פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לו הייתי מלך: לו וויליאמס מגדיר מחדש את אחד התפקידים הקשים ב-NBA

        ללו וויליאמס היו שתי אפשרויות: או לזרוק את הקריירה לפח, או לקבל בהכנעה את תפקיד השחקן השישי. אז הוא שכלל את הג'וב לדרגת אמנות, ונכנס לדפי ההיסטוריה מהדלת האחורית. האם כעת יזכה להכרה?

        לו וויליאמס שחקן לוס אנג'לס קליפרס (AP)
        גם הוא הודה שטעה. דוק ריברס עם לו וויליאמס (צילום: AP)

        ב-8 ביולי 2018, שלושה שבועות לפני שלו וויליאמס הוכתר שוב לשחקן השישי של העונה, מת פרנק רמזי. תודעתית, ספק אם לו-וויל ידע בכלל מיהו. שכבה אחת מתחת, רמזי, השחקן השישי הראשון בהיסטוריה, היה אביו הרוחני.

        בעידן שבו ה-NBA משתנה בקצב מסחרר ואף עונה לא דומה לקודמתה, כשהשוואות בין שחקנים מעשורים שונים נראות כמו משימה מיותרת וחסרת תכלית, כשההבדל בין גארדים לשחקני פנים מיטשטש והעמדות המסורתיות לאט לאט מאבדות רלוונטיות, תפקיד אחד עדיין נשאר יציב - השחקן השישי.

        הוא עובר ב-NBA כחוט השני מאז שרד אאורבך הגה את הקונספט בשנות ה-60 והטיל את המשימה לראשונה על אותו פרנק רמזי. מאז הפך השחקן השישי לדייר קבע: קווין מקהייל הפך אותו לפופולרי בשנים הדומיננטיות של הסלטיקס בשנות ה-80; טוני קוקוץ' שכלל אותו באליפויות של הבולס בשנות ה-90; מאנו ג'ינובילי הביא אותו לדרגת אמנות בשושלת של סן אנטוניו בתחילת שנות ה-2000; אנדרה איגודלה אימץ אותו בגולדן סטייט, הקבוצה הגדולה של העשור הזה; ג'מאל קרופורד הפך לפנים שלו בין לבין;

        וכעת גם לו וויליאמס, מלך הסלים של שחקני הספסל בכל הזמנים החל מהשבוע, מעניק לו פרשנות מחודשת.

        עוד בנושא

        הלילה ב-3:30: יוסטון הלוהטת מארחת את גולדן סטייט
        למרות הניצחון, לברון מודה: "הסיכוי לפלייאוף נמוך עד לא קיים"
        הלייקרס חזרו מפיגור 20 בשיקגו, פורטלנד הביסה את הקליפרס

        הרזומה - 924 הופעות ב-NBA, רק 109 מהן בחמישייה - עלול לרמוז אחרת, אבל כמו כל שחקן אחר בליגה, כמו מקהייל, ג'ינובילי וג'מאל קרופורד שבאו לפניו, גם לו וויליאמס בן ה-32 רחוק מלהיות אלטרואיסט שמקדש את ערך הקבוצתיות על פני האינדיבידואליזם. כשמדובר בשחקנים שעברו מסלול כמוהו, להרכין ראש ולקבל בהכנעה את המעמד של שחקן ספסל זו כמעט דרך חיים. לא שהיה מוצא אחר.

        "אם לא הייתי מוכן לקבל את התפקיד הרזרבי הזה, כנראה שכבר הייתי גמור", הודה השבוע בפה מלא ל-Undefeated. "אם לא הייתי מוכן לקבל את זה, הייתי רודף אחרי משהו שלא נועד לי. להיות שחקן שישי - לזה נועדתי, ורק ככה הייתי מסוגל להגשים את עצמי".

        ללו-וויל נדרשו כמה שנים טובות עד שהגיע שלב ההפנמה. עד אז, האיכויות על המגרש, אלו שהכניסו אותו השבוע לספרי ההיסטוריה של ה-NBA, הופגנו בעיקר מחוצה לו.

        קור הרוח שסייע לו לצבור מוניטין של אחד משחקני המאני טיים הטובים ב-NBA, למשל, עמד למבחן מסוג אחר לגמרי ב-2011, כשניסו לשדוד אותו באיומי אקדח, והתקרית הסתיימה בארוחה חברית משותפת במקדונלד'ס.

        השיתופיות שעזרה לו לצמצם את האגו ולהתמקצע כשחקן שישי, למשל, הופגנה כשפרסם בפומבי את העובדה שהוא דוגל בביגמיה ומנהל מערכת יחסים עם שתי נשים במקביל.

        רק אחר כך, כשכבר נודע כשחקן ה-NBA ההוא עם הכריזמה שממיסה שודדים ואורח החיים שמשכנע נשים לחזור לימי הביניים, הגיעה קפיצת המדרגה המקצועית. גם היא, כאמור, התרחשה רק כשהאגו פינה מקום להגיון הבריא. כנראה שככה זה כששחקן כמו ג'מאל קרופורד, עוד סקורר חסר מצפון שאימץ את נישת השחקן השישי ועשה מזה קריירה, מציב לך מראה מול העיניים.

