"דני אלבס לא יהיה במונדיאל ברוסיה, אבל הוא עדיין חתיכת בן זונה שמח".
הדובר: דני אלבס.
ב-12 במאי 2018, יום אחרי שנודע כי יצטרך לעבור ניתוח בברך שימנע ממנו לשחק עם ברזיל בגביע העולמי וישבית אותו לחצי שנה בגלל הפציעה בגמר הגביע הצרפתי, המגן הימני שמע איך מסכמים את תקופתו בנבחרת. ריחמו עליו ואמרו שזה הסוף, אז אלבס בחר להציג את הזווית שלו ב"פליירס טריביון", בסך הכול שישה ימים אחרי שחגג 35. "כשהרגשתי את הכאב בברך, הנשמה שלי יצאה מהגוף. ידעתי ברגע שנפלתי על הדשא, שאני לא אהיה על המטוס לרוסיה. הרופאים עוד ביקשו שאמתין לבדיקות, אבל בלב כבר ידעתי שזה אבוד. בכיתי פעם אחת, לבד. אבל בואו אספר לכם משהו - אני לא רוצה שאף אחד יבכה בשבילי. לא רוצה שירחמו עליי. הגשמתי את כל החלומות. אולי אהיה במונדיאל בקטאר. אמנם בגוף אהיה בן 39, אבל ברוחי בדיוק אחגוג 17".
קצת יותר משנה אחרי: דני אלבס שוב חלק חשוב מנבחרת ברזיל, ואפילו מגשים חלום חדש כקפטן. בשיאו של קופה אמריקה משובח מבחינה אישית, ומרחק 90 דקות מהתואר ה-40 בקריירה, אותן פנטזיות על 2022 נראות כעת טבעיות לחלוטין. הוא עדיין בן זונה שמח, ובעיקר מנצח.
עוד בנושא:
ברזיל ניצחה 0:2 את ארגנטינה ועלתה לגמר קופה אמריקה הביתי
ליאונל מסי זועם על "הבולשיט" של השופטים: "כל השריקות היו לטובת ברזיל"
היריבה בגמר היא פרו, שהביסה 0:3 את צ'ילה ותהיה במעמד לראשונה מאז 1975
פאולו גררו חגג את ההעפלה של פרו לגמר: "גאה בנבחרת ובמדינה שלי"
עם המעבר מיובנטוס לפריס סן ז'רמן בקיץ 2017, אלבס קשר את גורלו בזה של ניימאר. המגן הוותיק בחר לחבור לכוכב הצעיר שעזר לטפח בברצלונה, קיבל בזכותו חוזה עתק בבירת צרפת והיווה מעין "שומר ראש" שלו. הוא היה מעורב בעימות בין ניימאר לאדינסון קבאני ונטען כלפיו כי המריד את החבורה הברזילאית בתקופות מסוימות. השותפות הקרובה שלו עם ניימאר באה לידי ביטוי במגרש, בחדר ההלבשה וגם במסיבות ראוותניות.
לכן, כאשר הנהלת פריס סן ז'רמן החליטה שלא להאריך את חוזהו של המגן, כולם ראו בזה מסר לניימאר. אלבס היה שותף לטרבל צרפתי בעונה הראשונה ולאליפות בעונה השנייה, אבל גם לכישלונות בליגת האלופות. בקבוצה התאכזבו מאוד מההופעה שלו מול מנצ'סטר יונייטד ומהגישה באימונים, אבל בעיקר נפגעו מהתבטאות אחת בראיון ל-RMC ב-11 באפריל. "אני יודע איך לנצח, הייתי רוצה שיקשיבו לי יותר", אמר אלבס והרגיז גם כמה מחבריו לקבוצה שראו בכך עזות מצח מצדו, במיוחד לאור היכולת שלו במשחקי ההכרעה בצ'מפיונס ליג. במועדון סברו שמדובר באמירה לא מכובדת ולא רצויה, ובתוספת הדרישות הכספיות (9 מיליון יורו לעונה, לפני מס) החליטו לא להגיש הצעה לחוזה חדש ולסיים את ההתקשרות אחרי שנתיים.
אלבס, שהבקיע שבעה שערים ב-72 הופעות בכל המסגרות במדי פ.ס.ז' והספיק לשחק כמגן, קשר, שחקן כנף ואפילו כשוער לכמה דקות במשחק גביע, נפרד עם עקיצה אופיינית. "אני צריך קבוצה שתתחרה על מה שאני שואף להשיג", אמר במטרה להבהיר שהפרידה באה מכיוונו. "יש לי אהבה לאנשי פ.ס.ז', לאנשים שאכפת להם והם חלק מהמועדון, אבל מבחינה ספורטיבית לא השגנו את מה שרצינו".
