מיקי סירושטיין: "הייתי יורד למטה ורב עם נרקומנים שיעופו מהבניין כדי שאוכל לישון"

בפלייר: אתלטיקו מדריד בישראל

"אמא שלי הייתה שחקנית כדורסל, כך שכל הזמן עברנו בתים. בילדות הספקתי לגור ברחובות, רמלה, רמת השרון, אשדוד, נשר, רעננה ואולי פספסתי עוד מקום. זה לא פשוט, במיוחד לילד שעלה בגיל שנה מאוקראינה ואנשים כל הזמן זורקים לו משפטים כמו 'רוסי מסריח' ומנסים להקניט אותו. אתה מקבל לא מעט העלבות וילדים מנסים לפגוע, אבל אתה לומד מהר להחזיר, אתה מתמודד ומתחשל וגורם להם להבין שאיתך לא מתעסקים".

מיקי סירושטיין חגג 30 רק לאחרונה. נשוי ואב לשניים. הוא הרבה שנים בכדורגל הישראלי, אך מעטים מכירים את סיפור חייו. עבור לא מעט אנשים בענף, סירושטיין מזוהה יותר כצפונבון שהגיע מרעננה, אליה עבר עם אימו בגיל 10. היום הוא מרשה לעצמו להסתכל על זה בחיוך: "בשביל אנשים בכדורגל אני האשכנזי מרעננה, לא יודעים שגדלתי בשיכונים שם, בפאבלות של רעננה, יש אנשים שבכלל לא ידעו שיש שיכונים ברעננה".

עוד בנושא
25 אלף אוהדי בית"ר ירושלים יגיעו למשחק נגד אתלטיקו מדריד, קלינגר לא מזלזל
הגיע הזמן להמר: מה תעשה בית"ר ירושלים נגד אתלטיקו מדריד הערב?
סקציה והעיר הגדולה: עלייתה של סקציה נס ציונה לליגת העל אחרי 51 שנה

- מה עובר על ילד שצריך כל הזמן לעבור ממקום למקום?

"בכל מקום יש קשיים חדשים, אבל לאט לאט אתה מסתגל ויודע מה צריך לעשות, אתה מבין שאתה חייב להיות בחבורה של החזקים. אתה סובל מהערות והקנטות כי אתה עולה חדש ואם לא תהיה בחבורה החזקה אז אין לך סיכוי. מזל שתמיד הייתי גבוה אז קצת נזהרו להתקרב, אם הייתי נמוך היו מפרקים אותי. עד גיל 23 גרתי עם אמא שלי בדירת חדר וחצי בשיכון ברעננה. התקופה הזאת חישלה אותי הכי הרבה בגלל שזה היה שיכון קשה, אזור של נרקומנים. אני זוכר ששיחקתי באשדוד, בלילות לפני משחקים הייתי צריך לרדת למטה ולהתעמת איתם שיעופו מהבניין כדי שאני אוכל לישון.

"מה שחישל אותי במיוחד הייתה תקופת התיכון, אתה עובר ללמוד עם כל הקצפת של רעננה והם מסתכלים על אלה מהשיכונים כאילו הם חייזרים. מציקים, מזלזלים, לא עוזבים אותך, ילדים יכולים להיות מאוד אכזריים ואתה צריך להראות מי אתה, להידבק לחבורה הנכונה, שיידעו שאיתך לא מתעסקים. זה עשה אותי ילד בעייתי, הרבה עימותים, מכות, נלחם על המקום שלך. זה הגיע עם המון השעיות מבית הספר, הייתי הרבה אצל המנהל ואמא שלי הייתה אורחת קבועה שם, אבל שוב, בהסתכלות אחורה זה רק חיזק אותי".

- היו רגעים שנשברת?

"יש רגעים של חולשה אבל אף פעם לא נשברתי. כשאתה רואה את אמא שלך, שמעבר לזה שהיא שחקנית כדורסל עובדת בעוד שתי עבודות כדי שיהיה לך את הצרכים הבסיסיים, אתה מעריך את זה ומבין שאתה צריך לעשות הכל כדי להחזיר לה, אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות עוד אחד. היא נתנה בשבילי הכל, אבל ממש הכל. מה שמדהים הוא שהיום אני גר ברחובות, ממש קרוב לאיפה שהתחלנו את כל המסע הזה בארץ. אמא שלי עדיין גרה בשיכון ברעננה".

- אתה כל הזמן מזכיר את אמא שלך. מה עם אבא?

"עלינו כשהייתי בן שנה אבל אחרי שלוש שנים ההורים שלי התגרשו ואבא שלי עבר לאוסטרליה, הוא מנהל מקצועי של הנבחרות הצעירות באוסטרליה. כשהייתי קטן היינו פחות בקשר וכעסתי שהוא כמעט ולא עזר לאמא שלי ולא ראיתי אותו.

"עם השנים זה השתפר ובשנים האחרונות אנחנו בקשר הרבה יותר טוב. מגיל 15-16 התחלתי לטוס אליו לאוסטרליה פעם בשנה, ועם כל הטכנולוגיה של היום הקשר התחזק בשנים האחרונות. הוא בא לחתונה שלי ועוד מעט יגיע לראות את הבן השני שנולד לי. בסופו של יום, משפחה זה מעל הכל".

