צפו בראיון עם דוד קלטינס
בגיל 20 דוד קלטינס עשה את הפריצה הגדולה שלו בבית"ר ירושלים. השחקן שלפני שנה הורד לנוער כי דרש את שכר החייל, הפך לאחת הדמויות האהובות ביציעי טדי, נבחר לתגלית העונה בכל מקום ועשוי לקבל זימון בכורה לסגל נבחרת ישראל לקראת קרואטיה. מה שכן, בכל הקשור לצניעות, סבלנות ושקט, אין כל שינוי. או כמו שאומרים בבית"ר: "הוא בן 20, אבל להרבה בוגרים יש מה ללמוד ממנו. מספיק שיסתכלו אחרי אימון איך הוא עוזר למאיר הרוש לאסוף את כל הכדורים והחולצות, ותמיד שומר על צניעות. הוא ילד מיוחד שאסור לתת לאף אחד לקלקל אותו".
קלטינס עצמו עדיין לא מבין בדיוק מה קורה סביבו. "אני עדיין לא בתוך זה, לא כל כך מעכל את כל מה שקורה", הוא אומר בראיון לוואלה! ספורט. "אני נשארתי אותו דבר וממשיך רגיל עם החיים שלי. זה תמיד היה הסגנון שלי והחינוך שקיבלתי בבית. זה לא יכול להשתנות, אני לא מכיר משהו אחר".
בית"ר ירושלים נגד מכבי חיפה (20:55, ערוץ 1)
אצילי יחזור לאימוני בית"ר בתחילת השבוע הבא
אגב, איך אומרים בהולנדית 'אני שחקן של בית"ר ירושלים'?
"אין לי מושג. אני לא יודע כלום בהולנדית, לא התעקשתי ללמוד את זה. אני חצי הולנדי וחצי מרוקאי מצד אמא, משפחת בן ארוש מקטמון. אף פעם לא לחצתי על אבא שילמד אותי אז אני מכיר מילים בודדות".
תן לנו כמה מהעיוותים לשם שלך בתקשורת.
"בנוער קראו לי שנתיים קלטונס. היה קלינטס, הספיקו לקרוא לי גם קלינטיס, קלווין וקונסטנטין. עברתי כבר את כל השמות, אבל קלווין זה היה השיא".
אמא שלך אמרה שעם השם בן ארוש בטח היה לך הרבה יותר קל.
"כן, אבל קלטינס זה מרגיש מיוחד. אין הרבה כאלה וזה נחמד".
מה אתה יותר: הולנדי או מרוקאי?
"באופי הולנדי, במגרש מרוקאי".
תעשה סדר: מה התפקיד הטבעי שלך?
"האמת היא ששיחקתי כבר בכל התפקידים... מגן, בלם, קשר אחורי אחרון, 50:50, קשר קדמי, חלוץ, מאחורי החלוץ, יצא לי לשחק בכל עמדה, בעיקר בשנים האחרונות בנוער. שוער עדיין לא יצא לי לשחק, אבל אני עדיין צעיר.
אתה מאוד רוצה לשחק בתפקיד יותר קדמי בקישור.
"כן, אני תמיד רוצה יותר קדימה. אני עדיין לומד את התפקיד של האחרון בקישור, יש לי עוד הרבה מה ללמוד, אני בתחילת הדרך ויש המון מה להשתפר, זה משהו שיבוא עם הדקות והניסיון. בתפקיד הזה, המודל שלי מחו"ל זה בעיקר בוסקטס מברצלונה שעושה את זה מושלם, אבל אני רוצה לעזור בהתקפה יותר ממנו. ארון ראמזי זה שחקן שאני מאוד אוהב בארסנל כי הוא יוצא הרבה קדימה, אני מנסה לשלב בין כמה סגנונות".
בקיץ רצית לעזוב.
"תמיד רציתי להישאר בבית"ר, אבל בקיץ רציתי לצאת להשאלה כי ראיתי שמביאים הרבה שחקנים על העמדה שלי כבלם. דיברתי עם עוזר המאמן שי ברדה והוא אמר לי שאני לא הולך לשום מקום, שהם בונים עליי ואני אקבל את ההזדמנות שלי. בקיץ שהתחלתי לשחק בגביע הטוטו כבלם הרגשתי שרוצים שאשתלב, אבל היה את ההפסד 4:0 בגביע הטוטו לבאר שבע וחששתי שאחריו אצא מהרוטציה ויהיה לי קשה מאוד".
מתי הרגשת שאתה באמת חלק משמעותי מבית"ר ירושלים?
"אפשר להגיד שזה מהרגע שנכנסתי להרכב נגד מכבי תל אביב בבלומפילד והתחלנו להתרומם. עשינו סדרה של ניצחונות, הקבוצה שיחקה טוב, אני שיחקתי טוב והכול התחבר. אחרי שקיבלתי אדום נגד מכבי פתח תקוה, חששתי שאאבד את ההרכב, אבל אחרי זה מיד חזרתי ל-11 והבנתי שיש לי מעמד ומעריכים אותי מאוד".
