי בסגלים מלאים נבחרת ישראל הייתה מתקשה לשחזר את ההישג, טענה שככל הנראה מוצדקת.

        אלא שנתון אחד היה חסר באותו ויכוח - ההמשכיות. נבחרת ישראל העפילה ביום חמישי בפעם השלישית ברציפות לחצי גמר אליפות אירופה לנבחרות עתודה, והפכה לנבחרת החמישית באירופה שמחזיקה בהישג הזה לצד סרביה, שהגיעה לחצי הגמר בין השנים 2005 ל-2008, ספרד, שהחזיקה ברצף מדהים בין 2007 ל-2017, צרפת שעשתה זאת בשני דורות שונים (2009-2012, 2017-2019) וטורקיה שהשיגה את ההישג הזה בין השנים 2014 ל-2016.

        בסרביה כיכבו באותם שנים בין היתר מירוסלב ראדוליצה, בובאן מריאנוביץ', מילוש תיאודוסיץ' וניקולה פקוביץ', ספרד החזיקה סוללה של שחקני על כשניתן לציין את ניקולה מירוטיץ' וויקטור קלאבר כשניים מהמייצגים, צרפת עשתה זאת בפעם הראשונה עם ליאו וסטרמן, רודי גובר ואוון פורנייה ואילו בטורקיה כיכבו בין היתר ג'די עוסמאן ופורקאן קורקמאז. הנציגים הבולטים של ישראל בשנים הללו - תמיר בלאט, יובל זוסמן וכעת דני אבדיה וים מדר, אולי לא יוכלו להיות באתה רשימה עם השחקנים הגדולים האלה, אבל אם בכלל מוזכרים איתם, זה מצביע על מגמה גדולה שמתרחשת כאן.

        ים מדר דני אבדיה (דני מרון)
        הכספי והמקל הבאים? אבדיה ומדר (צילום: ברני ארדוב)

        המהפכה שעבר כדורסל הנבחרות בגילאים הצעירים החלה בקיץ 2012 עם שובן של נבחרות העתודה והקדטים לדרג הבכיר ביבשת. עד אז ראה הכדורסל כיצד במשך כמה שנים משחקים השחקנים הטובים ביותר בכל שנתון בדרג ב' ולא מצליחים לעלות. אלא שבוגרי האקדמיה של איגוד הכדורסל, אקדמיה שהוקמה אחרי הכישלון הגדול ב-2009 והירידה לדרג ב' בעתודה ובנוער וכבר הספיקה להיסגר, החלו במסע העלייה מחדש כחלק מתחילת התהליך החיובי.

        התהליך התעצם בחורף 2015 עם מינויו של פיני גרשון לתפקיד מנהל האגף המקצועי באיגוד הכדורסל. תחת ניהולו של גרשון, החלו הנבחרות הצעירות להגיע להישגים של ממש והתחושה הייתה של התקדמות אמיתית. הפרי הגיע בשלוש השנים האחרונות עם ההצלחה הגדולה של נבחרת העתודה, אך גם הקדטים מצליחים להחזיק כמה שנים ברציפות בדרג א', ובנוער ישראל קרובה מאוד להעפיל לדרג א' כבר כמה שנים, במה שנחשב לתחרות הקשה ביותר.

        פס הייצור הזה, קיבל ביטוי בנבחרת הבוגרת בקמפיין מוקדמות אליפות העולם 2019. אחרי למעלה מעשור של נבחרת בוגרת במהלכו השחקנים הצעירים המשמעותיים בנבחרת היו גל מקל ועומרי כספי, ילידי 1988, השינוי בקמפיין האחרון היה גדול. כמעט כל השנתונים המוצלחים האחרונים קיבלו ייצוג - בר טימור משנתון 1992, שון דאוסון משנתון 1993, אדם אריאל, תומר גינת ורפי מנקו משנתון 1994, איתי שגב, נמרוד לוי ועידן זלמנסון משנתון 1995, תמיר בלאט משנתון 1997, יובל זוסמן משנתון 1998 ואפילו דני אבדיה משנתון 2001 שהספיק לשחק.

        "אפשר לומר הרבה דברים על הטורנירים האלה, אבל השחקנים הישראלים הצעירים הוכיחו שהם מסוגלים להתחרות ולנצח", אמר בכיר באיגוד הכדורסל השבוע, "וזה נותן תקווה שהם יהיו מסוגלים למשוך את הנבחרת הבוגרת לפחות להישגים של השנים האחרונות, ולהגיע לאליפויות אירופה. יש לנו לפחות קאדר של עשרה שחקנים מתחת לגיל 25 ושישה שבעה שחקנים סביב גיל 22 ומטה שצריכים להחזיק את הנבחרת לעשור הקרוב. זה בעצם כל מה שהנבחרות אמורות לעשות - להיות פס ייצור לנבחרת הבוגרת, וזה מצליח בצורה נפלאה".

