דו"ח מבקר המדינה: ההתאחדות לא ידעה, משרד הספורט התנהל בחוסר שקיפות

בווידאו: מסיבת העיתונאים בה התייחסה השרה מירי רגב לביטול המשחק

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (שני) את הדו"ח השנתי שלו, אותו הגיש ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. הפרק הספורטיבי בדו"ח המבקר התייחס למשחק הידידות בין נבחרת ישראל לנבחרת ארגנטינה, שאמור היה להתקיים ב-9 ביוני 2018 ובוטל בסופו של דבר על ידי הארגנטינאים שלושה ימים לפני מועדו. היוזמה לארגון המשחק הייתה של יזם פרטי (חברת "קומטק") כשההתאחדות הייתה בקשר עם היזם לצורך ארגון המשחק באצטדיון העירוני בחיפה או באצטדיון טדי בירושלים, וראש הממשלה ושרת התרבות פעלו לקיימו בבירה.

דו"ח מבקר המדינה בדק את הליך קבלת ההחלטות של ההתאחדות, משרד התרבות, חברת אריאל, משרד ירושלים והרל"י בכל הנוגע להתקשרות עם היזם ולהתחייבויות שניתנו להשתתפות במימון העלויות הכרוכות בהפקת האירוח של נבחרת ארגנטינה בישראל. במסגרת הביקורת, שהחלה עוד לפני ביטול המשחק, עלו כשלים שנגעו לתהליכי קבלת החלטות, נמצא חוסר שיתוף פעולה והיעדר העברת מידע בין רשויות המדינה וגופים רלוונטיים. ועלתה גם תופעה של מתן כרטיסים לאירוע על ידי היזם ללא תשלום את מתן קדימות ברכישתם לבעלי תפקידים בגופים שהיו קשורים בארגון המשחק. נוכח החשיבות של תיקון הליקויים, החליט מבקר המדינה להשלים את הביקורת ולפרסם את הד"וח למרות שהמשחק כאמור לא התקיים בסופו של דבר.

* לא דנה באופן שבו יש לפעול כאשר יזם פרטי מעורב בארגון משחק של הנבחרת הלאומית מול נבחרת זרה ולא קבעה את מדיניותה בנושא.

* לא פעלה להבטיח כמה כרטיסים יגיעו בפועל לציבור הרחב ולא הייתה מעורבת בהפצת 22,500 מתוך 30,200 הכרטיסים. לא היו בידיה הנתונים והכול שווק על ידי היזם. הועמדו למכירה או מסירה כ-20,500 כרטיסים והיתר הופצו לנותני חסות או מוזמנים.

*** ההתאחדות מסרה בתגובתה כי לא ארגנה את המשחק, ולא הייתה לה דרך משפטית או חוזית (כנגזר מכוח המיקוח שלה, שהוא תולדה של הענקת הזכויות לארגון המשחק ליזם) לדרוש להיות מעורבת בהפצת הכרטיסים. עוד מסרה ההתאחדות כי לא הייתה לה דרך "לדעת, לפקח או למנוע התקשרות היזם עם ספונסרים להפצה דרכם. ההפצה החלה 10 ימים לפני המשחק ולמרות המחויבות החוזית של היזם, דרכי ההפצה של היזם נודעו להתאחדות דרך אמצעי התקשורת כשלוחות הזמנים הקצרים לא אפשרו פעולה משפטית אפקטיבית (כגון בקשה לצווי מניעה וכדומה)". נוסף על כך מסרה ההתאחדות כי "על פי רוב הבעיה העומדת בפני ההתאחדות היא בעיה הפוכה בתכלית - כיצד למשוך קהל רב יותר למשחקי הנבחרת, להגביר את הביקוש לצפייה במשחקי הנבחרת".

ההתאחדות ציינה בתגובתה כי לא דנה בהנהלה בנושא הפצת הכרטיסים, משום שהעריכה שכמו במשחקי הנבחרת הלאומית בעבר, גם למשחק זה לא יהיה עודף ביקוש לכרטיסים. עם זאת הקפידה ההנהלה המבצעת להבטיח במסגרת המשא ומתן עם היזם שרוב הכרטיסים ישווקו לציבור הרחב במחירים נגישים. עוד ציינה כי לטעמה ההנהלה המבצעת התנהלה, בהתחשב בנסיבות שעמדו לפניה, בסבירות ובתום לב.

* היועצת המשפטית לא עורבה בתהליך וההחלטות שנתקבלו במשרד התרבות הנוגעות להשתתפות במימון המשחק בירושלים נעשו בלוח זמנים דחוק, בסוף מאי 2018 ובסמוך לאירוע עצמו, למרות שההסכם נחתם עוד במרץ 2018.

