פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נשאר בליגה: הפריחה המחודשת של שגיב יחזקאל

        אחרי שנחשב לאחת הרכישות הגרועות של מכבי תל אביב, שגיב יחזקאל נראה כמי שאולי יפלס דרכו חזרה לצהובים ובכל מקרה ישאר בעונה הבאה בליגת העל. דוד רוזנטל סוגר עוד שבת של מאבקי ירידה בלי אף מילה על הפרישה של בניון, אבל עם תהיות לגבי העתיד של קרית שמונה

        נשאר בליגה: הפריחה המחודשת של שגיב יחזקאל
        צילום ועריכת וידאו: יוסי ציפקיס

        שתי אצבעות. עונה שלמה הייתה תלויה אתמול בשתי אצבעות, אולי שלוש, אבל מי סופר? דקה 84 בטדי. בעיטה חדה של יעקב בריהון, יואב ג'רפי הושיט יד והתפלל. בקצות האצבעות הסיט שוער מ.ס. אשדוד את הכדור לקורה ומנע מבית"ר ירושלים להשוות. כדור ברשת היה מוריד את מ.ס. אשדוד ללאומית, ובאופן סופי גם את המסך על עונת 2018/19 בליגת העל.

        אבל זה לא נכנס. אשדוד ניצחה, קרית שמונה לא הצליחה, כהרגלה, להבקיע וגיא לוזון, שחזר מחיפה עם 0:3 נאה, יזכה לעוד שבוע של פרפרים בבטן. פתאום, ליגה שנראתה סגורה לחלוטין עד לפני חודש, שבועיים ואפילו לפני 45 דקות, הופכת לקרב משולש מורט עצבים. בשבוע הבא אשדוד תארח את הפועל חיפה, לוזון יפגוש את הפועל תל אביב וקרית שמונה תצא לסכנין שאמרה אתמול שלום יפה לליגת העל.

        מכל הבלגן הזה, ואפילו בהתחשב ביריבה שהראש שלה כבר במאבקי העלייה של העונה הבאה, נדמה שדווקא מצב הקבוצה של איזי שרצקי הוא הפחות מדהים.

        בן רייכרט שחקן מ.ס. אשדוד חוגג (יוסי ציפקיס)
        לגמרי בחיים. בן רייכרט חוגג את שער היתרון שהוביל לניצחון של אשדוד (צילום: יוסי ציפקיס)

        מדי פעם נקלעת לתמונת הירידה קבוצה שלא הייתה אמורה להיות בה. בית"ר ירושלים של 2012/13 טיילה בצמרת עד שהגיעו סדאייב וקאדייב וההתרסקות שלה הובילה אותה למלחמת הישרדות. הפועל כפר סבא של 2007/8, שהייתה קבוצה מלהיבה וצברה ניצחונות במחצית הראשונה של העונה, הסתבכה וירדה. הייתה גם עירוני קרית שמונה של 2008/9, שאחרי עונה מצוינת עם רן בן שמעון פתחה תחת מישל דיין עם שלושה ניצחונות, כולל על בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב (משחק שבעקבותיו פוטר בן שמעון), וכשנראה היה שתשייט לעוד עונה של מרכז טבלה העסק החל להידרדר. שרצקי פיטר את דיין והחזיר את רב"ש, אבל הקבוצה המשיכה להפסיד ונשרה בסוף העונה.

        עשור שלם חלף. עשור שבמהלכו קרית שמונה חזרה תוך עונה לליגת העל וכעבור שתי עונות נוספות זכתה באליפות סנסציונית ומרשימה. על הדרך היא גם השתתפה במוקדמות ליגת האלופות, זכתה בגביע המדינה ואספה שתי זכיות בגביע הטוטו. תקופה יפה עברה מאז הירידה ההיא, והנה, אותה קרית שמונה ניצבת בפני סרט דומה, כשאפילו תיקו בסכנין עלול לא להספיק. הפעם, נשירה עלולה להיות הרבה יותר קטלנית. זו לא אותה קרית שמונה וזה כבר לא אותו איזי שרצקי.

