22 במאי 2016. קצת לפני משחקו האחרון של זלאטן איברהימוביץ', שנפרד מפריס סן ז'רמן עם צמד ב-2:4 על מארסיי בגמר הגביע, עלו על כר הדשא בסטאד דה פראנס קבוצות הנוער של מונאקו ולאנס לגמר גביע גאמברדלה. קיליאן אמבפה, שכבר הספיק לכבוש במדי הקבוצה הבוגרת באותה עונה, ירד כדי לעזור לנוער וכיכב עם צמד ב-0:3, אבל כנראה שהמראיין דניאל לוקלר עדיין לא הכיר אותו מספיק. "אני כאן עם טיילור מור", פנה לוקלר לאמבפה ההמום, שניסה לעדכן אותו בעדינות שהוא לא מדבר עם בלם האנגלי (והבלונדיני) של לאנס, עוד לפני שהגיע התיקון מצוות השידור.
עוד בנושא:
22:00, ספורט 2: פריס סן ז'רמן מול ראן בגמר הגביע הצרפתי
בעקבות השמצת השופטים: ניימאר הורחק משלושה משחקי ליגת האלופות
קיליאן אמבפה הבהיר שהוא נשאר בפריס סן ז'רמן: "אצפה בזידאן מהצד כמעריץ"
טרגדיה נוספת: הוראסיו סאלה, אביו של אמיליאנו, הלך לעולמו בגיל 58
שלוש שנים אחרי, אמבפה שוב מגיע לגמר הגביע בסטאד דה פראנס, רק הפעם כמנה העיקרית וכפרצוף הכי מוכר בצרפת. גם לוקלר כבר יודע לזהות אותו, בטח כשמור נמצא הרחק משם ומנסה להישאר עם סאות'אנד בליגה השלישית באנגליה. את עונת 2018/19, אליה נכנס כאלוף עולם, מסיים אמבפה כ-MVP של הליגה, אלוף צרפת בפעם השלישית ברציפות ומלך השערים ששובר שיאים כמעט מדי שבוע ואפילו קורא תיגר על ליאונל מסי בקרב על נעל הזהב.
"הוא כמו כריש", התגאה המאמן תומאס טוכל בחיית הטרף שעזר לטפח. "אם תטפטף ממך טיפת דם, הוא יגיע מיד כי הוא מזהה את זה ממרחק". והכריש הזה רק בן 20.
לפני כתשעה חודשים, עוד בטרם חגג יום הולדת 20, אמבפה כבר היה ה-פנים של המונדיאל. הוא רצה "לישון עם הגביע העולמי" והגשים את החלום כבר בטורניר הגדול הראשון שלו עם ארבעה שערים ובישול: גול ניצחון לרשת פרו בשלב הבתים, צמד ובישול בהצגה לפנתאון מול מסי וארגנטינה בשמינית הגמר, וכדור לרשת קרואטיה בגמר במוסקבה. צרפת זכתה במונדיאל השני בתולדותיה ואמבפה היה על גג העולם, אבל מיד לאחר חלוקת המדליות כבר הצהיר: "אלוף עולם זה מסר, זה טוב, אבל אני רוצה להיות עוד יותר טוב".
והרעב הזה הוא שהניע אותו מתחילת העונה הנוכחית. בניגוד לכוכבי טריקולור רבים שסבלו מהנגאובר ונזקקו לזמן התאוששות ארוך יותר כדי לחזור לעניינים, אמבפה פתח בסערה. הוא הבקיע ארבעה שערים בשלושת משחקיו הראשונים, ספג כרטיס אדום מול נים, ואחרי שחזר מהרחקה בת שלושה משחקים עם בישול בלבד, סיפק רביעייה אדירה ב-0:5 על ליון ובעקבותיה כבש בשלושה מחזורים נוספים. כך ביסס עצמו מיד כמלך השערים הבא של הליגה הצרפתית.
הפציעות של ניימאר ואדינסון קבאני הכבידו את המשא על כתפיו, ובליגת האלופות הסיפור נגמר מוקדם מהצפוי עם מפגן לוזריות נדיר גם במונחי פ.ס.ז', אבל גם כאן אמבפה לא הרפה. בזמן ששחקנים אחרים הורידו הילוך וחיפשו כל דרך להיעדר ממשחקי הליגה, הוא לקח בעלות וקבע שיא אישי כשמצא את הרשת בשבעה משחקים רצופים.
