גולדן סטייט עלתה הבוקר (שלישי) לגמר ה-NBA אחרי ניצחון 117:119 על פורטלנד כשהיא משלימה סוויפ של 0:4. על פניו, המשפט הזה נשמע הגיוני ואפילו די צפוי אם היו שואלים את רוב הפרשנים לפני פתיחת העונה. אלא שהווריירס, שהתייצבו לסדרה הזו ללא דוראנט וקאזינס, חסרו במשחק הזה גם את אנדרה איגואדלה ועם שחקני חמישייה כמו ג'ורדן בל ואלפונסו מקיני הצליחו להשלים סוויפ שישי בפלייאוף בעידן סטיב קר. אלא שהסוויפ הזה שונה לגמרי מאלו שקדמו לו. גולדן סטייט היא הקבוצה הראשונה ב-20 השנים האחרונות שחוזרת מפיגור של 15 נקודות בשלושה משחקים ברציפות בסדרה.
עד כמה הניסיון של גולדן סטייט היה מכריע בסדרה הזו? ובכן, במהלך הסדרה הזו הווריירס פיגרו בסך הכל ב-23 הפרש מול פורטלנד, בעוד שבמחצית השנייה ובהארכות הם בפלוס 61 על יריבתם. מעבר לזה, הווריירס פיגרו יותר דקות (101) מאשר הובילו (83) וזה בסדרה שבה הם מנצחים 0:4. גולדן סטייט היא הקבוצה הראשונה שמעפילה לגמר ה-NBA חמש עונות רצופות מאז שבוסטון עשתה את זה 10 פעמים אי שם בין 1957 ל-1966. אגב, רודני הוד הודח מהפלייאוף בסוויפ על ידי גולדן סטייט בשלוש השנים האחרונות: ב-2017 עם יוטה, ב-2018 עם קליבלנד והשנה עם פורטלנד.
סטף קרי די חסה בצילו של דוראנט בפתיחת הפלייאוף, אבל מאז הפציעה של KD הוא שוב חזר להיות השחקן הכי טוב בליגה וקלע לפחות 30 נקודות בחמשת המשחקים האחרונים של האלופה. קרי הוא כעת השחקן השישי בהיסטוריה של הליגה עם לפחות 35 נקודות בארבעה משחקים באותה סדרה. קדמו לו רק אלג'ין ביילור, מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס (פעמיים), ברנרד קינג וג'רי ווסט. אבל קרי לא היה לבד. הוא קיבל עזרה עצומה מדריימונד גרין שהמשיך את היכולת האדירה שלו עם טריפל דאבל של 18 נקודות, 14 ריבאונדים, 11 אסיסטים וגם שלשה ענקית שקבעה 115:119 לאלופה והכריעה את הבלייזרס.
גרין וקרי הם גם הראשונים בהיסטוריה שרושמים טריפל דאבל משותף במשחק פלייאוף. והכי חשוב: הווריירס סידרו לעצמם 9 ימי מנוחה עד סדרת הגמר שבה הם יפגשו את מילווקי או טורונטו. עד אז הם יקבלו בחזרה את איגואדלה ובסבירות גבוהה גם את קווין דוראנט. דמרקוס קאזינס עורך אימונים אישיים וגם לו יש סיכוי להשתלב בהמשך הסדרה.
סטיב קר אמר לאחר המשחק: "אף קבוצה לא עלתה לחמישה גמרים רצופים מאז שנות ה-60. יש סיבה שזה לא נעשה כל כך הרבה שנים. יש לי חבורה של גברים עם תשוקה ותחרותיות. הם משחקים ביחד בלי קשר לפציעות. הפציעה של דוראנט שמה אותנו במצב קשה. היתה לנו גם תקופה לפני שנתיים שהיינו בלי סטף וניצחנו. אנחנו מוצאים דרך לנצח וזה מתחיל בהגנה. גם הניסיון של זכייה בתארים עוזר לך במעמדים כאלו".
