העיתונאי הבריטי הנרי וינטר נודד כל כך הרבה שנים בין כל כך הרבה איצטדיונים, שברובריקה המיועדת לכתובת מגורים בחשבון הטוויטר שלו הוא פשוט כתב "במשחק". הוא רודף אחר קבוצות הליגה הבכירה של אנגליה כשהן מתחרות בינן לבין עצמן, ומלווה אותן למפעלים האירופים. בטורנירים הגדולים הוא צמוד לאנגלים עד שהם מודחים, ואז עובר הלאה ועושה כמונו הישראלים - מזפזפ את עצמו לדעת. אז כשהוא כותב בטוויטר שהסללום של סעיד אל-עוויראן נגד בלגיה הוא בין חמשת הגולים הכי זכורים שסיקרתי בלייב", זה אומר משהו.
האמת, לא צריך להיות פרובוקטיבי כדי להגדיר כך את הגול של הסעודי.
רובנו, כולל אלה שעקבו באדיקות (מישראל) אחר מונדיאל 1994 בארצות הברית, לא נזכור את הגול הזה באותה רמת שחזור כמו הפנדל של באג'ו בגמר, חגיגת הניצחון הילדותית של בבטו, לצ'קוב שהדיח את גרמניה, הגול האחרון של מראדונה ופרשיית הסמים שהעיפה אותו, הגול של חאג'י נגד קולומביה וההדחה של ארגנטינה, העצמי שהרג את אסקובר, החמישייה של סלנקו נגד קמרון.
אז היום, 25 שנה בדיוק לאחר הרגע שכל איש ערב הסעודית לבטח זוכר, הרגע ששינה את חייו של אל-עוויראן, זה אחלה זמן להיזכר.
עוד בנושא:
דיא סבע כבש צמד, גוואנגז'ו R&F ניצחה
סיטי יונייטד נאבקות על עילאי אלמקייס הישראלי
אמבפה סירב להאריך את חוזהו בפריס סן ז'רמן
לפני הרגע, רקע:
זה היה המונדיאל הראשון אליו העפילה ערב הסעודית. הנבחרת הוגרלה לבית ו', ובמשחקה הראשון הובילה על הולנד אך הפסידה 2:1 בדקה ה-86, ואז ניצחה את מרוקו באותה התוצאה. אחרי שני משחקים בלגיה הוליכה את הבית עם 2 מ-2 ואותה פגשה ערב הסעודית במשחקה השלישי. בנבחרת בלגיה שיחקו אז פרודהום, אלבר, וילמוטס וכמובן שיפו. את סעודיה בקושי הכירו במערב, ואנחנו לארג'ים.
בוושינגטון הלוהטת, בפני יותר מ-50 אלף צופים וב-40 מעלות חום, נפגשו השתיים. כדי לעלות לשלב הבא היה צריך לסיים בשני המקומות הראשונים בבית או להיות אחת מארבע הטובות ביותר שסיימו במקום השלישי. חמש דקות לפתיחה הגיע רגע הקסם של אל-עוויראן.
אחרי איבוד של פרנקי ואן דר אלסט ליד הרחבה, הקשר הסעודי קיבל את הכדור כ-70 מטרים מהשער הבלגי, כששמונה חברים לקבוצה נמצאים מאחוריו, ופשוט דהר. לא כמטפורה - זה היה הקצב, דהירה. בשיאו הגיע ל-30.2 קמ"ש. את מדבד השאיר מאחור, דה וולף תיקל אוויר. את סמידטס עקף כאילו לא היה שם, גם שוער הטורניר פרודהום נכנע. 0-1 לערב הסעודית, שער ניצחון שהספיק להעפלה היסטורית שלא תשוחזר עד היום. גול של שמינית גמר, הנציגה המזרח-תיכונית הראשונה לעשות כן.
הדציבלים באיצטדיון בדי.סי, כך מספרים, חרגו מגבולות הבירה. הקצב, העוצמות, הסיומת. ביל פלאשקי, עיתונאי לוס אנג'לס טיימס, תיאר: "הוא ראה אוהדים צורחים כאילו הרגע ראו כוכב קולנוע. הוא הבין שהוא באמריקה. אז במקום להוריד ידיו ולהתפלל לאללה כמו חבריו לנבחרת, הוא רץ לפינת המגרש, לבדו, ואז השתגע". זה היה רק שמונה שנים לאחר הגול של מראדונה מול אנגליה והכינוי הודבק מהר יותר מהריצה של אל-עוויראן: מראדונה הערבי. מראדונה אל-ערב. "זה היה הגדול הכי גדול שלי", אמר בזמן אמת, "כבשתי עבור כל סעודי, עבור כל ערבי". ואם כבר מראדונה, אז עד הסוף.