        יאיר קרביץ נבחרת העתודה (ברני ארדוב)
        ימצא את עצמו בעונה הבאה בליגת העל? יאיר קרביץ (צילום: ברני ארדוב)

        בשעה שים מדר, רז אדם ונועם אביבי עשו את דרכם לאימון המסכם בזיסמן לקראת המשחק הערב, לא רחוק מהדרייב אין, במשרדי המנהלת בתל אביב, עלה לדיון הסיכוי האמיתי שלהם לקבל הזדמנות בקרוב בכדורסל הישראלי. הדיון שנערך אתמול נערך סביב ניסיון ארגון השחקנים לבלום את גל המתאזרחים, ללא הצלחה. כל קבוצה תוכל עדיין להביא שני מתאזרחים, אחד מהם ללא קנס, ומשאיר פתח עדיין לקבוצות עם חמישה ושישה זרים.

        ובכל זאת, במבט מפוקח על נבחרות העתודה האחרונות, ניתן לראות כי מספר די גדול מהשחקנים הללו קיבל הזדמנות בליגת העל וחלקם אף לקח אותה. מנבחרת העתודה של 2017, שסיימה במקום השני באליפות שנערכה ביוון, הפכו תמיר בלאט ויובל זוסמן לשחקנים מובילים בליגת העל, נתנאל ארצי פרץ השנה בגלבוע/גליל, רועי הובר אמנם לא מרבה לשחק אבל שחקן סגל בליגת העל, דניאל קופרברג היה וחוזר העונה לליגת העל, אריאל נבון ניסה את מזלו בגלבוע/גליל בחוסר הצלחה וכעת תופס את מקומו גיל בני. מהנבחרת של השנה שעברה - מייקל בריסקר יקבל השנה הזדמנות בליגת העל, דני אבדיה בסגל מכבי תל אביב, יאיר קרביץ ועידו פליישר שיחקו בבאר שבע ואשדוד והם מצטרפים לזוסמן ובני. בסך הכל 12 שחקנים משתי נבחרות העתודה הקודמות כבר קיבלו הזדמנות כלשהי בליגת העל.

        אז למה בכל זאת קיימת הרגשה שהדלת כלפי השחקנים האלה חסומה כפי שמתבטאת בהודעה שהוציא יו"ר איגוד הכדורסל עמירם הלוי לפני הפגישה: "קריאתי לכולכם להתעשת ולהתעלות מעל שיקולים אישיים מתוך דאגה ורצון לקיים כאן כדורסל כחול לבן אמיתי!".

        יובל זוסמן שחקן נבחרת העתודה של ישראל (אתר רשמי , אתר פיב"א)
        הוא בטוח מתגעגע לנבחרת העתודה. יובל זוסמן (צילום: אתר פיב"א)

        "מלבד זוסמן, בלאט, ארצי ואבדיה, כל שאר השחקנים מהשנתונים הקודמים היו במקרי הטוב שחקני רוטציה שהתפקיד שלהם למסור את הכדור לזרים", אומר אחד מאנשי המקצוע באיגוד הכדורסל, "זה סקסי וכיף לתת הזדמנות לחבר'ה הצעירים האלה, אבל כשהם צריכים להיות על המגרש, המאמנים מפחדים לתת להם את המושכות. כמעט בכל נבחרת שפגשנו באליפות הזאת, יש חמישה-שישה שחקני ליגה ראשונה שמקבלים מספר דו ספרתי של דקות בקבוצות מסוימות. פה עדיין מפחדים".

        אז איפה נראה את שחקני העתודה בעונה הבאה? מלבד אבדיה ומדר, שצפויים להיות משמעותיים בליגת העל, עידן אלבר אמור לעשות את הקפיצה לליגה הראשונה, יאיר קרביץ מתנדנד בין שחקן מוביל בליגה השנייה ללקט הזדמנות בליגה הראשונה, יותם חנוכי ינסה להשלים עונה מלאה ללא פציעות בגלבוע/גליל, עמית זיס כבר שיחק אשתקד בבאר שבע, וכל השאר יקוו לעשות את קפיצת המדרגה בליגה השנייה. "אם בעונה הבאה נראה 50 אחוז מהשחקנים האלה בליגה הראשונה, זה יפה", הסכים בכיר באיגוד, "אבל מבחינתנו לראות אותם מחממים את הספסל זה לא שווה, עדיף לראות אותם משחקים ומובילים בליגה השנייה".