פורץ דרך: מתייס דה ליכט משוכנע שהבחירה ביובנטוס נכונה עבור הקריירה שלו

במשך תקופה ארוכה שמר מתייס דה ליכט על קשר רומנטי מעורר השראה עם אניק דיקמן, אותה הכיר עוד בבית הספר. "הוא לא אוהב למשוך תשומת לב", סיפר לפני כשנה אביו פרנק, "לעתים קרובות, הוא צריך להיות לבד עם עצמו - לקרוא, לשחק במחשב או לראות כדורגל. האהבה שלו עם אניק פשוטה ושקטה. הוא לא מדבר על ההצלחה על המגרש ובורח מעיתונאים. אם אנחנו יוצאים לארוחה משפחתית במסעדה, הוא מבקש להתחבא בשולחן הפינתי כדי שלא יטרידו אותו". זו היתה התדמית שלו - אחד הצעירים השקטים ביותר שגדלו באקדמיה המפורסמת באמסטרדם. איאקס נוטה לשדר שחצנות, אבל דה ליכט היה ההיפך המוחלט מהסטיגמה. היה קשה למצוא צעיר רציני וצנוע ממנו. והנה לכם, לטקס כדור הזהב ההולנדי בדצמבר האחרון הגיע הבלם במפתיע עם חברה חדשה - הדוגמנית הנוצצת אנקה מולנאר.

ההלם בקרב אלה שהכירו אותו לא היה מבוטל. רק בטקס פתיחת השנה סיפרה אניק בקול מעט מבוייש עד כמה היא גאה בבן זוגה. לפתע, היא כבר לא היתה בתמונה, מוחלפת בהיפך המוחלט ממנה. לאנקה, בתו של כוכב איאקס לשעבר קייה מולנאר, חשבון איסנטגרם עם מאות אלפי עוקבים, ולשם החלו לזרום באופן קבוע תמונותיהם של המאוהבים החדשים. מבחור הכי צנוע בקבוצה, הפך דה ליכט לדוגמן שממש לא בורח מאור הזרקורים. במקביל, הוא גם ביצע שינוי מהפכני אפילו יותר בעמדת הסוכן, והחל לעבוד עם מינו ראיולה.

למעשה, עד לפני כחצי שנה לא היה לדה ליכט סוכן במלוא מובן המילה. משפחתו דחתה את החיזורים של כל העוסקים במלאכה, והאב פרנק שמח להפקיד במקומם את הטיפול בבנו בידיו של מנטור. בארי הולסהוף, בלם העבר של איאקס שהיה שותף לשלוש הזכיות הרצופות בגביע האלופות בתחילת שנות ה-70', לקח את הנער תחת חסותו. הם בילו שעות ארוכות בשיחות על כדורגל, ודה ליכט שאב השראה מהחבר המבוגר. אחד המסרים החדים ביותר של הולסהוף היה פשוט - כדאי להישאר באיאקס על מנת להתקדם מקצועית. הנער הקשיב ועשה. בקיץ שעבר הוא אפילו לא טרח להתעמק בהצעות שהונחו לפתחו.

לא היתה לו שום כוונה לעזוב את המועדון עליו חלם מאז שהוא זוכר את עצמו. ואולם, באמצע העונה האחרונה חלה התפנית, ודה ליכט בחר בכיוון חדש. הולסהוף לא הועזב, ועדיין משמש באופן רשמי כסוג של "סוכן", אך היה צורך באיש מקצוע אמיתי, וראיולה הוחתם על תקן עוזר ויועץ.

