פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מפגן כוח: אחרי הסערה באימון הפתיחה, מה משה חוגג מתכנן בבית"ר?

        הוא "התרגש עד דמעות" ממפגן התמיכה בעלי מוחמד, אבל עדיין לא נרגע ושוקל צעדים מרחיקי לכת נגד הקומץ. אופיר סער על עוד שבוע בבית"ר: מהזעם של הבעלים ועד התגובה המשועשעת של "פברגאס" מוחמד

        מפגן כוח: אחרי הסערה באימון הפתיחה, מה משה חוגג מתכנן בבית"ר?
        צילום וידאו: דני מרון עריכת וידאו: ניר חן

        1. "חוגג ממש לא בכיוון של פיוס, אלא להפך"

        הטור הזה היה אמור לסכם את הימים האחרונים בבית"ר ירושלים, אבל כשמבינים מה מתרחש מאחורי הקלעים, כמה משה חוגג כועס ואיזה מהלכים מרחיקי לכת הוא מתכנן, ייתכן מאוד שהבלגן בקבוצה עוד לפנינו.

        לאחר מפגן התמיכה של האוהדים בבעלים ובעלי מוחמד ביום שישי, חוגג נראה מאושר וכתב בפייסבוק שהוא "נרגש עד דמעות" בזכות "הרוב הדומם שיודע לשאוג". אך במקביל הוא עדיין לא נרגע מאירועי יום רביעי ומסמן את ארגון לה פמיליה כאשם. גורמים בבית"ר אמרו אתמול: "כשחוגג יסיים את החופשה ננסה לראות מה עושים, כרגע הוא ממש לא בכיוון של פיוס, אלא להיפך. מי שאחראי לזה מסומן מבחינתו, אי אפשר לדעת אם הוא יירגע בנושא".

        עוד בנושא

        עלי מוחמד הרגיש ש"כל האוהדים באו במיוחד בשבילי", מגן יהודי-רוסי ייבחן
        קונטה חתם לעונה נוספת בבית"ר. חוגג התרגש ממפגן התמיכה במוחמד
        לוי גרסיה נחת בישראל והצהיר: "בית"ר ירושלים יכולה לזכות באליפות"

        בעלי בית"ר ירושלים משה חוגג (דני מרון)
        וזו רק ההתחלה. משה חוגג (צילום: דני מרון)

        2. "פברגאס" כבר אחראי על ההווי בחדר ההלבשה

        בלה פמיליה מבינים שסומנו על ידי המועדון אך חוזרים על הטענה שהעבירו הוראה לכל האוהדים לא להתעסק בעלי מוחמד באימון הפתיחה לטענתם, מדובר בכמה עשרות ילדים שאין להם שליטה עליהם. גם בסוף השבוע הם יצאו בקריאות נגד גזענות, הסבירו שהם תומכים בעלי מוחמד ואף הוסיפו כי הכינוי שלו יהיה מעתה ואילך פברגאס, כינוי בו השתמש השחקן לאורך השנים ברשתות החברתיות. במובן הזה אנשי לה פמיליה קיבלו גב מפתיע: נציגים מהארגון אכן שוחחו עם השחקן ולמרבה ההפתעה, הוא התלהב מהכינוי החדש.

        בינתיים, הכינוי הזה הפך לנושא החם בחדר ההלבשה, וגם מוחמד כבר מתייחס לכך בהומור. הוא מספר לשחקנים שבנתניה בכלל העדיף שעל החולצה שלו ייכתב "אל פאז" - שם משפחתו הראשון. לאחר מכן הראה לשחקנים את דף הפייסבוק השני שלו, בו הוא מכנה את עצמו "רונלד פברגאס". "הלוואי שכולם היו מתעסקים בכל הנושא הזה בצורה קלילה כמו שעלי מתעסק. מבחינתו שירשמו מה שרוצים על החולצה ויקראו לו איך שרוצים, רק שיתמכו בקבוצה", סיפרו במועדון.

        אוהדי בית"ר ירושלים במפגן תמיכה עבור עלי מוחמד (ברני ארדוב)
        "הלוואי שכולם היו לוקחים את זה בהומור כמוהו". עלי מוחמד (צילום: דני מרון)

        3. הכי רחוק מאלי טביב

        ההודעה של חוגג לפיה הוא שוקל את דרכו במועדון הזכירה את האיומים של אלי טביב בעזיבה לאחר אירועי שרלרואה, אבל יש הבדל מאוד מהותי בין שני המקרים: לטביב אף אחד לא באמת האמין לאורך הדרך, והיה ברור שהכוונה שמתחבאת מאחורי הקלעים היא להכשיר את הקרקע למכירת אלי דסה ושלומי אזולאי למכבי תל אביב.

        בניגוד לטביב, משה חוגג כבר "הרוויח" את התקשורת ברגע שהחתים את עלי מוחמד. נוצרי, מוסלמי - זה לא משנה - ההחתמה שלו שחקן עם שם כזה היא אמירה ברורה מאוד.

        אם חוגג היה מסתפק רק בהבטחות הוא היה הופך למושא ללעג, אך מרגע שעשה מעשה אמיתי ואמיץ, הוא קיבל תמיכה (כמעט) מכל הכיוונים, במיוחד שעשה זאת עוד לפני שהשלים שנה כבעלים של בית"ר. העבר והסטיגמה של אוהדי בית"ר גורמים אוטומטית למינוף תקשורתי של כל אירוע בו מעורב קומץ אוהדים קטן. כמעט תמיד זה הופך לשיחת היום בכל מהדורות החדשות בצורה חסרת פרופורציות, אבל הפעם זה היה שונה. בעצם החתמה של מוחמד כולם הבינו שיש כוונה אמיתית לעשות סוף לתופעת הגזענות.

        לאן הולכים מכאן? הכדור בידיים של חוגג. בבית"ר הדעות חלוקות - מצד אחד יש ניסיונות הרגעה, מתוך הכרה בכך שבלי שקט הקבוצה לא תוכל להצליח. מצד שני, מי שקובע בסופו של דבר הוא משה חוגג, וכרגע משה חוגג כועס, מאוד כועס. הוא נחוש לעשות כמה מהלכים שיקבעו קו חדש וברור לאוהדים. המשך יבוא.