בווידאו: מספרי העונה ביורוליג
בשלהי דצמבר ספגה צסק"א מוסקבה את אחד ההפסדים הכואבים שלה העונה. היא ברחה ליתרון של 15 נקודות הפרש באיסטנבול, אבל שמטה אותו ונכנעה 79:75 לפנרבחצ'ה. אף ש-17 מחזורים נותרו לתום העונה הסדירה ביורוליג, פער שני הניצחונות שנפתח באותו ערב בין שתי הקבוצות התברר בדיעבד כבלתי ניתן לגישור, והקרב-שלא-היה על המקום הראשון הוכרע כבר אז.
בתום המשחק, בחדר התקשורת באולקר ספורטס ארנה, העז עיתונאי טורקי אחד לשאול את מה שכולם חשבו עליו. "קואוץ', למה ננדו דה קולו שיחק כל כך מעט? האם מדובר בפציעה או שזו הייתה החלטה מקצועית שלך?", תהה באוזניו של המאמן דימיטריס איטודיס, לאחר שהסופרסטאר הצרפתי סיים את הערב עם סל אחד ב-14 דקות בלבד. איטודיס, מגדולי הדיפלומטים של יוון, נראה לפתע נרגן משהו ולא ממש השיב לשאלה. באותו זמן, דה קולו היה במתחם חדרי ההלבשה, צמוד לטלפון הסלולרי שלו, טרוד בשיחות עם כמה מקרוביו בשל בעיה אישית.
48 שעות מאוחר יותר קיבל העיתונאי הטורקי תשובה לשאלתו, והיא הותירה אותו - ולא רק אותו - מבולבל עוד יותר. דה קולו הצעיד את צסק"א לניצחון ביתי מרשים על אנאדולו אפס, כשהוא מככב עם 21 נקודות, חמישה ריבאונדים ושישה אסיסטים; כעבור חודשיים קבע את שיא הקריירה שלו במדד היעילות (38), והוכתר בפעם ה-14 בקריירה ל-MVP של המחזור ביורוליג - יותר מכל שחקן אחר שהופיע במפעל.
אבל גם הנתונים המרשימים הללו לא יכולים להסתיר את העובדה שננדו כבר אינו אותו ננדו, והסיבות לכך אינן ברורות ויש מי שדואג להותיר אותן בערפל. קבוצת הצבא האדום ספגה בשבוע שעבר את הפסדה הביתי הראשון במשחקי פלייאוף מאז המעבר לשיטת הטוב מחמישה ב-2009, ואם לא תתעשת ותנצח הערב או מחרתיים (רביעי ושישי) בחוץ את באסקוניה, היא תודח ותחמיץ את הפיינל פור בפעם השנייה ב-16 שנים. דה קולו, ננדו דה קולו האגדי, הפך עד כה בסדרה לשחקן השביעי של צסק"א בדקות עם פחות מ-16.5 לערב.
עוד בנושא:
הערב: באסקוניה - צסק"א מוסקבה (21:30, 5+ לייב)
ריק פיטינו: "אם אשאר בפאנתינייקוס, אבנה קבוצה בשביל לזכות ביורוליג"
יורוליג: ריאל מדריד עלתה לפיינל פור, פנרבחצ'ה החזירה את יתרון הביתיות
הממוצעים השנתיים של דה קולו ממחישים עד כמה הטוב מאוד הוא אויבו של הטוב. הוא קולע 13.6 נקודות ומגיע למדד 14.8 במשחק; מדובר אמנם בנתונים הנמוכים ביותר שהציג בחמש שנותיו בצסק"א, אבל עדיין יש רק ארבעה גארדים בכל היורוליג שמצליחים להשיג יותר. שחקן שפגש לאחרונה את הרוסים מספר כי בתדריכי ההכנה למשחק, מאמנו התכונן עדיין לצרפתי כאל השחקן המסוכן ביותר בקבוצה.
אז מה בכל זאת השתבש? לאן נעלמה העליונות הידועה של דה קולו? וכיצד הוא הפך לסתם עוד שחקן? איכותי, טוב, מוכשר ומנוסה, אבל כבר לא זה שנמצא דרגה אחת מעל כולם?
צסק"א, כמדיניות, אינה מסגירה פרטים על מה שמתרחש אצלה בחדרי חדרים. בניגוד לקבוצות אחרות ביורוליג, שמציגות את רשימות הפצועים והנעדרים שלהן לתקשורת, הרוסים מותירים את הסגל הסופי שלהם כמעין הפתעה לפני כל משחק. להחלטה העקרונית הזו יש יתרונות, אבל כשמתרחשת תופעה קיצונית כמו הנסיגה ביכולתו של דה קולו, העמימות פותחת פתח לעולם שלם של שמועות ודיווחים סותרים בנוגע לסיבות. החל ביחסים קלוקלים עם איטודיס ו/או בין השחקנים לבין עצמם, עבור בתחושת מיצוי של השחקן לקראת סיום חוזהו, ועד פציעה טורדנית שעלולה להוביל אותו כבר בגיל 31 לשלב הדעיכה בקריירה.