איך הרגשת אחרי משחק הפריצה נגד מכבי תל אביב?
"היה מאוד מוזר אחרי המשחק. בימים שלפני כן היה לנו משחק אימון נגד הצעירה ואלי טביב היה שם. ניסו אותי כמגן וקשר ולא האמנתי שייתנו לי הזדמנות בהרכב. הקבוצה הייתה במצב לא טוב ופתאום זרקו אותי למים העמוקים וזה חיזק אותי מאוד לעשות את זה. אחרי המשחק פתאום כולם הכירו אותי והיה הד גדול, וזה באמת היה מוזר עבורי. לא ציפיתי לזה".
היו לך רגעים שחששת שזה כבר לא יקרה?
"לא, תמיד האמנתי. תמיד כיוונתי מטרה להצליח ולהגיע לבוגרים. האמת, בשנה שעברה בנוער הייתה תקופה שכל הבלמים של הבוגרים נפצעו והייתי אמור לשחק, אך שברתי את עצם הבריח. חשבתי שזאת הזדמנות שלא תחזור, וחששתי. היום אני מבין שהכול היה לטובה, כי מי יודע איך הייתי כבלם ומה זה היה עושה לי".
אלי אוחנה אמר שאם הוא היה המאמן נגד קרואטיה, היית פותח בהרכב.
"שמעתי את זה. להיות בנבחרת הבוגרת זה חלום ילדות שלי ואני מקווה שזה יקרה. זה כיף גדול שאלי אוחנה אומר את הדברים האלה. זה לא עוד אחד - לא כפרשן, לא כשחקן עבר ולא כסמל של בית"ר. בנבחרת הנוער לא שיחקתי אצלו הרבה ולכן זה עוד יותר משמעותי לשמוע את זה ממנו".
אמא שלך אומרת שאתה מחונן. ספר לנו מה זה מחונן עבורך.
"מחונן זה אומר שלא הייתי מתאמץ ולא מכין שיעורים, אבל היה הולך לי בקלות בבית ספר. היה לי בגרויות בממוצע 100 עם 45 יחידות. אני אוהב מחשבים, הרחבתי ל-10 יחידות וזה משהו שאני אשמח לעסוק בו אחרי הכדורגל. גם מדעים וביולוגיה הרחבתי כי אהבתי את זה. אף פעם לא חשבתי מה הייתי רוצה לעשות אם לא אהיה שחקן. תמיד רציתי להיות כדורגלן, כיוונתי מטרה, האמנתי בעצמי ולא חשבתי על משהו אחר. כשנסיים את הקריירה, נחזור להתעסק בדברים האלה".
כאן ניתנת הזכות לאם פלורי שמסבירה: "הסיבה היחידה שתמכתי בו בכדורגל זה אבא שלי ז"ל, שהיה כדורגלן מצליח במרוקו ולפני שהוא נפטר הוא תמיד אמר לי 'אם אין ספורטאי במשפחה, אני נכשלתי'. דוד זה סגירת המעגל שלי עם אבא. מצד שני לא היה פשוט לי, הוא ילד מחונן ומיוחד, וכמורה מאוד רציתי שלא יזנח את הלימודים. תמיד עשיתי לו מעין איזון שהוא מקבל את האישור לכדורגל בתנאי שהוא מוכיח את עצמו בלימודים. זה ילד שקיבל לפני הצבא זימונים לסיירות, מערכות מחשבים וכל יחידה מובחרת אפשרית. כדורגל זה הימור שהיה קשה לי איתו. בסופו של דבר אני שמחה שהכול יצא לטובה כי בסך הכול הוא ילד צנוע עם יכולת השקעה, התמדה, סבלנות ואורך רוח. הוא מאוד מתאים להיות ספורטאי ולהתמודד בעולם הלא פשוט הזה, אז אני שמחה בשבילו".
אגב, אתה חזק ברשתות החברתיות.
"תמיד הייתי חזק ברשת, אבל במקומות כמו פייסבוק ואינסטגרם זה טירוף. זה משהו שלא כל כך ציפיתי לו, אבל בסך הכול זה כיף כי אני מקבל הרבה אהבה".
אתה גם עונה לאנשים בפייסבוק. לאחד האוהדים שכתב 'עוד שנה הוא ייעלם ולא יהיה שחקן', ענית: 'בחור אופטימי בסך הכול'.
"כן, אני מרגיש חופשי ואוהב לענות לאנשים בכיף ובהומור, אבל עכשיו הורדתי פרופיל. המנהל והדובר אושרי דודאי אמר לי שזה לא נכון ושאני צריך לשמור על פרופיל נמוך בדברים האלה, אז אשמור קצת על שקט".
מה הסיפור עם האהבה לטבע? סיפרו שלפני קרית שמונה נעלמת לך בצפון.
