*כאוס (χαος ביוונית): תוהו ובוהו, אי סדר, מהומה, בלאגן. תיאור מצבו של העולם לפני בריאתו.
ביום רביעי שעבר חגג דיוויד בלאט את יום הולדתו ה-60 בסיטואציה לא שגרתית. בשנים האחרונות הוא התרגל לציין את האירוע בעיצומן של סדרות הפלייאוף המכריעות בטורקיה, ארה"ב וישראל, והפעם נאלץ להתייצב ביום חגו לעוד אימון חסר תכלית; אימון מהסוג שספק אם שיער אי פעם שיעביר. בשבועיים האחרונים, מאז החליטה אולימפיאקוס להחרים את רבע הגמר נגד פנאתינייקוס ולמעשה גזרה על עצמה לסיים את העונה, היא ממשיכה להתאמן ולהתכונן למשחקים שלא יהיו - מתוך איזושהי תקווה קלושה ולא ריאלית שמשהו עוד ישתנה.
אבל איש לא באמת מאמין שמשהו ישתנה. יוון, אחת האימפריות המפוארות בכדורסל האירופי, קורסת לתוך עצמה ואפילו לא מנסה למנוע את הכאוס. מחר (רביעי) ייפתחו סדרות חצי הגמר: פרישטרי תחזיק ביתרון הביתיות מול פאו, שלא שיחקה כבר שלושה שבועות וחצי, בעוד א.א.ק אתונה - שהפכה בדרך לא דרך לאלופת הליגה הסדירה - תפגוש את פרומיתיאס פטראס. לראשונה מאז 2005, אולימפיאקוס לא תהיה חלק מהחגיגה של ארבע הגדולות, אבל עליה כולם מדברים ובה כולם עוסקים; גם אלו שיהיו על המגרשים.
"יאניס אנטטוקומפו עשה כל כך הרבה למען יוון, למען הכדורסל שלה ולמען הפופולריות של המדינה", סיפר אתמול ריק פיטינו לעיתונאים המקומיים והציב בפניהם מראה. "כל האמריקאים מתים עליו ומייחסים המון כבוד לעובדה שהוא גדל וצמח ביוון. אבל יש גם את הצד ההפוך של המטבע, שבו קבוצות אפילו לא מופיעות למשחקים ולמעשה הורגות את הענף ואת כל מה שהוא מייצג", אמר והשמיע ביקורת מרומזת על ראשי קבוצתו שלו, שהחרימו את המשחק האחרון בליגה נגד קימי.
"אני כל הזמן שומע שהיריבות בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס היא אחת הגדולות שיש, אבל בעיניי אי אפשר בכלל לקרוא לזה יריבות", הוסיף פיטינו. "יריבות בספורט נשענת בראש ובראשונה על כבוד הדדי. כשאני עולה למגרש, אני רוצה להרוג את אולימפיאקוס והם רוצים להרוג אותי, אבל כשיורדים ממנו - אני רוחש כבוד עצום למאמן בלאט ולשחקנים שלו. כשהצד השני לא מכבד את עצמו ולא מכבד את האחר, זו לא יריבות, אלא אנרכיה. ומה שקרה העונה ביוון זו אנרכיה".
הבלאגן, כך נראה, רק הולך ומחריף. יוון נמצאת במשבר פוליטי, שמשפיע באופן ישיר גם על פניה של ליגת הכדורסל. ראש הממשלה אלכסיס ציפראס נחל השבוע מפלה בבחירות לפרלמנט האירופי, והחליט על בחירות בזק לפרלמנט היווני, שייערכו בעוד כחודש. ואיך זה קשור למצב בענף? ההכרעה בנוגע למעמדה של אולימפיאקוס תלויה בחתימת שר הספורט, וציפראס הנחה את השר בפועל ג'ורג' ואסיליאדיס למשוך את ידיו מהסיטואציה ולא לנקוט שום עמדה בתקופה הרגישה הזו - כדי לא להיתפס כמי שתומך באדומים או בירוקים.
האופטימיסטים בקרב אוהדי אולימפיאקוס טוענים כי למרות כל מה שקרה, המצב עדיין פתיר. לדבריהם, אם הוועדה לשיבוץ השופטים תוצא מידי איגוד הכדורסל היווני (שבראשו עומד יורגוס ואסילקופולוס הקשיש, שנחשב איש של פאו) ותופקד בידי הליגה, ההחרמות יוכלו להיפסק; ספק אם מהלך כזה אפשרי בכלל. הנקודה המטרידה סביב ההתנהלות של האחים יורגוס ופנאיוטיס אגלופולוס, בעלי המועדון מפיראוס, היא שנראה כי ביצעו את סדרת הפעולות הקיצוניות בלי אסטרטגיה מוגדרת. הרחוב, קרי האוהדים השרופים בשער 7, תומך באקטים הללו - ונכון לעכשיו אף אחד לא מעז למתוח ביקורת פומבית על המהלכים.
אם האדומים אכן יירדו לליגה השנייה, הם למעשה יוציאו לפועל את פנטזיית הפיצול של מכבי תל אביב מהעונה החולפת. ביוון הם ישחקו עם קבוצה מקומית ואלמונית, מחוזקת בזר אירופאי אחד (בוסמן) לכל היותר, כשעל הקווים יעמוד מאמן זול ולא מוכר; הקבוצה הבכירה, שתופיע ביורוליג, תישען על היוונים הוותיקים ותורכב מלא מעט זרים.