בפועל, האיטלקי השערורייתי השתלט, כמובן, מיידית על כל העניינים, ודה ליכט היה מאושר. "ידוע שמועדונים לא מתים על מינו, אבל אני לא מועדון. אני שחקן, וקיבלתי עליו המלצות חמות. הוא יודע לשמור על האינטרסים של לקוחותיו", הכריז הבלם. ראיולה דאג לכותרות הגדולות שליוו את הסאגה בחודשים האחרונים, ואכן שירת את דה ליכט נאמנה. התוצאה הסופית היא חתימה על חוזה שמן ביובנטוס עם סעיף שחרור "שפוי" של 150 מיליון יורו החל מ-2022, על מנת לאפשר להולנדי חופש תנועה בעתיד במידה ויחפוץ בכך. ראיולה ניצל עניין מצד פריז סן ז'רמן על מנת לזרז את העסק, על אף שהיה ברור שהשחקן לא רוצה לקבור את עצמו בעיר האורות. הכל נוהל בקפידה לשביעות רצונו של הכוכב הצעיר, אבל את היעד הוא בחר לבדו, וההחלטה היתה מפתיעה.

האופציה הטבעית, לפחות על הנייר, היתה ברצלונה. ספינת הדגל הקטלונית היא המועדון הזר הכי הולנדי שיש, בזכות ההשפעה של רינוס מיכלס ויוהאן קרויף, והקשר ההדוק הזה אמור לקום לתחיה בעקבות הגעתו של פרנקי דה יונג. הקשר, שאף שיתף פעולה במשך מספר חודשים עם דה ליכט במרכז ההגנה ונחשב לחברו הטוב, סיכם את הכל כבר בינואר. מתייס יועד להיות הבא בתור, וזה היה מתבקש לכאורה. אם מדברים על סמליות, אז אפילו קבוצת הילדים של אבקאודה, בה שיחק דה ליכט עד גיל תשע, לובשת פסי סגול-כחול. הוא היה בלאוגרנה בתמונה הראשונה בחייו על מגרש כדורגל. אלא שהוא בחר אחרת, והסיבה לכך מקצועית נטו.

הרמז הושמע עוד לפני המפגשים מול הגברת הזקנה ברבע גמר ליגת האלופות. "אני אוהב מאוד את ג'ורג'ו קייליני, אחד הבלמים הטובים בעולם. אני גם מעריך את לאונרדו בונוצ'י. שניהם מהווים השראה עבור שחקן צעיר כמוני, ואני גם חש גאווה כאשר משווים אותי לאלסנדרו נסטה. יקח לי זמן להגיע לרמתם, אבל אני בהחלט לומד מהם, ואף צופה בסרטונים של פרנקו בארזי ופאולו מלדיני. בית הספר האיטלקי להגנה תמיד היה הטוב ביותר", הוא הצהיר. כעת מבהיר ראיולה: "מתייס זקוק לנסיון באיטליה, כי זה יועיל לו בקריירה. אם אתה שואף להגיע לגדולה, זהו שלב הכרחי".

עם זאת, דה ליכט לא רץ ליובה בעיניים עצומות. הוא המתין למינוי המאמן החדש, ואז נטל את היוזמה והתקשר בעצמו למאוריציו סארי. בדרך כלל, נהוג שהבוס המיועד יוצר קשר עם חניכו, אך דה ליכט שאף לברר את הכל בהקדם, והותיר רושם חזק על המאמן. למעשה, הוא מתאים כמו כפפה ליד לשיטה של סארי, שאוהב בלמים עם ראיית משחק משובחת ושליטה טכנית גבוהה בכדור. יש הרבה סימני שאלה לגבי סיכויי הצלחתו ביובה, אך את ההולנדי הוא יטפח, והאפשרות ללמוד מקייליני ובונוצ'י בהחלט חיונית. שני הוותיקים כבר מעבר לשיאם, ודה ליכט מוכן להיכנס לנעליהם ללא לחץ. הוא מגיע בעיתוי מושלם, ויקבל המון דקות משחק, מבלי שכל התיק ייפול באופן מיידי על כתפיו.

