"כבר בתחילת העונה, באזור חודש דצמבר, הסוכן שלי פנה אליי וסיפר שמכבי תל אביב הציעה הצעה טובה להאריך את החוזה. שמחתי. הייתי בטוח שאנחנו די קרובים ושאחתום בקבוצה עוד לפני שהעונה תסתיים. אמרנו למכבי שאני רוצה לסיים כאן את הקריירה, אבל העונה נמשכה ונמשכה, והם התחילו להתחמק ולשחק משחקים. פתאום דיברו על חוזה לעונה אחת, לא נקבו במספר כשעלה נושא השכר, אמרו שהם לא יודעים מה יהיו החוקים בליגה, והם צריכים לבדוק מה עם הכסף. הם ידעו לאורך כל הדרך מה אני רוצה. אני מכיר את מכבי. כשהיא רוצה מישהו, היא יודעת מה לעשות. כשקיבלתי את ההצעה מקאזאן, פניתי להנהלה כדי לתת לה הזדמנות להשוות את ההצעה או לפחות לשפר אותה, אז האנשים שם פשוט בירכו אותי ואמרו לי 'קיבלת עיסקה טובה'".
אלכס טיוס מתרגל למציאות חדשה: הסנטר חתם שלשום (שבת) על חוזה לעונה אחת עם אופציה לעונה נוספת באוניקס קאזאן, ובגיל 31 עוזב בפעם השנייה את מכבי תל אביב. הצהובים היו היחידים שבמדיהם נשאר יותר משנה אחת, אבל הוא עוזב בתחושה שלא העריכו אותו מספיק. "זו ההחלטה שלהם", הוא מסביר בראיון לוואלה! ספורט מביתו בלואיזיאנה. "הם לא עשו מספיק כדי שאמשיך. לא הראו שאכפת להם. אני יודע איך הראש שלהם עובד. כשמגיעים למשא ומתן, הם חושבים רק ביזנס. אין רגש. לכן שחקנים רבים באים והולכים, ואי אפשר להצליח לאורך זמן כשמשנים את הסגל כל הזמן".
- באיזה שלב הבנת שכבר לא תמשיך במכבי תל אביב?
"בערך בתחילת הפלייאוף, בחודש מאי. כשהעונה הסתיימה לקחתי איתי את כל החפצים שלי לארה"ב, השארתי רק דבר או שניים לתינוקת שלי, כמו כיסא לאוטו, בתקווה שמשהו אולי עוד ישתנה, אבל בתוך תוכי כבר הבנתי שזה נגמר. הייתי מוכן להתפשר ולחתום לעונה אחת, אבל בסופו של דבר זה נגמר בגלל הפערים בשכר".
- משא ומתן שהתחיל ברצון להישאר עד תום הקריירה, מסתיים בעזיבה למקום חדש. אתה מתוסכל?
"בכלל לא. מצפה לי חוויה חדשה, עם קבוצה מצוינת שתיאבק על הזכייה ביורוקאפ, ואני אשחק לראשונה ב-VTB. אני מקווה שמכבי ואני ננסה שוב לדבר בעתיד, ואולי אחזור כדי לסיים את הקריירה בתל אביב. אני לא יודע מה איתם, אבל אני ממש לא פוסל את זה".
טיוס, השריד האחרון מהקבוצה שהביאה את גביע אירופה האחרון לתל אביב ב-2014, ייעדר מהיורוליג אחרי שבע עונות רצופות ויופיע לראשונה בקריירה ביורוקאפ. הוא חובק בת חדשה בשם סטלה רוז, שנולדה לפני כשבוע, ובין סופות הרעמים שפוקדות את אזור מגוריו הוא מנסה להכין את עצמו לחורף הרוסי הקפוא שמצפה לו.
"המשפחה שלי תבוא איתי, ואין ספק שעם תינוקת זה מאתגר עוד יותר", הוא אומר. "ברור לי שהחיים בקאזאן יהיו שונים מאשר בתל אביב... אריק מקולום תידרך אותי לגבי המסעדות, האולם, המועדון, הדירות שאנחנו מקבלים מהקבוצה. הבנתי שהעיר נחמדה בסך הכל. אין בה פקקי תנועה כמו במוסקבה, ואני מחכה לפרק הזה בחיי. אשתי ממש מצפה למעבר, כי היא עובדת בתחום רכיבת הסוסים, שלא מספיק מפותח בישראל, ושם היא תוכל לקדם את העסק שלה. אנחנו רק צריכים להבין איך מתמודדים עם הקור... הבנתי שיורד שם שלג מנובמבר ועד מארס".