כך, המגן הגיע לקופה אמריקה 2019 גם כדי לשחק על החוזה הבא שלו, כמי שמעוניין להציע את מרכולתו באמצעות הטורניר הביתי. קשר הגורל עם ניימאר נמשך, כשהפציעה של החבר הטוב גם החזירה לידי אלבס את סרט הקפטן, אותו אמור היה לענוד ברוסיה אלמלא הפציעה. אל הרצון העז להוכיח שההספדים היו מוקדמים, הצטרף גם עול המנהיגות. אבל אלבס נכנס בשמחה לתפקיד וחווה בקופה עדנה מחודשת במדים הלאומיים.
לאחר משחק הפתיחה מול בוליביה הוא הגן על כמה מחבריו המושמצים וביקר את קריאות הבוז מצד הקהל. ב-0:0 מול ונצואלה התגאה בחזרתו לבאהיה כקפטן לאומי, 17 שנים אחרי שיצא משם לסביליה, והשווה עצמו לשני אלופי עולם שכיכבו בעמדה שלו: "יש לי את המהירות של קאפו והאיכות של ז'ורז'יניו". בחמישייה מול פרו, אלבס התכבד בשער יפהפה אחרי דאבל-פס עם רוברטו פירמינו והפך לכובש הכי מבוגר של ברזיל בקופה, בערב בו השתווה לפלה האגדי במספר ההופעות. ברבע הגמר מול פרגוואי היה שותף לעוד שער נקי לפני שהוחלף בדקה ה-85, ואז הגיע הסופרקלאסיקו של אמריקה נגד ארגנטינה.
"המשחק שהפך את דני אלבס לנצחי", התפייטו בתקשורת הברזילאית אחרי שהקפטן נבחר ל-MVP של חצי הגמר. כל מה שעשה אלבס מול האלביסלסטה הצליח לו. הוא נגע בכדור יותר מכל אחד אחר על המגרש, חטף 11 כדורים, ניצח בכל קרבות הגובה, הצליח בכל שלושת התיקולים שלו וגם בכל חמשת הכדרורים. אחד מהם, בדקה ה-19, הסתיים בשער של גבריאל ז'סוס, אחרי שאלבס פירק חצי נבחרת ארגנטינה. הוא חטף כדור מלאוטרו מרטינס, הקפיץ מעל מרקוס אקוניה, זרק בקלילות את לאנדרו פארדס ואז גרם לניקולאס טגליאפיקו לצאת לעברו ולניקולאס אוטאמנדי לנטוש את העמדה בניסיון לסגור את רוברטו פירמינו שבישל בנגיעה לז'סוס. המהלך שפיצח את חצי הגמר.
ההופעה של אלבס הייתה מהפנטת. לא רק כמגן ששותף לחוליה אחורית שטרם ספגה שער, אלא ממש כפליימייקר - כמו בימים הגדולים בסביליה וברצלונה. האיש שבישל כל כך הרבה שערים למסי, היה הפעם זה ששלח אותו הביתה. הוא ניהל את ההתקפות של ברזיל וגם דריכה קשה על כף הרגל מצד אקוניה לא עצרה אותו בדרך למשחק מושלם. עד כדי כך מושלם, שאפילו את הספק-עבירה שביצע ברחבה על קון אגוארו לפני השער השני, השופטים לא ראו. "זה בכלל הוא שדרך עליי", השיב בסיום לטענות של הארגטינאים. "כשאגוארו ניסה לברוח, הוא הסתובב ודרך על הרגל שלי. אם כבר, השריקה הייתה צריכה להיות לטובתנו".
בקדנציה של טיטה בנבחרת, אלבס התמסר מחדש לכינוי שהדביקו לו בחדר ההלבשה בברצלונה: "המשוגע הטוב". הוא מטריף את חבריו, סוחף ביכולתו וגורם גם לקהל להזדהות עם המסר. בגיל 36, הוא כבר לא מחפש לענות לכולם ולסגור חשבון, אלא מציג לראווה את התארים שלו ונותן לרקורד לדבר. בכל זאת, הכדורגלן המעוטר בהיסטוריה עם 39 גביעים שונים. יותר תארים משנות חיים. "אני מודע לגיל שלי, אבל זה לא מזיז לי", אמר אחרי הניצחון על ארגנטינה. "אני לא רוצה לסתום פיות, אלא לקחת אחריות. והדרך היחידה היא לעזור לנבחרת לנצח. בכדורגל, אנשים רוצים תוצאות. זה מה שמעניין אותי. אני יודע איך לנצח".
וכל מה שאלבס רוצה זה להמשיך לנצח. לכן לא התפתה בינתיים להצעות מהמפרץ או מארה"ב, ואפילו דחה בנימוס אפשרות להתאחד עם מונצ'י ולסגור מעגל בסביליה 11 שנים אחרי העזיבה. אם כבר לחזור, אז לברצלונה. ואם לא, אז לשחק לראשונה בקריירה בפרמיירליג. היכולת בקופה, בטורניר בו הוא מועמד מוביל לסיים כשחקן המצטיין, גרמה גם לאינטר להביע עניין ולאוהדי ליברפול לקרוא להחתימו. בזכות היכולת ולמרות הגיל. כולם רוצים ווינר.
