גולדן סטייט הבטיחה הלילה (בין ראשון לשני) את המקום הראשון במערב ואת יתרון הביתיות בפלייאוף (לפחות עד הגמר) אחרי שהביסה 104:131 את הקליפרס בערב טעון ומרגש. אחרי שלאורך העונה הווריירס נאבקו מול דנבר על פסגת המערב בקרב די צמוד, לאחרונה האלופה שוב הצליחה לחזור לעצמה, והלילה היה זה סטף קרי שבלט עם 27 נקודות, במשחק עם לא מעט משמעות וסמליות: היה זה משחק העונה הרגילה האחרון שהקבוצה עורכת באוראקל ארינה.
כידוע, הווריירס עוברים בתום העונה לאולם צ'ייס סנטר בסן פרנסיסקו אחרי 47 שנה באוקלנד. בסוף המשחק מאמן הקבוצה סטיב קר נטל את המיקרופון והודה לקהל על התמיכה, ואף חשף את השלט שייתלה בגג האולם החדש: "Oakland, California 47 seasons". קר הודה על השיחה עם האוהדים ש"למען האמת, זה היה קצת מוזר, זה היה רגע יפה, כולם נשארו, וזה נהדר, אבל לא לשכוח שאנחנו חוזרים לפה בקרוב למשחק הראשון בפלייאוף. נקווה לשמח אותם שוב".
זה אולם שבו הווריירס עברו לא מעט דברים: לא רק שלוש האליפויות האחרונות, לא רק ההפסד ההיסטורי לקליבלנד במשחק 7 של הגמר, וגם לא רק תחרות ההטבעות הבלתי נשכחת של וינס קרטר עם כמה מהדאנקים הגדולים שידעה התחרות. היו חיים עוד לפני השושלת הנוכחית של הווריירס, ואוהדי גולדן סטייט זוכרים היטב את הקבוצה האהובה שהדהימה את דאלאס בסיבוב הראשון של פלייאוף 2007 - הקבוצה הראשונה אי פעם שמדורגת 8 ומנצחת את המדורגת 1 בסדרה של שבעה משחקים.
הלילה הווריירס חגגו את המשחק האחרון באולם כשעלו עם חולצות הקבוצה מעידן ה"We Believe" שבו גולדן סטייט הדהימה את הליגה, כשסטף קרי לבש את החולצה של מונטה אליס, השחקן שלצדו שיחק בקו האחורי של הווריירס כשהוא רק הגיע לליגה. קרי עלה למגרש עם החולצה מחויך ונרגש, ושאג מאושר כאשר חשף אותה. "זו בהחלט תחושה מיוחדת", אמר סטף, "לסגור 47 שנה באולם הזה, ולגלות בחדר ההלבשה את החולצות האלה, ואז הבנתי שהלילה זו הייתה חגיגה מיוחדת. אני שמח שניצחנו כמו שניצחנו, בערב שבו ההיסטוריה מתמזגת עם ההווה, אני כבר מצפה בקוצר רוח לשבוע הבא".
הווריירס כבר הצהירו עד כמה קריטי מבחינתם לשמור על יתרון ביתיות בפלייאוף (לפחות במערב, כי במזרח לטורונטו ומילווקי יש מאזן טוב משלהם), וכעת, אחרי שהמשימה הושלמה, קר יעניק מנוחה לשחקנים עד הפלייאוף, כשגולדן סטייט עדיין לא יודעת מי תהיה היריבה שלה בסיבוב הראשון (קליפרסף סן אנטוניו או אוקלהומה סיטי). "ניתן מנוחה לכמה שחקנים, רק עוד לא החלטנו איך בדיוק", אמר קר, "ניקח את השמונה שצריכים מנוחה, ונחלק אותם לארבעה וארבעה".
כעת הווריירס מתכוננים לאתגר הגדול: להפוך לקבוצה הראשונה מאז בוסטון של שנות ה-60 שמעפילה לחמישה גמרים רצופים, להפוך לראשונה מאז הלייקרס של 2002 שזוכים בשלוש אליפויות רצופות, ואם אפשר, על הדרך, לזכות באליפות הזו במשחק האחרון באוראקל ארינה, הבית האהוב שלהם, שבו רשמו כל כך הרבה רגעים בלתי נשכחים, לפני שהשושלת הזאת אולי מתפרקת בקיץ.
אבל המעניין הוא שדווקא בלילה ההיסטורי של גולדן סטייט, יש מי שלא שוכח לקבוצה הזאת את המהלך שגם הביא לה את התארים, אבל גם כנראה ביטל את התחרותיות בליגה - צירופו של קווין דוראנט. ריצ'רד ג'פרסון, שזכה עם קליבלנד באליפות הגדולה ההיא מול הווריירס ששברו את שיא הניצחונות בעונה הרגילה, לא ישכח איך בקיץ ההוא הווריירס צירפו את אחד השחקנים הכי טובים בליגה.
"זה היה דבר משוגע", אמר ג'פרסון על המהלך, "היה להם בקבוצה את האריסון בארנס, שהיה ממש אחד מהם, מישהו שנבחר בדראפט, אחד מהם... מהמקום שאני בא ממנו, מהפארק, ברחובות, אם אתה משחק מול מישהו ומפסיד - המילים הראשונות שאתה אומר זה 'מהתחלה, אותן קבוצות, מתחילים מחדש'. נכון? אנחנו לא צריכים להחליף קבוצות, ככה גדלנו, כי אתה לא רוצה לשנות כלום. ככה אנחנו הרגשנו אז, שאנחנו הקבוצה היותר טובה, פשוט לא שיחקנו טוב, אז רצינו להתחיל מחדש. אבל הם לא עשו ככה. הם אמרו לעצמם, 'אנחנו צריכים חיזוק. אנחנו הולכים לקרוא לאח הגדול שלנו'. אז כאילו, יופי. תודה רבה חבר'ה". דוראנט הגיב לדברים האלה באינסטגרם, וכתב בציניות: "כולם עכשיו מגיעים מהרחוב".