        עם או בלי קשר לאירוע המוחי שעבר (רק בריאות, חמסה חמסה), שרצקי היה הרבה יותר שקט ומתון השנה. האימפולסיביות המפורסמת שלו דעכה. בעבר הוא משך אש ונתפס כאחד שמדבר לפני שהוא חושב, אבל אנשים כמו שרצקי צריכים את הדלק הזה כדי להתניע את עצמם ואת הארגון. קרית שמונה העונה לא מקבלת ממנו את האנרגיות, היא רדומה וכבויה. לאחר ההחלטה להיפרד מחיים סילבס, שרצקי בחר בפתרון הקל - מינוי תומר קשטן שכבר נכשל אצלו בעבר - עובדה המלמדת שאולי משהו בחשיבה ובחשק השתנה.

        התהייה המרכזית היא לא אם קרית שמונה תרד, אלא מה יקרה אם היא תרד. אשדוד, מכבי פתח תקווה וגם סכנין הם מועדונים שמחויבים לליגת העל וכפי הנראה ישובו אליה די מהר. קרית שמונה היא מועדון של איש אחד. שרצקי אומר שיישאר בקבוצה גם אם תנשור ללאומית. השאלה היא אם כמו אז, התשוקה שלו להצליח תתעורר מחדש. בכל מקרה, כדי לא לבחון מה יקרה אם, קרית שמונה צריכה לעשות דבר אחד קטן: לנצח בדוחא.

        איזי שרצקי בעלים עירוני קרית שמונה (דני מרון)
        לא מספק אנרגיות לקבוצה. שרצקי (צילום: דני מרון)

        שני השחקנים שהשערים שלהם אתמול אולי ישאירו את אשדוד בליגת העל, בן רייכרט ושגיב יחזקאל, נחשבים לשתיים מהרכישות הגרועות ביותר של מכבי תל אביב בעשור הנוכחי. את רייכרט הצהובים העבירו לבסוף להפועל תל אביב, את יחזקאל הם התחילו להשאיל. עד לפני חודש נראה היה שגם בעונה הבאה, האחרונה בחוזה שלו (שכולל אופציה להארכה), החלוץ ירעה בשדות זרים באמצע ליגת העל בואך הלאומית. השבועות האחרונים קצת שינו את התפישה הזאת.

        קשה לדעת כמה קרוב באמת יחזקאל למכבי תל אביב. אחרי הכול, הוא לא הפך בתוך שבועיים לסקורר-על, אבל דבר אחד בטוח: הוא חזר לרדאר של ולאדן איביץ'. בשבוע שעבר, אחרי השער שכבש יחזקאל מול מכבי פתח תקווה, פרסם כאן יניב טוכמן כי האלופה חושבת לפתוח את עונת 2019/20 איתו בסגל. יחזקאל לא נמנה עם הכישרונות שפיזר המועדון בין קבוצות הליגה העונה, אבל המהירות שלו היא אלמנט חשוב שקשה להתעלם ממנו. עם אפשרויות תמרון קצרות בגלל הפייר פליי, מכבי תל אביב זקוקה לשחקן מהיר בחלק הקדמי, ויחזקאל עשוי לספק לה את המרכיב הזה.

        עדיין צריך להיזהר עם ההתייחסות למיני-רנסנס של יחזקאל, אבל יש לזכור שהוא בסך הכול בן 24. אם במכבי תל אביב ייווכחו בקיץ שאכן שיפר את החדות שלו מול השער, אל תופתעו אם בסוף יוני תראו אותו בסגל הקבוצה למוקדמות ליגת האלופות. בקבוצה שבה דור מיכה, עומר אצילי, איתי שכטר ואלירן עטר, כשרוניים ככל שיהיו, מבצעים תנועה מוגבלת ביותר, הנוכחות של שחקן נייד כמו יחזקאל חיונית. עם זאת, כמי שיגיע, אם בכלל, לסגל מהמעמד של השחקן ה-21 או ה-22 בקבוצה, לא ברור עד כמה הוא בנוי להיאבק ברוטציה.