הגול של מראדונה נבחר, כמובן, לשער המאה של מונדיאלי פיפ"א. אחריו אואן מול ארגנטינה ב-1998, פלה מול שבדיה ב-1958, מראדונה נגד בלגיה ב-86, חאג'י מול קולומביה ב-94', ובמקום השישי והמגה-מכובד: אל-עוויראן. מועדון כל כך מפואר, רק בעוד שכל החברים האחרים בו הם שחקני-על-על-זמניים, הקשר מספר 10 של סעודיה הוא במקרה הטוב אגדה מקומית.
הסיפור של אל-עוויראן מלא רבדים, עצוב ושמח באותה המידה. 25 שנה לאחר שנכבש השער הדובר, הוא עוד יותר מציב פרופורציות. המהירות בה נשכח גול כזה של שחקן כזה, לעומת גולים גדולים אחרים. במקומות רבים שער כזה - מדהים כמו שהוא חשוב - משנה נבחרת, משנה עתיד. איך אמר מומחה המזרח התיכון והתפוצות אורי לוי: "אפילו גול שמנפץ את כל תקרות הזכוכית, הסעודים לא הצליחו לשבור את זו של עצמם".
ערב הסעודית הודחה מול שבדיה בשמינית הגמר ההיא, אף פעם לא חזרה לשלבים אלו, וכיאה לדגל הלאום הירוק ובמרכזו חרב, גם סעיד הרגיש את החרב. "חרב פיפיות", כפי שהגדיר בראיון לניו יורק טיימס. כי מה שהעלה אותו לדרגת אייקון (עם חזרתו למולדת קיבל מהמלך רולס רויס ונבחר לשחקן השנה באסיה) היה גם מה שהוריד אותו. מועדונים אירופים בספרד (מלאגה, בטיס, חיחון) ובפורטוגל התעניינו, אבל מערב הסעודית אסרו עליו לצאת: בימים ההם בזמן הזה היה מותר לכדורגלנים לשחק רק בין גבולות המדינה. והקשר שיחק רק במועדון אחד, אל-שבאב - כמעט 600 משחקים, 238 שערים.
כמו איש עני מאוד שזכה בלוטו, הוא לא ידע להתמודד עם התהילה. למעשה ידע, אבל היה נראה שהתאהב במערב, רצה בו, ובמקום בו נולד, בימים ההם, אלו לא היו רצונות מקובלים. שנתיים לאחר שפרפר את הגנת בלגיה, הוא נתפס על התפרפרות עם נשים לא סעודיות ברובע מפוקפק בקהיר ועל הרבצת כמה דרינקים. החוקה הסעודית-איסלאמית אוסרת בגדול התהוללויות כאלו, במיוחד ברמדאן, ואחרי שרק קיבל אזהרה על בריחה לקזבלנקה לחופשה, הפעם אל-עוויראן חטף את כל החרב.
לפי הדיווחים הוא נעצר ל-10 ימים ללא אוכל וללא שינה, ולאחר מכן לחצי שנה בה היה נתון במעצר ובמעצר בית לסירוגין. כמו-כן, נאסר עליו לשחק כדורגל תחרותי במשך שנה - "העונש הכי קשה שקיבלתי", אמר. "ניפחו את זה", רק בגלל שהייתי סלבריטי" מסר לטיימס. הוא התאמן בתקופה הזו, אבל השמין, ואמנם חזר לנבחרת אבל זה כבר לא היה אותו הדבר. "בגלל הגול ההוא כולם התרכזו בי", אמר בראיון. "במובנים מסוימים זה היה נהדר, אבל במובנים אחרים זה היה נוראי. צפיתי בו יותר מ-1,000 פעמים, והאמת, זה נמאס".
טוב, נו, רק עוד פעם אחת:
צפו בשער המרהיב של אל-עוויראן
1 מראדונה נגד אנגליה - 1986
2 אואן נגד ארגנטינה - 1998
3 פלה נגד שבדיה - 1958
4 מראדונה נגד בלגיה - 1986
5 חאג'י נגד קולומביה - 1994
6 אל-עוויראן נגד בלגיה - 1994
7 באג'ו נגד צ'כוסלובקיה - 1990
8 קרלוס אלברטו נגד איטליה - 1970
9 מתיאוס נגד יוגוסלביה - 1990
10 שיפו נגד אורוגוואי - 1990