גל אלברמן התארח בפודקאסט "הפודיום" של אורן יוסיפוביץ ודיבר על פרישתו ממשחק פעיל, הספר שכתב, שיתף בזיכרונות מימי בית"ר ירושלים, הודה בכישלונו באתגר מכבי חיפה וסיפר איך מכבי תל אביב התניעה לו מחדש את הקריירה.
להאזנה לפרק המלא
מבחר ציטוטים
ההחלטה לפרוש ממשחק: "זה פשוט חוסר מזל, דריכה לא דרמטית במיוחד, במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. דריכה שגרמה לי לצאת מהתמונה למספר שבועות, להיות מנוטרל לחלוטין. סדרת בדיקות מקיפה קבעה שאני זקוק לניתוח לא פשוט שהיה משבית אותי גם ככה עד לסיום העונה. והתחלתי לחשוב מה המהלך הנכון לי - ללכת לניתוח כזה? קיבלתי החלטה להשהות את הנושא הזה, לנסות לחזור ללא ניתוח. זה היה בלתי אפשרי. ניסיתי במשך חודשיים-שלושה כל פתרון אחר. כל הדברים שרק אפשר לחשוב עליהם. עד שהגעתי לנקודה ספציפית - שצריך לדעת לשחרר ולהבין שאני כבר לא אחזור לשחק כדורגל".
הרעב נגמר? "גם אם היכולת לא היתה בשיאה בשנתיים האחרונות, או בשלוש, עדיין היה בי רצון מאוד גדול להמשיך להיות שחקן פעיל. גם כשכבר קיבלתי את רוע הגזרה הגעתי לכל האימונים והשתדלתי להיות חלק מהקבוצה. אומר ואציין גם שבעונה הראשונה שלי במכבי חיפה אני חושב שאני השחקן היחיד שלא החמיץ אף אימון. מבחינה פיזית הייתי במצב די יציב. ועדיין, היה בי רצון מאוד גדול לעמוד באתגר שהצבתי לעצמי - לעזור למכבי חיפה לגדול ולהתפתח. ולצערי כשלתי".
על ג'ורדי קרויף: "כשהוא הגיע למכבי תל אביב נפתח פרק ב' של הקריירה שלי. הכרתי אדם שמעבר לזה שהוא מאוד השפיע עליי, הוא אדם מאוד אינטליגנט - שחשף אותי לכדורגל המודרני, וגרם לי להתאהב במשחק הזה הרבה מעבר למה שהייתי מאוהב בו עד אותה נקודת זמן.
"הרבה מדברים על ההפיכה שג'ורדי עשה במכבי תל אביב ואני לא חושב שהבכרח מדייקים. הרבה אומרים שג'ורדי סגר את הקבוצה לתקשורת וזה עשה את המהפך. מעבר לכך שג'ורדי באמת הגיע וסגר את הקבוצה לתקשורת והציב סטנדרטים שתקפים עד היום, הוא גם בנה קבוצה. הוא בנה קבוצה חדשה לחלוטין. הוא קבע שישחק בקבוצה שוער זר. בנה חוליית הגנה חדשה לחלוטין. נתן למאמן כלים לבחור, אבל הוא בנה סגל. הביא את איתן טיבי וקרלוס גרסיה שהיו חדשים בעונה ההיא. הציב את שרן ייני כמגן ימני, לראשונה לדעתי בקריירה. גם אני הפכתי להיות שחקן אחר לחלוטין - משחקן שרץ מרחבה לרחבה הפכתי להיות מספר 6. ראדי הגיע באותה העונה, זהבי הצטרף בינואר, פריצה הצטרף בינואר, ובשילוב של שחקנים זרים הוא בנה קבוצה ובסיס הרבה יותר טובים ממה שהיה בשנים הקודמות. ועל זה מגיע לו קרדיט מאוד גדול".
על ההשתייכות לבית"ר ירושלים בעת הצלחה: "זה פשוט טירוף בלתי מוסבר. אני תמיד אומר שכשאתה עובר ברחוב מול אוהד בית"ר ירושלים הסבירות שהוא יעיד על זה שהוא אוהד בית"ר ירושלים הרבה יותר גבוהה מאשר אם תפגוש אוהד של מכבי תל אביב או מכבי חיפה או הפועל תל אביב. כי הם כל כך מלאי תשוקה והם כל כך באש ובמים אחרי הקבוצה, שזה בולט אצלם הרבה יותר מאשר במקומות אחרים. זו היתה תקופה מטורפת לחלוטין".
על המעבר ממכבי תל אביב למכבי חיפה: "עבדנו עם פסיכולוג צמוד לאורך הרבה מאוד שנים במכבי תל אביב, והוא נתן לי טיפ קטן מאוד - לא להיעלב. במקצוע הזה - לא להיעלב. לא להיעלב כשאתה על הספסל, ולא להיעלב כשמחליפים אותך, ולא להיעלב כשלא מחדשים לך את החוזה. ועל אף כל האהבה שהיתה לי ושקיבלתי והחוויות אותן עברתי עם המועדון, הגיע הזמן לחפש אתגר חדש. מכבי חיפה היתה עבורי פרויקט שהחמיא לי. ראיתי בזה אתגר גדול מאוד, לעבור לעוד קבוצה גדולה ולנסות להיות עוד בורג בשינוי מהותי. בראיה לאחור אני רואה שזו היתה החלטה אמיצה, נכונה ומתבקשת, ואתגר גדול - שפשוט לא הצלחתי לעמוד בו.
"אני לוקח אחריות, כמובן שאני לא יכול להטיל את האחריות כולה עליי, אבל באמת עשיתי את המעבר הזה בתחושה שאני יכול להיות בורג משמעותי בהצלחה של מכבי חיפה. יש המון סיבות למה זה לא הצליח. לא הייתי טוב מספיק. כנראה בנקודת זמן הזו ובכושר המקצועי שהייתי בו האתגר פשוט היה גדול ממני".
על ההחלטה להוציא ספר עם הפרישה: "בשנים האחרונות די ירדתי מתחת לרדאר ולא באמת שיתפתי וסיפרתי. וגם כשסיפרתי ושיתפתי זה היה בעקבות מראיין שיושב מולך ולוקח את השיח למקומות שהוא רוצה לקחת אותו. ואת המקומות שייצרו עניין לדעתו. והפעם רציתי לשים דגש על משהו שאני רוצה להעביר, על משהו שאני רוצה לשדר. מהמקומות שחוויתי וספגתי כנער, כילד, כבוגר, לאורך כל הדרך - ולשתף אותם. זו היתה המטרה שבלכתוב על דף בלי שאף אחד מוביל אותך. אני עצמי יושב מול הדף ומעביר בדיוק את הדברים שאני רוצה להעביר. הצלחתי לגעת בהרבה מאוד מקומות שהיו משמעותיים בחיים שלי - קודם כל כאדם ואחר כך כשחקן.
"ההחלטה להוציא את הספר התקבלה לפני מספר חודשים והיא די עזרה לי להתגבר על החודשים האלה שבעצם לא באמת הייתי שחקן פעיל בהם. הפרישה היתה ידועה מראש ובחרתי במסע פרישה אישי במקום ציבורי. אני גם לא בדיוק האישיות המדהימה למסע פרידה ציבורי".
לרכישת הספר "שש" של גל אלברמן