יובנטוס רואה בהחתמת הבלם הצעיר הטוב בעולם ניצחון יוקרתי, ובצדק. ההישג גדול במיוחד לאור העובדה כי אין לגברת הזקנה קשר מהותי עם הכדורגל ההולנדי, בניגוד מוחלט למילאן. שלושה הולנדים בלבד היו ליובה- אדווין ואן דר סאר שפינה את מקומו לג'יג'י בופון בתום שנתיים, אדגר דווידס, וגם אלג'רו אליה שהגיע להרפתקה קצרצרה וכושלת ונשכח מזמן. איש מהם אינו שחקן הגנה, ודה ליכט יהיה הראשון אי פעם. זה לא חדש לו. הוא רגיל להיות לעשות היסטוריה.

הוא הכובש הצעיר ביותר של איאקס, פרט לקלארנס סיידורף. הוא ההולנדי הצעיר ביותר ששיחק בגמר אירופי, כאשר התמודד מול מנצ'סטר יונייטד בליגה האירופית ב-2017. הוא הקפטן הצעיר ביותר בתולדות איאקס שמונה כבר בגיל 18 לפני שנה, וגם הקפטן הצעיר ביותר בשלבי נוקאאוט בליגת האלופות באופן כללי. והוא גם השחקן הצעיר ביותר שייצג את הולנד מאז מלחמת העולם השניה.

הבכורה ההיא, במרץ 2017 בבולגריה במוקדמות המונדיאל, היתה קטסטרופלית. המאמן דני בלינד זרק את הילד למים העמוקים אחרי משחקים ספורים במדי קבוצתו, ראה אותו מבצע שתי טעויות גורליות שעלו בספיגת שערים, ואז בחר להחליפו במחצית. הביקורת כלפי האיש על הקווים היתה עצומה - הוא הואשם בצדק בסיכון הקריירה של היהלום, ואף פוטר בעקבות ההפסד. שחקנים אחרים היו עלולים להיפגע מהחוויה הטראומטית, אך דה ליכט הפגין חוסן מנטלי נדיר ויצא ללא שריטה. "אני מסוגל לשכוח דברים כאלה במהירות, ולא מתרכז בהיבטים השליליים. כדורגלן צריך לדעת להתמודד עם מתחים, ואני אף פעם לא מתרגש. אני עולה לדשא במטרה לתת את המאמץ המקסימלי, ולא יכול לדרוש מעצמי יותר. מה שיהיה - יהיה. זה חשוב מאוד מבחינתי, כי אני חייב להיות רגוע כדי לקבל את ההחלטות הנכונות", הוא הסביר.

יותר משנתיים עברו מאז, והנסיקה שלו היתה מטאורית בתקופה זו. בנוסף לאלגנטיות וקור הרוח בהגנה, ולמנהיגות יוצאת דופן לגילו, הוא גם הוכיח את עצמו כנשק התקפי במצבים נייחים, והבקיע שערים יקרים מול ריאל מדריד ויובנטוס בליגת האלופות, בעוד איאקס היתה רחוקה שניות ספורות מהעפלה לגמר. לוקאס מורה וטוטנהאם שברו את הלבבות, אבל זכיה באליפות היוותה נחמה מתוקה, ודה ליכט עוזב את אמסטרדם עם טעם טוב בפה. הוא החזיר את הכתר למועדון האהוב אחרי חמש שנים, והאוהדים שמחו להעניק לו את ברכת הדרך. הם לא כועסים על רצונו לעשות קפיצת מדרגה בקריירה.

וכך, משנה דה ליכט לחלוטין את הכל תוך חודשים ספורים. יש לו חברה חדשה, סוכן חדש, תדמית חדשה, וכעת גם קבוצה חדשה ואתגר חדש לגמרי. על מנת לעמוד בו, הוא חייב לא לאבד את האופי הישן והטוב. עם פרסום תמונות באינסטגרם, הציטוטים הקליטים של ראיולה והכותרות האינסופיות בעיתונים, הראש יכול להסתובב - והרי הבחור יחגוג רק בחודש הבא את יום הולדתו ה-20. היציבות הנפשית וההתמדה הן שאיפשרו לו להמריא, ואם יקפיד לשמור עליהן גם בטורינו, השמיים באמת יהיו הגבול מבחינתו.