* מנכ"ל המשרד לא ניהל משא ומתן עם היזם כדי לבחון את תנאי ההסכם מול ההתאחדות, למשרד לא היו תחשיבים ואומדנים לביסוס הסכום הנדרש לכיסוי התוספת הכספית שנגרמה מהעברת המשחק מחיפה לירושלים (2.7 מיליון ש"ח).

* תהליך קבלת ההחלטות במשרד לא היה סדור והתאפיין בהליכים חפוזים ובחוסר שקיפות.

קבלת הזמנות או כרטיסי כניסה לאירועים על ידי גופים ציבוריים מידי יזם פרטי לשם הקצאתם לבעלי תפקידים ולעובדי גופים, ללא תשלום או במתן קדימות ברכישתם, בין אם ביוזמתו ובין אם על פי בקשות שלהם - יש בה משום קבלת טובות הנאה. כמו כן קבלת כרטיסים כאמור עשויה לשמש בסיס להפליה ולחוסר שוויון בין בעלי התפקידים והעובדים לבין כלל הציבור, הנדרש להתחרות על עצם הזכות לרכוש כרטיסים, וכמובן לשלם עבורם. הדבר בעייתי במיוחד כאשר מדובר באירועים שהביקוש להם גבוה בהרבה מן ההיצע, שכן בנסיבות אלה ערכו הכספי של כל כרטיס יהיה גבוה יותר מהערך הנקוב בו. התנהלות זו פוגעת באמון הציבור בגופים אלה וברשויות המדינה.

ההתאחדות קיבלה 1,500 כרטיסים על פי ההסכם עם היזם, חברת אריאל 500 ומשרד התרבות 200, ובסך הכול קיבלו הגופים הללו 2,200 כרטיסים לרכישה בקדימות על פני הציבור הרחב. עובדי משרד התרבות ויתרו כעבור כמה ימים על האפשרות לרכוש כרטיסים ברכישה מוקדמת, בעקבות מחאה ציבורית שהתעוררה בעניין.

* על ההתאחדות לקבוע קווים מנחים ועקרונות להתקשרות עם יזמים פרטיים המעורבים בארגון משחקים של הנבחרת הלאומית עם נבחרות זרות, לרבות בדבר שיעור הכרטיסים שיש להפיץ לציבור הרחב, למעורבות הרצויה של ההתאחדות בפיקוח ובבקרה על שלב מכירת הכרטיסים והפצתם על ידי היזם; בחינת האפשרות שההתאחדות תקיים בכוחות עצמה את המשחק הבין-לאומי וכן את המשמעות הכלכלית לכך.

* על משרד התרבות להקפיד להיות מעורב בהפקת אירועים או במימונם רק לאחר עבודת מטה סדורה שתקפיד על המינהל התקין תוך שילוב הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. על המשרד גם להטמיע בקרב עובדיו את האיסור על בקשת הזמנות או כרטיסים מגורם מארגן ואת האיסור על קבלת הזמנות או כרטיסים מגורם מארגן שלא בהתאם לכללים. בכל מקרה של ספק על עובד המקבל הזמנה לאירוע לקבל חוות דעת בכתב של הייעוץ המשפטי במשרד.

* על משרד האוצר ועל היועץ המשפטי לממשלה לקבוע מסגרת כללים ברורה בדבר השאלה מהם התנאים וההשלכות הנובעים משימוש משרד ממשלתי במנגנון של העברה בין גגות, לרבות בנושאים של שקיפות ונשיאה באחריות.

* יש מקום שהגורמים הרלוונטיים מטעם היועץ המשפטי לממשלה יקבעו כללים ברורים המתייחסים מפורשות, בין היתר, לנושא האיסור לקבל טובות הנאה בדמות קדימות ברכישת טובין או שירותים שונים (לרבות כרטיסים לאירוע), באופן ספציפי ומוגבל על ידי משרד שמעורב בהענקת אישור או תמיכה לגורם הפרטי המארגן את האירוע או על ידי עובדי אותו המשרד.

תגובת משרד התרבות והספורט לדו"ח מבקר המדינה בנושא משחק הידידות ישראל-ארגנטינה: "אנו מצרים על פרסום דו"ח ביקורת על ארוע שכלל לא התקיים. המשרד פעל לכל אורך הדרך ללא דופי, בשקיפות ובהתאם לנהלים. משחק הידידות בין ישראל לארגנטינה בוטל בעקבות מסע ההפחדה וההסתה של ג'יבריל רג'וב".