סמדר קדם, בת 46 גרושה + 2 מרעננה, עבדה עד לא מזמן בתחום הכספים וכרגע מחפשת את האתגר הבא בחייה המקצועיים. סמדר חברה בהנהלת קבוצת הריצה "קשר עין" תל אביב, המונה קרוב ל-60 רצים עם מוגבלות ראייה ומלווים רואים.
הקבוצה הוקמה לפני 5 שנים על ידי בית חינוך עיוורים, כדי לאפשר לעיוורים ולקויי ראיה להתאמן ברצינות בריצה, ולהשתתף במרוצים ובתחרויות ביחד עם אנשים רואים. היא מתאמנת פעמיים בשבוע באצטדיון הדר יוסף בתל-אביב, אימונים אינטרוולים של 10 ק"מ. מאמנה של הקבוצה ווילם לוקאס, מטובי המאמנים בארץ, הוא מרצה בכיר ובעל ניסיון רב באימון רצי עילית ורצים עם מוגבלויות. במשך השנים נפתחו קבוצות בת בירושלים ובחיפה.
סמדר החלה ללוות לקויי ראייה כבר ב-2007 כשהתנדבה בעמותת אתגרים ברכיבת טנדם, ומי שהתנדב איתה היה חזי רול שנהרג בתאונת ים בזמן שהתאמן לישראמן. חזי ז"ל היה זה שהאמין ביכולתם של אנשים עם מוגבלויות ראיה להשתתף בפעילויות אתלטיקה ודחף אותם לרוץ. הכול התחיל בקבוצה קטנה שמנתה שישה רצים. חזי הצליח לסחוף אחריו עיוורים נוספים ולאחר מספר שנים ייסד גם את קבוצת "הרצים וההולכים" לעיוורים ולקויי ראיה ומוגבלויות אחרות של עמותת אתגרים .לאחר מותו של חזי לפני 8 שנים, המשיכה הקבוצה לפעול במסגרת עמותת אתגרים ובמקביל לאחר כמה שנים הוקמה קבוצת "קשר עין", שנתנה מענה לאימוני ריצה לעיוורים ולקויי ראייה. סמדר בחרה להמשיך את דרכה עם קבוצת "קשר עין".
"כשמלווים עיוור/לקוי ראייה בריצה, את למעשה העיניים שלו. היד שלך מחוברת לידו ברצועה אלסטית והחיבור הזה הוא עצום, כי יש כאן את האימון שלו בך, שתביאי אותו לנקודת הסיום בבטחה. מצד שני יש את האחריות שלך בתוך מלווה לעשות הכול שלא ייפגע, שלא ייתקל במכשול עד שנוצר מצב שגם כשאני רצה בגפי, עיניי תמיד על הרצפה, מחפשות את המהמורות שבדרך".
"אלוהים נתן לי מאור עיניים ואני נותנת ממה שאני מקבלת, אני באה מבית של נתינה", היא מספרת, "לאבא שלי היו שני חברים עיוורים שגרו בשכנות לביתנו. אבי היה מלווה אותם מידיי יום אל בית הכנסת ובחזרה. זה זיכרון ילדותי , וזה חלחל אליי עד אשר נתקלתי במקרה ברוכבי הטנדם של עמותת אתגרים, שם התחלתי בהתנדבות עם עיוורים ולקויי ראיה".
סמדר החלה לרוץ להנאתה כבר בגיל 14, ורק לפני 4 שנים, על דרך המקרה, החלה לרוץ חצאי מרתון. רצה הגורל ובחצי מרתון תל אביב רשמו אותה בטעות ללוות את ירמי במקצה 21 ק"מ. ירמי, בחור עיוור שנחשב לאחד מהרצים המהירים בקבוצה, הכיר את סמדר עוד מקבוצת הריצה הראשונה שהוקמה ע"י חזי רול. כיוון שסמדר מעולם לא רצה למרחקים שכאלה (או שהיא רצה ופשוט לא מדדה) היא חששה מריצת החצי וביקשה להחליף למקצה ה-10 ק"מ. בבוקר המרוץ, כשסמדר הגיעה לקבל את מספר החזה, נוכחה לדעת כי היא עדיין רשומה לחצי מרתון. כיוון שהאמינה כי יד הגורל כאן, ולאחר שכנועים נמרצים מחבריה לקבוצה רצה סמדר את כל החצי כשהיא מלווה יד ביד את ירמי. היא עשתה את זה בקצב שירמי הכתיב, קצב של שש ועשרה, כל הדרך ללא שעון, ללא כל מדידה. רק חושיו החדים של ירמי הביאו אותם אל קו הסיום בזמן של 2:08, מה שנחשב היה לריצת שחרור עבור ירמי.
ב-27/6 תתייצב סמדר יחד עם כארבעים מחבריה לקבוצת "קשר עין" רצים עיוורים עם מלווים, הפעם לריצת לילה בחצי מרתון ערד-מצדה. מדובר באירוע ייחודי של ריצת לילה אל אתר מורשת עולמית. ריצה באוויר הפתוח, בשבילי מדבר ופיתולי כביש לאור הירח שסיומה למרגלות המצדה לאור זריחה.
המרוץ יוצא לדרך ביוזמת ובהפקת חברת מרתון ישראל, המתמחה באירועי קונספט ייחודיים בעולם הריצה, יחד עם עיריית ערד וכולל שני מקצים מקצה ה-21.1 ק"מ ומקצה של 11 ק"מ (ע"ש עומר רובינוביץ' בן ערד שנפל במבצע "עופרת יצוקה").
עופר פדן, מנכ"ל חברת מרתון ישראל, אמר: "מרוץ ערד-מצדה מצטרף לעוד אחד מאירועי הקונספט המיוחדים של חברת מרתון ישראל, המשלב מעבר לריצה תוכן וערכים. האירוע השנה מושך אליו גם תיירים מחו"ל שמגיעים לאזור ונוטע בנו אמונה שהאירוע יהפוך לבינלאומי וכך שבשנה הבאה ישווק בכל רחבי אירופה".
לפרטים נוספים ולהרשמה - לחצו כאן