הרצף הזה נקטע דווקא כאשר פ.ס.ז' קיבלה הזדמנות להבטיח את האליפות, ואחרי התבוסה המשפילה 5:1 בליל גם אמבפה יצא מכליו. "אנחנו הולכים להיות האלופים, אז צריך לדעת גם איך להפסיד", תקף אמבפה את הגישה של חבריו ואולי גם את זו של המאמן טוכל. "אנחנו לא יכולים לאבד את עצמנו בצורה כזאת". במשחק הבא מול נאנט הוא ישב בחוץ - אם בגלל פציעה קלה כמו שטען המועדון ואם כעונש כפי שדיווחה התקשורת בפריס - אבל אולי דווקא רגע הזעם הזה הוכיח שזו קודם כל הקבוצה שלו. הוא היחיד שהיה לו מספיק אכפת.
מי שעוד חכך בדעתו לגבי זהות שחקן העונה והתלבט האם ניקולא פפה מליל ראוי יותר, קיבל מאמבפה עוד ערב ענק במשחק ההכתרה מול מונאקו. החלוץ לא הבקיע מול האקסית שלו בעונה שעברה, אבל הפעם התפוצץ מולה עם שלושער, כולל מאוץ נדיר בדרך לגול השלישי שבו היה במהירות של 38 קמ"ש - גבוה מהממוצע של יוסאין בולט בקביעת שיא העולם ב-100 מטר (37.58).
השער הזה עיגל את המאזן של אמבפה בליגה ל-30 (ב-27 משחקים) וסייע לו לשבור כמה וכמה שיאים. קודם כל, הוא הפך לצרפתי הראשון מאז ז'אן פייר פאפן ב-1990 שמגיע ל-30 שערים בליג 1. "הנשק האמיתי של פ.ס.ז' זה לא ניימאר, אלא אמבפה", החמיא פאפן. "יכולנו לחזות את זה. גם אם ניימאר הוא גלקטיקו, הכוכב הגדול הוא אמבפה. ניימאר סיפק הברקות בשנתיים האלה, אבל אמבפה הוא זה שנמצא שם כל הזמן". קרלוס ביאנצ'י כבש ארבעה שלושערים בעונת 1977/78 במדי פ.ס.ז', ואמבפה הוא הראשון מאז שעושה את שלוש פעמים. "ליהנות מכישרון כזה בגיל כל כך צעיר, זה משהו שלא היה כבר הרבה זמן. הוא מייצר מצבי הבקעה בכל משחק, הוא חתיכת זהב טהור".
גם מארק ברדול, שכבש 29 שערים עבור אנז'ה כשהיה בן 20 בעונת 1973/74, ראה את אמבפה עוקף אותו עם שערו ה-30 ולא הופתע: "ידעתי שהוא יעבור אותי, זה לא משנה לי. אם ימשיך כך, הוא ינפץ עוד שיאים רבים". אז לאן הוא מכוון? בחמשת המחזורים הנותרים, אמבפה ינסה להגיע לשיא הצרפתי ששייך לפיליפ גונדה (36 שערים במדי נאנט ב-1965/66), לשיא המועדון ששייך לזלאטן (38 שערים ב-2015/16) והאופטימיים במיוחד יגידו שישמור על קצב של שלישיות ואולי ידביק את שיא הליגה של יוסיפ סקובלאר הקרואטי (44 שערים במדי מארסיי ב-1970/71).
האחרון שעבר את רף 30 השערים בעונה אירופית אחת בגיל כזה, היה רונאלדו הברזילאי עם 34 במדי ברצלונה ב-1996/97. סך הכול יש לאמבפה כבר 94 שערים בכל המסגרות, במדי הקבוצות ובמדי הנבחרת. כריסטיאנו רונאלדו היה עם 35 שערים בגיל 21, מסי הגיע ל-50. העונה יש למסי 33 שערי ליגה, והוא יודע שאמבפה הוא היחיד שנושף בעורפו במאבק על נעל הזהב. לארגטינאי יש עוד משימות בליגת האלופות ובגמר הגביע, כך שהוא לא צפוי ליטול חלק בכל משחקי הליגה של ברצלונה, אחרי הבטחת האליפות הערב נגד לבנטה. אמבפה יוכל להדביק אותו ולהיות הכדורגלן הכי צעיר שזוכה בנעל הזהב.