על אף רצונה של אולימפיאקוס לשחק בליגה האדריאטית, היא לא ממש התקבלה בזרועות פתוחות. רוב הקבוצות התנגדו להצטרפותה, למעט אולימפיה לובליאנה שראתה בכך הזדמנות לשוב ולהימנות על הגווארדיה המובילה. החלטה סופית עדיין אין, אבל לא מן הנמנע שהאופציה הזאת תתבטל, והסגל החזק של האדומים יופיע רק ביורוליג.
בלאט נמצא במצב מורכב. מצד אחד, עונת הבכורה שלו בפיראוס הייתה רחוקה מלהיות מוצלחת, והכישלון ביורוליג בוודאי אינו קשור בכאוס שמתחולל בליגה; מצד שני, ההתרחשויות כל כך קיצוניות, עד שכל ההפסדים בזירה האירופית נשכחו כמעט לחלוטין. למאמן הישראלי חוזה לעונה נוספת, אולימפיאקוס מעוניינת להשאירו והצדדים צפויים להיפגש בקרוב. עם זאת, ההערכה היא כי אם תונח בפניו אופציה אחרת ביורוליג, ייתכן שיעדיף לנצל את סעיף היציאה בחוזהו ולעבור אליה.
הזדמנות כזו יכולה להיפתח באולימפיה מילאנו. המאמן סימונה פיאניג'אני חתום לעונה הבאה, אבל הקבוצה שוב לא הצליחה לתרגם את ההשקעה הגדולה למקום בפלייאוף של היורוליג, והשבוע כמעט הודחה ברבע הגמר באיטליה. שאלת המפתח נוגעת לעתידו של הנשיא ליביו פרולי, שעל פי ההערכות ישלם את המחיר ויעזוב, ואחריה ייגזרו גם ההחלטות האחרות - שהראשונה בהן תעסוק מן הסתם בזהות המאמן.
דבר אחד בטוח: האדומים ישלמו מחיר כלכלי כבד על העונה הזו. ההדחה המפתיעה מאירופה מנעה מהמועדון הכנסה של יותר ממיליון יורו והעמיקה את הגירעון; אי ההופעה לפלייאוף היווני יפחית מקופתה עוד 300 אלף יורו לפחות, וגם כך המצב במשפחת אגלופולוס רחוק מלהיות סימפטי. אתמול הגיש ארגון שחקני היורוליג תלונה נגד אולימפיאקוס בגין הלנת שכר מתמשכת. העיכובים במשכורות החלו עוד לפני העונה הזו, והחובות רק הולכים ונערמים, והיחסים בתוך הקבוצה עצמה הפכו נפיצים.
עד כמה חמור המצב, תעיד העובדה שאלופת אירופה לשעבר שוקלת למכור את כוכבה הגדול, ניקולה מילוטינוב, ולוותר על שירותיו בעונתו האחרונה בחוזה. צסק"א מוסקבה כבר הגישה ליוונים הצעה לשלם עבורו פיצוי בסך כמיליון יורו, ברצלונה מתעניינת ומעל לכל מרחפת האפשרות שסן אנטוניו ספרס סוף סוף תמשוך אותו אליה, ארבע שנים לאחר שבחרה אותו בסיבוב הראשון בדראפט.
ההיגיון ברור: בעזרת גריעת שכרו של הסנטר הסרבי (כ-1.3 מיליון יורו) וקבלת הפיצוי, תוכל אולימפיאקוס להחתים שני שחקנים בסדר גודל מרשים, ולשמור על מעמדה כקבוצה תחרותית שתילחם על מקום בין שמונה הגדולות באירופה. המועמד המוביל לשוב לפיראוס ולחזק את הצביון המקומי הרופף הוא רכז פנרבחצ'ה, קוסטאס סלוקאס. ראשי המועדון יבקשו מיורגוס פרינטזיס, ונגליס מדזאריס וקוסטאס פפאניקולאו לקצץ בשכרם; לא בטוח שכולם יסכימו. פפאניקולאו, חביבו של יאניס ספרופולוס, יוכל להפוך בהחלט למועמד לגיטימי עבור מכבי תל אביב במקרה שעומרי כספי לא ישוב אליה לבסוף.
בינתיים, עוקבות היריבות אחרי מה שקורה באולימפיאקוס ומסיקות את מסקנותיהן. בטווח הארוך ייתכן כי ההתרחשויות ביוון, במקביל להתחזקותו של המפעל הבכיר באירופה, יסמנו את דעיכתן של הליגות במדינות השונות. עם הרחבת היורוליג בעונה הבאה ל-18 קבוצות, העומס עליהן ילך ויגבר ויהפוך את הזירה המקומית לנטל עבורן. לכן, בשעה שג'ורדי ברתומאו מבהיר כי שריונם של האדומים לא ייפגע כתוצאה מירידת הליגה המסתמנת, אין זה פלא שאיומי ההשבתות והפרישות מופיעים כפטריות אחרי הגשם בכל רחבי היבשת.
