בראיון הראשון של דוד קלטינס בקריירה, כיכבה גם אמו פלורי. "הסיבה היחידה שתמכתי בו בכדורגל זה אבא שלי ז"ל, שהיה כדורגלן מצליח במרוקו", היא סיפרה אז לוואלה! ספורט, "לפני שהוא נפטר הוא אמר לי 'אם אין ספורטאי במשפחה, אני נכשלתי'. דוד זה סגירת המעגל שלי עם אבא. מצד שני לא היה לי פשוט - הוא ילד מחונן ומיוחד, וכמורה מאוד רציתי שלא יזנח את הלימודים. תמיד עשיתי לו מעין איזון - שהוא מקבל את האישור לכדורגל בתנאי שהוא מוכיח את עצמו בלימודים".
פלורי קלטינס לא בחרה סתם במשפט "לא היה לי פשוט". כמורה שחינכה את ילדיה לערכים כמו כבוד לאחר ועזרה לזולת, הכדורגל לא פעם התנגש עם הבסיס שהעניקה לדוד. אתמול, אחרי שבנה השלים את המעבר מבית"ר ירושלים להפועל באר שבע, הוא קיבל אלפי הודעות מאוהדים. חלק מהן הביעו הבנה למהלך, אבל רבות אחרות נשאו קללות נאצות קשות, כולל נגד בת זוגו. וזה רק קצה המזלג, כי לפלורי קלטינס יש לא מעט סיפורי זוועה מהרומן הארוך עם בית"ר ירושלים. אם האוהדים היו מכירים אותם, אולי הם היו חושבים פעמיים לפני ההודעות הדוחות.
אלי טביב אמר אתמול בתכנית הספורט ברדיו ללא הפסקה ש"צריך היה להשאיר את קלטינס, הוא שחקן בית". אלא שטביב עצמו לא עשה יותר מדי כדי לתת לקלטינס הרגשה של שחקן בית שדואגים לו. כשהקשר הדפנסיבי שירת בצה"ל, משפחתו ביקשה שהוא יקבל שכר חייל ויוכל לעזור בבית. על הבקשה הזו - קצת יותר מ-4,000 שקל בחודש - הוא שילם ביוקר והורד לנוער.
האמא פלורי ביקשה להיפגש עם ההנהלה ובבית"ר נענו והזמינו אותה. כשהיא הגיעה למשרדים, היא גילתה שאף אחד לא מחכה לה. פלורי המתינה תחת הגשם השוטף בבית וגן וזכתה להתעלמות מוחלטת. היא חזרה לביתה ללא מענה, מסתירה את הדמעות מבנה. רק אחרי כמה חודשים של תחנונים, קלטינס קיבל שכר חייל.
את ההכרה בבית"ר קלטינס קיבל אחרי אותו 2:4 מפורסם על מכבי תל אביב. שי ברדה זיהה את הפוטנציאל וגם דאג לספר עליו לכל אחד במועדון. הוא וסלובודן דראפיץ' החליטו להמר עליו באותו משחק בבלומפילד וזכו בכל הקופה. הפסד כנראה היה שולח אותם הביתה, אבל הם וקלטינס ניצחו: הם נשארו והמעמד שלו השתנה ב-180 מעלות. משחקן צעיר שאף אחד לא סופר, למישהו שמצטייר כשחקן הבית שכולם חלמו עליו, מי שיהפוך לשחקן מפתח לעוד שנים ארוכות.
גם החוזה האחרון של קלטינס בבית"ר ירושלים, זה שבמועדון לא רצו לשדרג לו, נחתם בדם, יזע ודמעות. השחקן הצעיר הוכנס לאחד המשרדים ושמע שאם הוא לא יחתום, "יגמרו לו את הקריירה". האוהדים שרו לו "דוד מלך ישראל" וכלפי חוץ במועדון ציירו תמונה של שחקן בית שמקבל אהבה, חום והערכה, אבל האמת הייתה שונה בתכלית. על יחס משפיל לשחקני בית ודחיקה שלהם החוצה יוכלו לספר גם אריאל הרוש, אבירם ברוכיאן, עמית בן שושן, אבי ריקן, קובי מויאל ודן איינבינדר.
בגיל 24, כשהוא בשנה האחרונה ב"חוזה האימים", בית"ר ירושלים הציעה לקלטינס חוזה חדש. ללא שדרוג בעונה הבאה, עם שדרוג נמוך בשנים הבאות. אחרי הצעה כזו הוא לא היה צריך ללכת, הוא היה צריך לברוח. קלטינס העדיף להישאר וביקש שדרוג בעונה הבאה, אבל בבית"ר סירבו בתוקף והוא הבין שכדי לדאוג לעתיד הכלכלי שלו, הוא יצטרך לעזוב. לא במקרה קלטינס פרסם פוסט פחות מ-24 שעות לפני החתימה בהפועל באר שבע. גם כשהבין שהסיכוי שהוא יישאר בבירה נמוך, הוא ניסה לעשות צעד אחרון, אבל הפור כבר נפל.
אחרי היחס המשפיל שהוא קיבל ממנה לאורך השנים, הסנטימנטים של קלטינס לבית"ר (מלבד האוהדים) לא ממש ברורים. שחקן בית? מגיל צעיר הוא ומשפחתו חוו יחס מחפיר, אז איך מישהו ציפה שהוא יישאר? זה אפילו לא מצחיק, זה עצוב.