        בכל מקרה, אם עד לפני חודש המעמד של אשדוד ושל יחזקאל בליגת העל לא היה ברור, נראה שבלי קשר לתוצאה במשחק הקרוב מול הפועל חיפה, לפחות החלוץ ימשיך בליגה הבכירה גם בעונה הבאה.

        שגיב יחזקאל שחקן מ.ס. אשדוד (יוסי ציפקיס)
        אין למכבי תל אביב אף שחקן עם מהירות כזאת. יחזקאל (צילום: יוסי ציפקיס)

        שחקן שעושה את הדרך ההפוכה מיחזקאל הוא שלומי אזולאי. בדקה ה-34, כשהפועל חיפה בפיגור 2:0, ביצע חיים סילבס שני חילופים. אחד מאלה שירדו לספסל היה אזולאי. הקשר בן ה-29 הגיע לאדומים בסוף ינואר, והמאזן של הפועל חיפה מאז עומד על ניצחון אחד, חמש תוצאות תיקו ושישה הפסדים.

        אין סיבה ולא נכון להפיל את הקריסה של הפועל חיפה על הכתפיים של אזולאי, אבל השם שלו מתחיל להידבק לבינוניות. צעדי הירידה מהדשא אתמול היו, כפי הנראה, האחרונים שלו בקבוצות של חיפה ובקרוב יידע אילו אופציות עומדות בפניו. לאזולאי יש עדיין יכולות מסירה וראיית משחק גבוהות מהממוצע בליגת העל, אבל בגלל חוסר היציבות, הפציעות והנטייה להיעלם במגרש, המניה שלו בירידה. אם עוד לפני המשחק מול מכבי פתח תקווה השלימו הצדדים עם הפרידה הצפויה, אתמול הבהיר סילבס לאזולאי באופן סופי שכבר אין דרך חזרה.

        את הקפיצה הגדולה שלו עשה אזולאי בבית"ר ירושלים. הוא היה מועמד לחתום בשורותיה בינואר, אבל אז הגיע יוסי בניון והמשבצת נתפסה. יהיה אירוני משהו לראות את המעגל הזה נסגר דווקא כשבניון על כס המנהל המקצועי.

        שלומי אזולאי שחקן הפועל חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        אילו אופציות עומדות בפניו? אזולאי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        בקטנה

        - לו הייתה הפועל חדרה בפלייאוף התחתון, היא הייתה נאבקת נגד הירידה. באופן אירוני, בשבוע הבא עשוי להיווצר מצב שבו ליורדת מליגת העל יש יותר נקודות מהקבוצה של ניסו אביטן. עם שישה הפסדים בשבעה משחקים, קמפיין הפלייאוף של חדרה נראה בדיוק כפי שניתן היה לנחש שייראה. העונה שלה הרי הסתיימה מעשית ב-10 במרץ.

        חדרה נלחמת בכל משחק וקשה לכנות את ההופעות שלה כהתבזות, אבל כפי שנכתב כאן לאחר ההעפלה לפלייאוף, סיום העונה הנוכחית הוא גם תחילתה של העונה הבאה. התחזית הזאת נראית פסימית ואולי קצת מקדימה את המאוחר, אבל עוד בטרם סיימה את הפלייאוף העליון של 2018/19, הפועל חדרה כבר ממצבת את עצמה כמועמדת מובילה לירידה ב-2019/20.

        - השער הראשון המוזר שספג איתמר ניצן אתמול מזכיר מאוד את השער הראשון שספג בבאר שבע. בבית"ר ירושלים חייבים להתאמן על העניין הזה של החזרת כדור לשוער.

        - להפועל תל אביב יש את הפרש השערים השלישי בטיבו בליגה. זהו, אין מה להוסיף.

        ניסו אביטן מאמן הפועל חדרה (שלומי גבאי)
        מתחיל את קרב ההישרדות לעונה הבאה. ניסו אביטן (צילום: שלומי גבאי)