הנסיגה האיטית ביכולתו של דה קולו החלה כבר בשנה שעברה, ונתפסה טבעית לאחר עזיבתו של מילוש תאודוסיץ' ללוס אנג'לס קליפרס ופירוק הצמד "דה קולוסיץ'". אבל העונה היא הפכה קיצונית יותר. המימד הבולט ביותר שאבד הוא מימד היציבות. הצרפתי היה אותו שחקן שמאמניו ידעו תמיד מה יקבלו ממנו בכל ערב נתון. והם קיבלו המון. תמיד.
כך, לדוגמה, מתבטא השינוי במשחקו: אחת הסגולות המרכזיות של הגארד נגעה למהירות ולטכניקה שלו. לשמור על מרחק ממנו מעולם לא היה אופציה, מאחר שהוא לא ירד מ-40 אחוזים לשלוש בשש השנים האחרונות; אבל הנשק העיקרי שלו היה בחדירות לסל. על אף שמדובר בגארד גבוה יחסית (1.96 מ'), הוא הצליח לכדרר ולהגיע עד לטבעת באין מפריע ולסחוט כחמש עבירות למשחק. בגיבוי האחוז הפנומנלי שיש לו מהעונשין - הגבוה בהיסטוריה של היורוליג - הוא העמיד סט כישורים התקפיים בלתי נגמר, ששיווה לו יכולות לא אנושיות. אלא שהעונה זה לא ממש קורה. דה קולו הקפיד תמיד שלפחות שני שלישים מזריקות השדה שלו יהיו מטווח השתיים, והעונה הוא חודר הרבה פחות. 43 אחוזים מהזריקות שלו הן לשלוש, והוא מאבד חלק גדול מכוח ההרתעה.
פרשן הכדורסל הרוסי ולדימיר גומלסקי, בנו של סשה ז"ל, הציג לאחרונה בעיתון "איזבסטיה" הסבר הגיוני לתופעה: "דה קולו אינו בכושר שיא, בגלל פגיעה בירך שמטרידה אותו ומגבילה את הצעד הראשון שלו. הוא כבר לא מהיר כפי שתמיד היה. זו הסיבה שבגללה הוא נוטה לזרוק יותר ויותר שלשות. בצסק"א עובדים על המצב שלו, ובכל יום שהוא נמצא במוסקבה, הוא מקבל טיפול רפואי".
אף שלא ביצעה שינויים מפליגים מדי בסגל שלה, צסק"א של העונה היא קבוצה שונה מזו שהייתה בשנים האחרונות. בשעה שהדומיננטיות הממגנטת של דה קולו פחתה, איטודיס הפקיד את המפתחות בידיו של וויל קלייברן והפך את קורי היגינס לאיום הקליעה המרכזי שלו בקו האחורי; ניהול המשחק עבר לסרחיו רודריגס ולדניאל האקט, שהתברר כשחקן הרבה יותר משמעותי מכפי שניתן היה לשער מלכתחילה. הקו הקדמי הדליל יחסית הפך את המכונה הרוסית לאחת שנראית פגיעה יותר מבעבר.
עם או בלי קשר לתוצאות הסדרה המותחת נגד באסקוניה, צסק"א עומדת בפני קיץ גורלי. כבכל שנה, גם העונה עולים וצפים הדיווחים בנוגע לעתידו של איטודיס, והדעה הרווחת היא (שוב) כי אם לא יזכה ביורוליג, המאמן היווני יסיים את דרכו במועדון בתום חמש עונות. בראש רשימת המועמדים להחליפו יתייצב שרונאס יאסיקביצ'יוס ויסומן באופן אוטומטי כיורש האולטימטיבי, ויוזכרו גם שמותיהם של מועמדים אחרים בצמרת דוגמת איגור קוקושקוב (שסיים השבוע את דרכו כמאמן פיניקס סאנס), צ'אבי פסקואל ואולי אפילו ז'ליקו אוברדוביץ' (בכפוף למשבר הכלכלי הפוקד את פנרבחצ'ה).
אלא שהפעם, סוגיית המאמן תהיה רק אחת מיני רבות. אווירת המיצוי והשובע שמורגשת סביב המועדון העשיר והמפואר עשויה להביא למהפכה נדירה בסגל. כמעט כל השחקנים המרכזיים - דה קולו, קלייברן, היגינס, אותלו האנטר וקייל היינס - מסיימים את חוזיהם, בעוד לרודריגס יש אופציה לעונה הבאה. מקומו של איש מהם אינו מובטח בעונה הבאה.
דה קולו משתכר העונה על פי ההערכות 2.8 מיליון דולר, בעוד אלכסיי שבד הוא השחקן היחיד באירופה שמרוויח יותר ממנו, וההיחלשות שהפגין העונה אינה צפויה לפגוע במעמדו. בין אם יישאר במוסקבה ובין אם יעזוב, הוא יהפוך ליעד המועדף על קבוצות הצמרת בבנייתן לקראת העונה הבאה. ריאל מדריד וברצלונה כבר דווחו כמי שלוטשות את עיניהן לעברו. מי שלא מתעניינת בו - אינה עושה זאת מבחירה, אלא מתוך הבנה שאין לה סיכוי לעמוד בסכומים שהוא שווה.
עונת היורוליג של צסק"א עלולה להסתיים בסוף השבוע, ועשויה עוד להיגמר עם זכייה בגביע בחודש הבא. הקטע העצוב מבחינתו של דה קולו הוא שהפעם, בניגוד לשנים עברו, זה כבר לא ממש תלוי בו.
