מאז שפרש, קובי בריאנט עבד עם מספר מצומצם של שחקני NBA בניסיון להוריש להם חלק מהידע העצום שצבר בשנותיו בליגה הטובה בעולם. אחד מהם, כך מתברר, היה יאניס אנטטוקומפו.
"הוא בא להתאמן איתי בקיץ האחרון והקדים בשעה וחצי", סיפר ה"בלאק ממבה", בניסיון להסביר איך כוכב מילווקי הפך למפלצת בלתי עצירה. "דיברנו 20 דקות לפני שהתחלנו להתאמן ואז הוא לפתע הוציא מחברת והתחיל לרשום הערות. 'מה לגבי עבודת הרגליים כאן?' 'מה לגבי הכיסוי כאן?' הוא כתב הכל. אחרי האימון, אותו דבר, הוא פשוט ישב וכתב, הוא למד ולמד ולכן אני לא מופתע ממה שהוא עושה. יש לו את המנטליות של כל הזמן לנסות להשתפר, וזו רק ההתחלה מבחינתו".
עם זאת, בריאנט לא מיהר לנקוב בגריק פריק כשחקן הטוב בליגה, או, למעשה, בכל שחקן אחר: "מה שבאמת משנה זה אליפויות, זה הדבר היחיד שמשנה. אפשר להתווכח לנצח מי הכי טוב, אבל אי אפשר להתווכח על מי זוכה באליפות. נקודה. ביל ראסל מעל כולם".
כשהתבקש לחזות אילו שתי קבוצות ייפגשו בגמר, השיב: "גולדן סטייט משחקת עם כוונה, עם תכנית, הם יודעים איך לנצל הגנות. יש להם ניסיון. אבל יוסטון גם מתחילה להבין איך להערים על הגנות ולשלוט בקצב המשחק. במזרח, בוסטון רחוקה ריצה אחת טובה מלהתחבר. ואם המשחק צמוד, קיירי אירווינג מהווה בעיה".
ממצבם של הלייקרס בריאנט מסרב להילחץ: "יש להם שתי דרכים כרגע - האם עושים על הצעירים טרייד, או מאפשרים להם להתפתח? כך או כך אתה תהיה בסדר. הם בסיטואציה טובה מאוד, הם יחזרו בעונה הבאה". כשנשאל האם ישקול לשוב ולשתף פעולה עם לברון ג'יימס השיב באופן חד-משמעי: "לא, זו שאלה קלה, כי אני לא רוצה לשחק יותר".
ואם בלברון עסקינן, קובי אמנם לא התייחס באופן ישיר בג'יימס כשנשאל לגבי סוגיית המנוחה שחלק מהכוכבים מקבלים במהלך העונה הסדירה, ובכל זאת, בתקופה שלו, כך סיפר, זה לא היה עובר: "נחתי רק כשלא יכולתי ללכת. יש ילדים ומשפחות בקהל, זו תהיה ההזדמנות היחידה שלהם לראות אותך. הם חסכו כסף כדי לראות אותך, אז אם אתה יכול ללכת ולשחק, לך תשחק".
על סנסציית המכללות זאיון וויליאמסון אמר: "יש לו המון פוטנציאל. הוא בשלב קריטי כרגע, כי אנשים הולכים למשוך אותו בכל הכיוונים. הדבר החשוב מבחינתו הוא להישאר מפוקס במשחק, כל היתר זה משני. אם הוא יעשה את זה, הוא יהפוך לשחקן שכולנו חושבים שהוא יכול להיות, ויותר מזה".
אחת התשובות המעניינות ביותר שסיפק הבלאק ממבה היתה לשאלה מה הפך אותו לשונה משחקני NBA אחרים. "סקרנות. רוב השחקנים פשוט משחקים, עבורי זה לא היה מספיק. כשצפיתי בג'ורדן, במג'יק, בהאקים, רציתי להאט את הווידאו, להחזיר אחורה ולהבין למה זה עבד. מה היה הטיימינג? מה היתה הזווית? מה יכול היה המגן לעשות טוב יותר? זה חיפוש מתמיד של איך להשתפר. כשהפסדנו לבוסטון ב-2008, זה לא הספיק לי להגיד 'הם היו טובים יותר, הפסדנו'. לא. 'למה הפסדנו?' 'מה יכולתי לעשות טוב יותר?' אני חושב שהסקרנות התמידית היא מה שמבדילה אותך".