במידה רבה, טיוס היה הסמל לעליות ולירידות שחוותה מכבי תל אביב בעונה החולפת. הוא פתח בצורה חלשה עם 5.1 נקודות בחודש וחצי הראשונים, ולאחר החלפתו של נבן ספאחיה ביאניס ספרופולוס היה בין השחקנים המשתפרים בקבוצה; הוא הגיע לשיאו בתחילת הסיבוב השני, כשהעמיד 12 נקודות במהלך ינואר ונבחר ל-MVP החודשי ביורוליג, אבל לבסוף הודח עימה ולא הצליח להתברג לפלייאוף.
"אני חושב שמאז חילופי המאמנים, הקבוצה השתנתה לגמרי. עם קואוץ' יאניס, היינו קבוצת פלייאוף לכל דבר. לצערי, התחלנו את הדרך לשם בשלב מאוחר מדי. אצל ספאחיה שחקנים איבדו ביטחון, לא הייתה להם מוטיבציה, וזה הלך למקום ממש לא טוב. היינו עלולים להיגרר למצב שבו ננצח שבעה או שמונה משחקים לאורך כל העונה. אבל יאניס שינה את הקבוצה. הוא הביא רמת אנרגיה שונה, הכניס את המבנה, את שיטת המשחק ואת הטקטיקה שלו. הוא מאמן מצוין, ואני מקווה שהקבוצה תצליח איתו. חשבתי שאם נשמור על הסגל ונבצע שינוי או שניים, נגיע בוודאות לפלייאוף בעונה הבאה, אבל זה לא מה שהם עושים".
לאורך השנים הוזכר שמו של טיוס בהקשרים פחות מחמיאים בכל הנוגע לסוגיית המתאזרחים. היו שניסו להציגו כדוגמה לשחקנים שנהנים מהדיבידנדים השמורים לשחקנים מקומיים, מבלי להיות ישראלים באמת, כשמעל לכל מרחף העימות בינו לבין איגוד הכדורסל בנוגע להופעותיו בנבחרת ישראל. עכשיו הוא מבקש לעשות סדר ולהסביר מה הייתה השתלשלות העניינים.
"מצחיק אותי כשאומרים שהתגיירתי בשביל לשחק כדורסל בישראל", הוא פוצח במונולוג, "כי כשהתקרבתי ליהדות בכלל לא דמיינתי שאשחק אי פעם בארץ. הייתי באוניברסיטת פלורידה, והיו לי הרבה חברים יהודים שלמדו איתי. ממש הפכתי לחלק מהקהילה. נמרוד טישמן שיחק איתי אז וסיפר לי על ישראל ועל היהדות. אני זוכר איך הוא אמר לי 'אתה חייב לבוא ולשחק בישראל!' ואני חשבתי לעצמי מה הסיכוי שזה יקרה אי פעם... בסוף הגעתי לכאן ונשארתי במשך רוב הקריירה.
"החיבור עם החבר'ה היהודים הוביל אותי ללמוד על היהדות והחלטתי להתגייר. התחלתי את התהליך בשנה השנייה שלי בקולג' וסיימתי אותו בשנה הרביעית. בזמן הזה בכלל לא היו לי שאיפות לשחק בישראל. התכוונתי ללכת לליגת הקיץ של ה-NBA, קיוויתי לקבל חוזה, אבל אז פרצה שביתת השחקנים. היה לי אז סוכן יהודי, הפי וולטרס, והוא אפילו לא היה מודע לתהליך שעברתי. כשסיפרתי לו על זה, הוא אמר: 'אתה חייב לשחק בינתיים בישראל, עד שתסתיים השביתה', וחתמתי במכבי אשדוד".
- היום, שמונה שנים אחרי, ליהדות יש חלק בחייך?
"כשעברתי את התהליך, לא מעט אנשים, ובתוכם המשפחה שלי, בעיקר הסתקרנו למה אני עושה את זה. אני עדיין עושה ארוחות שבת, אלה דברים שמזכירים לי את החיבור לדת שלי".