- במעבר חד. עונה רעה מאוד של בית"ר ירושלים.

"התחלנו רע וזה חלחל לכל העונה. חד משמעית אני יכול לומר שחדר ההלבשה העונה היה שונה לחלוטין, וזה פגע בנו, זה לא היה דומה לשנה הקודמת. לפני שנה היה חדר הלבשה מגובש וחברתי, אנשים רק רצו להתראות אחרי האימונים, אבל השנה זה לא היה דומה לזה ואלה שנשארו הרגישו את זה. זה לא מכוון לשחקנים שהגיעו כמו לכל הסיטואציה שעברה על המועדון מהקיץ. היה הרבה בלגאן, חוסר ודאות, שוחררו שחקנים מובילים כמו שכטר, עזרא, קלאודיו, הייסטר, גולדברג ועוד, היו הרבה בעיות, הרבה לחץ והרבה ציפיות. זה מתכון בטוח לכישלון".

- התחלת בלם, קלינגר בחר לייצב איתך את הקישור האחורי ובאיזשהו שלב ירדת לספסל.

"הצלחנו לייצב את הקבוצה אבל באיזשהו שלב ניר החליט שהוא חייב להמר על כל הקופה וזה לגיטימי. אני חושב שזה לא היה נכון, כי זה לא משנה אם זה אני או שחקן אחר - קבוצה צריכה קישור חזק, אפשר לראות בכל העולם שקישור חזק זהו תנאי להצלחה של כל קבוצה. בסך הכל ניר מאוד העריך אותי ופרגן לי לאורך הדרך.

"גם כששיחקתי בקישור, הבעיה הייתה מעבר לשחקן כזה או אחר או תפקיד כזה או אחר, אלא האנרגיות של חדר ההלבשה ובין השחקנים. כשלא הולך ההתקפה מאשימה את הקישור, הקישור את ההגנה, ההגנה את השוער ואת ההתקפה שלא עושה הגנה. הדברים האלה הם נזק הרבה יותר גדול ממשחק לא טוב, הם הורסים קבוצה וחבל שזה היה ככה. דיברו על כך שלשחקנים לא היה אכפת, אז אני יכול לומר לך בשמי ובשם השחקנים שלקחנו קצה את המצב. היו לילות שלא הצלחנו לישון, היינו מדברים בינינו השחקנים וחושבים איך יוצאים מהמצב הזה. משה חוגג השקיע הרבה מאוד כסף, היו ציפיות גבוהות וכולם הרגישו שזה מתרסק ופוגע להם בקריירה. אף אחד לא נהנה מזה. זאת בית"ר ירושלים, מועדון ענק עם הכי הרבה אוהדים בארץ, אף אחד לא רצה לשלוח אותם הביתה מאוכזבים כל שבוע. עם המסלול חיים שעברתי מגיל קטן למדתי רק להילחם ולתת את הדם על כל דבר, זה הסיכוי היחיד שלי, אז איך אני לא אסבול בתקופה כזאת של הקבוצה?".

- שנה לפני כן אתה וטל כחילה החזקתם את ההגנה ופתאום נדחקתם הצדה.

"אני זזתי לקישור אבל באופן כללי גם שנה קודם כצמד בלמים עשינו טל ואני עונה טובה מאוד. עונה שכל הזמן דיברו שצריך בלם זר וחסר בלם ובסוף רצנו עם הקבוצה עד סוף העונה בקרב על האליפות וגמר גביע, ואם לא כל הבלגאן שהיה עם שחקנים בסוף, היינו מסיימים עם תואר. אני חושב שלא נותנים לי מספיק קרדיט על התקופה הזאת, עשינו עונה מדהימה שלא משנה מה יהיה התקציב לא יהיה פשוט לשחזר אותה".

- עכשיו יוסי בניון מנהל את הצד המקצועי ויקבל החלטות יחד עם רוני לוי. אם יגיע בלם זר קשה יהיה לראות אותך ממשיך.

"אני באופי שלי מוכן להתמודד בכל סיטואציה, לא מפחד מתחרות או מבלם זר. אני מאוד רוצה להישאר אבל זאת הקריירה שלי, אם בבית"ר יחליטו שלא אמשיך, אמשיך הלאה. צריך להיות סבלניים ולהמתין לראות מה יהיו ההתפתחויות בקיץ, הם יבדקו את האופציות שלהם ואני את שלי".

- עברת ניתוח במיניסקוס, אתה בהחלמה אבל תפסיד את אתלטיקו.

"כולם רוצים לקחת חלק במשחק הזה, אבל זה המצב. עדיין אני אתלבש ואהיה על הספסל עם הקבוצה להיות חלק מהאווירה. לא כל יום מגיעה לכאן אתלטיקו ולא כל יום אתה יכול להיות חלק מהדבר הזה, צריך לדעת להעריך דברים בחיים, שום דבר לא מובן מאליו".