דריימונד גרין גיבור המשחק אמר בסיום: "ידענו שאנחנו יכולים לחזור מפיגור גדול של 17 נקודות בשלוש או ארבע דקות. אנחנו מודעים למה שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו תמיד נלחמים".
קליי תומפסון דיבר על השחיקה הגדולה של השחקנים: "יש הבדל גדול בין העונה הסדירה לפלייאוף. הסדרה היתה מאוד פיזית, העייפות שלנו גדולה. השקענו המון מאמץ. חמש השנים האחרונות מרגישות כמו עונה אחת גדולה". על דריימונד גרין: "הבחור הזה לא ייאמן, הוא נמצא בכל מקום".
"היינו פה כבר לפני כן, ראינו הכל, חווינו כל דבר שאפשר לדמיין. סמכנו על הניסיון שלנו", כך אמר כוכב המשחק סטף קרי ששוב הפגין קור רוח ברגעי ההכרעה וסחב את האלופה על גבו לגמר חמישי רצוף.
וכמובן, אי אפשר להתעלם מהפיקנטריה הגדולה בסדרה, עם המפגש בין האחים סטף וסת' קרי, בעוד מערכה שהסתיימה בניצחון גדול לסטף. בסיום המשחק הצלמים התגודדו מסביב לסטף, ורק חיכו לחיבוק החם בין האחים. ואכן, הסדרה שוב הוכיחה שהאח הגדול סטף בן ה-31 הוא ברמה אחרת לגמרי, כששוב היה דומיננטי עם 37 נקודות וטריפל דאבל בניצחון על אחיו בן ה-28.
ההורים שעקבו בלחץ אחרי הסדרה מהיציע - חלק מהפעמים לבשו חולצות כפולות, מצד אחד גולדן סטייט ומצד שני פורטלנד - היו חצויים, אבל עכשיו נושמים לרווחה כשזה נגמר. גם הם ראו מהצד את התחרותיות בין האחים, כשסת' מספק באחד המשחקים חטיפה קריטית מאחיו, וגם היום בלילה השתולל על הקווים ודרש מהשופטים שישרקו לצעדים נגד סטף, אבל לכולם ברור: הפער בין סטף לסת' הוא הפער בין הווריירס לביילזרס. לא כוחות.
"מישהו היה חייב להפסיד", אמר בסיום סטף, אחרי שהחליף חולצה עם אחיו הצעיר, ופרגן לו: "זו רק ההתחלה שלו ושל הקריירה שלו ברמות האלה. הוא הוכיח להרבה אנשים לא רק לאיפה הוא שייך, אלא שהוא גם יכול לשחק דקות גדולות במשחק פלייאוף. אנחנו נזכור את זה לשארית חיינו".
סת' משתולל על הקווים ודורש שיקראו לצעדים נגד אחיו
וברקע עומדת כל הזמן סוגיית קווין דוראנט. מי שנראה היה כמו הכוכב הגדול של הקבוצה בפלייאוף (ממוצע 34.2 נקודות), עם שורה של משחקים גדולים ומספרים גדולים, נפצע במשחק 5 בסדרה מול יוסטון, אבל מאותו רגע גולדן סטייט רק מנצחת, עם כדורסל משכנע, שרבים משווים אותו לימים הגדולים של הקבוצה, לפני שדוראנט הגיע.
"היו הרבה דיבורים על זה", אמר דריימונד גרין, "אנשים אומרים, 'הו, אלה הוורירס, גם לפני שדוראנט הגיע הם היו גדולים'. בולשיט. היינו טובים מאוד. היינו קבוצה טובה שהיה קשה מאוד לנצח. אני חושב שכשקווין הגיע לפה, הוא הפך אותנו לבלתי מנוצחים. כשדמרקוס הגיע, זה גרם לאנשים לתפוס את הראש אפילו יותר. כך שאנחנו צריכים אותם. הסדרה הבאה תהיה קשה, ואני מקווה ומתפלל שנקבל את קווין בחזרה". בווריירס יש אופטימיות זהירה בנוגע למצבו של דוראנט, שייבדק שוב בשבוע הבא לקראת הגמר שייפתח ב-30 במאי.