כבר לוקחים אותו כמובן מאליו, כאילו גם הוא כמו מסי ורונאלדו נמצא כבר עשור בטופ, אבל אמבפה רק בתחילת דרכו והמספרים שלו מדהימים בכל קנה מידה. הוא כובש שער ליגה כל 104 דקות, מבשל כל 255 דקות, מעורב בשער בכל 74 דקות ומניף תואר בכל 2,041 דקות. "כשיש לו הזדמנות, זה נדיר שהוא לא כובש", הדגיש החבר מרקיניוס. הנתונים הללו ואחוז ניצול המצבים הגבוה, יחד עם האכזבה החוזרת בליגת האלופות, גורמים לפ.ס.ז' לבצע חשיבה מחודשת לגבי החלק הקדמי. בסופה, עשויה להתקבל החלטה לבנות את הקבוצה סביב אמבפה, וכחלוץ מרכזי בלבד.
הטאלנט הצעיר היה המרוויח העיקרי מההגעה של טוכל, שמעדיף בדרך כלל לשחק עם שני חלוצים. בתחילת העונה ניסה המאמן הגרמני שיטות שונות, אבל בחר בעיקר ב-4-4-2 וב-3-5-2, כך שאמבפה שיחק לצד קבאני וסך הכול הוצב שלוש פעמים בלבד בכנף הימנית, אותה אייש ברוב שלבי העונה שעברה. לאחר הפציעות של ניימאר וקבאני, אלוף העולם הצרפתי שיחק בעיקר כחלוץ יחיד, ב-4-3-3 או ב-4-2-3-1. וכאמור, סיפק מספרים שיכולים לדחוף את קבאני האהוב החוצה.
החלוץ האורוגוואי, מלך שערי המועדון בכל הזמנים, כבר בן 32 ונכנס לעונה האחרונה בחוזה שלו. יש דיבורים על הארכת חוזה נוספת וההערכה אליו בפ.ס.ז' עצומה, אבל לאור העובדה כי קבוצות מוכנות לשלם עליו 50 מיליון יורו והאפשרות לחסוך את חוזה העתק (כ-13 מיליון יורו) לא מן הנמנע כי האלופה תעדיף למכור אותו בקיץ ולהביא במקומו שחקן כנף, למשל פפה מליל או אדן הזאר. בזמן שאמבפה היה נחרץ לגבי עתידו לאחר האליפות ("כן, אני כאן, אני חלק מהפרויקט הזה, אמשיך לצפות במשחקי ריאל כמעריץ מהצד"), קבאני בחר להישאר מעורפל כשהודה כי הוא רגוע מפני שיש לו חוזה וטוב לו במועדון, אבל הבהיר גם ש"בכדורגל אף פעם אי אפשר לדעת".
חמשת מחזורים הסיום של הליגה הצרפתית יוכלו ללמד מעט על הכיוון אליו הולכת פריס סן ז'רמן, ובידי מי יופקד הפרויקט הקטארי בעונה הבאה. ניימאר וקבאני חזרו, והשלישייה עשויה לפתוח יחד לראשונה מאז 19 בינואר, אז פ.ס.ז' מחצה 0:9 את גנגאן ורק הם כבשו (שלושער של קבאני, שלושער של אמבפה וצמד של ניימאר). היריבה ראן תגיע לגמר בחשש, אבל גם במחשבה של "מה היה קורה אילו".
הרי ראן הייתה הראשונה שניסתה להחתים את אמבפה, ואפילו היה לה יתרון משמעותי. אחיו למחצה ז'ירס קמבו אקוקו שיחק במדי הקבוצה, והילד קיליאן היה מגיע יחד עם הוריו מבונדי כדי לצפות בו. כשגדל קצת, אפילו התאמן מדי פעם עם קבוצות הילדים של ראן וישן במתחם האימונים. "הלכנו לבונדי כמה פעמים, ניסינו להחתים אותו כשהיה בן 12", הזכיר פייר דראוסי, מאמן ראן בעבר ששימש באותה תקופה כמנכ"ל. "הכרנו את ההורים שלו היטב, מנהל האקדמיה פטריק רמפיון הלך לשם קודם ואחר כך אני. הגשנו הצעות, אבל זה לא צלח".
"הוא כבר היה אצלנו בראן, לבש את המדים שלנו, ואז לראות למה הוא גדל להיות...", הצטער רמפיון. והוא עוד יגדל.