"כן, אני אוהב טבע, אני לא בחור של מועדונים. אוהב לקחת פק"ל עם חברים ולהיעלם בסטף ובכל מקום שיש נוף וירוק. לפני קרית שמונה אני וסתיו שושן הלכנו לירדן לאיזה מפל לכמה שעות וגם בוריס הצטרף אלינו. זה כיף להתנתק מהכול".
חושב על העתיד?
"בארץ אני מעדיף להישאר בבית"ר ירושלים. בחו"ל אני רוצה ארסנל, זה החלום. ארסנל בשבילי זה מועדון שמשחק כדורגל מהיפים בעולם. גדלתי על קבוצה קצת אחרת עם הנרי, ברגקאמפ ופירס, אבל אני מאמין שהם יחזרו לימים האלה. אני איתם, אני לא אוהד הצלחות וזאת ההוכחה. אבל האמת? כל קבוצה איכותית בחו"ל אני אגיד תודה. נקווה שהדרכון ההולנדי יעזור לי בעתיד, אבל יש לי עוד דרך ארוכה".
למי יש יותר סיכוי לאליפות בעונה הבאה: ארסנל או בית"ר?
"אם נשמור על הסגל הקיים אז בית"ר, כי ארסנל בעייתית. אין סיבה שלא נרוץ באליפות אם נשמור על הסגל, ההתנהלות והמוטיבציה. אם הכול יסתדר וגם סלובו יישאר, אנחנו מסוגלים לעשות את זה. אנחנו לא פחות טובים ממכבי תל אביב ובאר שבע. תמיד יש את הדיבורים שהכול יתפרק, אבל מצד שני היום התכונה היא שרוצים להשאיר את כל הסגל הקיים. מרגישים שיש פה קבוצה שכן יכולה לעשות משהו שבשבילו שווה להשאיר את כולם".
אמרת שעיקר השינוי בחלק השני של העונה זה איתי שכטר.
"שכטר שחקן. מעבר לגולים ובישולים, הוא חלוץ שלוקח על עצמו את ההגנות, שחקן מסוכן שמושך את ההגנה ובזכותו לאחרים כמו אצילי יש פחות על הראש. השמירה שלו על הכדור גם מאפשרת לשחקנים מהקישור להצטרף ולאיים על השער. מעבר לזה הוא מצחיק, כיף לשבת איתו, יש לו המון סיפורים ממה שעבר. הוא עשה קריירה מדהימה ובאמת בן אדם מצחיק ומעניין".
ירשת את השיר של אמסלם, 'דוד מלך ישראל'.
"בנוער שחקנים היו יושבים ומדברים על איזה שיר ישירו לכל אחד אם יגיע לבוגרים. יום אחד כשחקן נוער העלו אותי לבוגרים והקהל התחיל לשיר דוד מלך ישראל, ולא ידעתי אם זה לי או לדוד אמסלם שהיה עוזר מאמן. מהר מאוד הבנתי שזה בשבילו ואמרתי שזה היעד שלי, שיבוא יום והם ישירו לי את זה".
עכשיו הכול ורוד, לא בדיוק יודעים מה עברת לאורך השנים.
"כן, אבל אני לא מתעסק בזה כי הרבה עוברים את זה. זה ממש לא תהליך קל ופשוט, במיוחד במועדונים כמו בית"ר עם כל הלחץ שמקשה לתת הזדמנות לצעירים. אפילו בנוער, שהייתי שחקן דומיננטי, זה לקח זמן. אני כבר שלוש שנים מתאמן בבוגרים ולא קיבלתי הזדמנות עד שהגיע סלובו ונתן לי".
אתה ואבישי כהן החזקתם את הנוער. מתי תורו בבוגרים?
"אבישי יהיה שחקן מוביל בבית"ר. הוא שחקן מדהים וזה רק עניין של זמן עד שהוא יהיה מהדומיננטיים אצלנו. אבישי, אני וסתיו שושן החזקנו את הנוער שנים. זה מצד אחד תרם לנו ועזר לנו ברמה האישית כי זה חישל אותנו ולימד אותנו להיות דומיננטיים, אך מצד שני קצת עצוב שהמחלקה במצב הזה ונקווה שהדברים ישתפרו".
תפרים מעל העין ועוד שתי פציעות בפנים תוך כמה חודשים. זה תמיד היה ככה?
"כן, עברתי לא מעט כאלה. היה לי בנערים ג' שבר באף. בדקה הראשונה בדרבי עליתי לכדור, כבשתי שער בנגיחה ושברתי את האף. לא ידעתי ששברתי והמשכתי לשחק עד הסוף והבקעתי עוד שער במשחק הזה. בסוף המשחק הלכתי לבית חולים, אמרו שיש שבר באף ועברתי ניתוח"
.
שאלה אחרונה, בלי שאף אחד יקרא או ישמע. זה נכון שהיית באקדמיה של הפועל תל אביב כילד?
"כן, הייתה להם אקדמיה במבשרת והייתי שם שנתיים בין הגילאים 6-8. האמת שאף פעם לא התנצלתי בפני האוהדים, אז אני אנצל את ההזדמנות הזאת כדי לסגור את זה".