- אבל החיבור הזה לא בא לידי ביטוי בנבחרת.
"שיחקתי במשך שנתיים בנבחרת ישראל, וכבר ביורובאסקט אמרתי לאנשים באיגוד שבקיץ הבא אני לא מתכוון להגיע. הייתי חייב להשלים את הלימודים שלי לתואר, דחיתי את זה כבר שלוש או ארבע שנים ורציתי לנצל את הפגרה כדי לסיים. הכוונה שלי הייתה לחזור לנבחרת כעבור שנה, אבל הם בכל זאת זימנו אותי, למרות שהסברתי שהפעם אני צריך את הזמן לעצמי. הסוכן שלי אמר להם 'אני אדאג שאלכס יבוא', ונתן לי תחושה כאילו הוא בעד איגוד הכדורסל ולא בעד האינטרס שלי. זו הייתה הסיבה העיקרית שבגללה פיטרתי אותו. הרגשתי שמנסים להכריח אותי, ואז השעו אותי. זה היה מגוחך. בסך הכל רציתי קיץ אחד לעצמי, והפכו אותי לאיש הרע. כשזה קרה, כבר לא רציתי לשמוע על הנבחרת. אני לא רוצה להיות חלק מזה".
בעונה החולפת סימן טיוס וי על מטרה שהעסיקה אותו לא מעט: לראשונה בקריירת היורוליג שלו, הוא חצה את רף 60 האחוזים מקו העונשין. "אני פשוט זורק המון ומתרגל את זה", הוא מסביר. "אני לא מאלה שישתגעו ויישארו לזרוק עוד 300 פעמים, אלא פשוט מציב לעצמי אתגר: אני לא יורד מהמגרש עד שאקלע עשר זריקות רצופות, או עד שאעשה 10 מ-12. אצל יאניס זה הפך מסודר יותר. כל אימון שלו הסתיים בעשר דקות זריקות מהקו של כל השחקנים".
- נשמע שאתה מאוד מעריך אותו, למרות הפרידה.
"יש שלושה מאמנים שהשפיעו עליי יותר מאחרים. יאניס, דיוויד בלאט וארגין עתמאן. הם מוטיבטורים מעולים, הם מאמנים של שחקנים, הם יודעים איך לדבר עם האמריקאים. כששיחקתי אצלם, הייתי ממש רגוע ובטוח בעצמי".
- כשאתה רואה את הקבוצה שהוא בונה לעונה הבאה, אתה מאמין שמכבי תתברג סוף סוף בפלייאוף של היורוליג?
"יש עוד הרבה חורים בסגל, שחקנים שחסרים, ונראה לאן זה ילך. הם צריכים עוד ישראלי במקומי. אני לא יודע מה הם מתכננים, ואני לא בטוח שהם יודעים... זורקים הרבה שמות לאוויר. יש לי הרגשה שהם מדברים עם כולם, שומרים אותם על אש קטנה, ואז מחכים לראות מי הכי מתאים. הקבוצות שמצליחות להישאר בצמרת הן אלה שמבצעות שניים או שלושה שינויים בכל עונה, לא יותר מזה".
- זו תהיה כנראה העונה האחרונה של דני אבדיה באירופה.
"הוא יהיה שחקן ממש טוב, שיהיה ב-NBA לאורך שנים. דני הוא ילד טוב, כישרון נהדר, והוא יכול לעשות הכל על המגרש. הוא התאמן איתנו לאורך כל העונה, ואולי אנשים לא רואים את זה כי הוא לא שיחק, אבל האימונים האלה עזרו לו מאוד. אני ראיתי כמה הוא השתפר. הוא אפילו קופץ גבוה יותר לעומת מה שהיה לפני שנה. מכבי לא צריכה להתייחס אליו כמו לילד, אלא כמו לזר שהחתימו עכשיו. לתת לו הזדמנות, לבנות לו את הביטחון, ולראות איך הוא יגיב ואיך ישחק".
- איך האוהדים של מכבי יזכרו אותך?
"אני רוצה שיזכרו אותי כמי שהצליח לזכות בכל התארים, כמי שתמיד משחק עם הלב ותמיד רוצה לנצח".