        בזמנו החופשי, לו וויליאמס הוא גם ראפר לא רע

        זו ללא ספק היתה בחירה מבורכת עבור לו-וויל, אבל גם כזו שיכולה לטמון בחובה תסכול רב. אחרי הכל, למרות שהשחקן השישי הוא אחד המקצועות הכי עתיקים ב-NBA, הוא עדיין סובל מיחסי ציבור בעיתיים. ההכרה שמגיעה עם הטייטל מוגבלת, וכמעט בהכרח נושאת עימה תווית מצמצמת: האחד סקורר ותו לא, השני לא מסוגל לשמור, אחר לא באמת מנהיג - הטיעונים רבים ומגוונים, ובכל מקרה מונעים מהשחקן התורן להיחשב לכוכב הקלאסי, גם אם בשלב כזה או אחר הפך לכזה.

        החשדנות מורגשת כמעט תמיד, ועלול להיות מחיר. תשאלו את מאנו ג'ינובילי, רק פעמיים אולסטאר, או את קרופורד, אף-פעם-לא-אולסטאר, או את לו וויליאמס בעצמו, שהועבר מקבוצה לקבוצה וקיבל יחס של גאנר להשכרה. לא דבר רע בהתחשב ב-58 מיליון הדולר שאסף לו-וויל לאורך הקריירה, אבל גם לא תמיד טוב בהתחשב בכך שגם כעת, אחרי עונה נהדרת, אחרי שכבר קיבל בקיץ חוזה חדש ומשודרג, כביכול, הוא עדיין במקום החמישי בלבד ברשימת המשתכרים של הקליפרס.

        לא זה שמפתיע מישהו. "אם להיות כן, אני אנדרייטד כל הקריירה, אבל אני מקבל את הכבוד הראוי מהקולגות ובשבילי זה מספיק. מעולם לא הייתי אולסטאר, מעולם לא התייחסו אליי ככזה, אבל תמיד קיבלתי כבוד משחקנים ומאמנים ברחבי הליגה. זו ההכרה הכי אמיתית שאני מכיר", טען בחודש שעבר ג'מאל קרופורד, שבגיל 39 כבר אמר נואש במאבק על דעת הקהל.

        על פניו, העבודה של שחקנים מסוגם של וויליאמס וקרופורד נראית קלה: הם עולים לפרקט, מתמודדים חלק גדול מהזמן מול שחקני המשנה של היריבה, ומוטל עליהם תפקיד ספציפי: טו פוט דה בול אין דה באסקט. לא פחות, לא יותר.

        יש כוכבים שנדרש מהם הרבה יותר, אבל לטענת קרופורד, "לעלות מהספסל הרבה יותר קשה מלפתוח בחמישייה. כשאתה פותח בחמישייה יש לך זמן להיכנס לעניינים, אתה לא צריך למהר. כשאתה עולה מהספסל אתה חייב לגרום לדברים לקרות מיידית. זה מה שמצפים ממך. וברגע שאתה עושה את זה, אתה יורד שוב לספסל וכולם יודעים שבפעם הבאה שתעלה תידרש לעשות בדיוק את אותו דבר".

        ג'מאל קרופורד שחקן לוס אנג'לס קליפרס (AP)
        להיות שחקן שישי זה יותר קשה ממה שזה נראה. ג'מאל קרופורד (צילום: AP)

        גם למי שהבחירה למחול על כבודו השתלמה היה קשה להשלים עם הגזירה. מאנו ג'ינובילי הודה בעבר ש"ההתחלה כשחקן שישי היתה קשה מאוד. לקח לי זמן להבין את זה, לשים את האגו בצד ולא לתת לו להיכנס ביני לבין פופ. בסופו של דבר כולם רוצים להיות שחקני חמישייה. להיות שחקן חמישייה זה מגניב יותר, זה קל יותר, לרוב גם משתלם יותר. אם מישהו אי פעם יאמר לך שהוא חולם להיות שחקן שישי, הוא בוודאות משקר".

        הבעיה מתחילה כשהתווית תופסת נתח גדול יותר ממראה העיניים. כמו ג'ינובילי בזמנו, גם לו וויליאמס הפך בשלב מסוים להרבה יותר משחקן שישי. שלא כמוהו, ההערכה לוויליאמס לא גדלה בהתאם. בשנתיים האחרונות הוא מציג יכולת של רכז בכיר לכל דבר ועניין, ואחרי שבעונה שעברה קבע שיא קריירה בנקודות (22.6 למשחק), העונה הוא לוקח צעד קדימה גם באספקטים נוספים שנחשבו חלשים יחסית, ומעמיד שיאי קריירה באסיסטים (5.4) וריבאונדים (3). גם הסטטיסטיקות המתקדמות מצביעות על שיפור ניכר עם שיאי קריירה בנקודות פר 100 פוזשנים (36.3) ואסיסטים פר 100 פוזשנים (9.6).

        "לו וויליאמס הוא אחד השחקנים הכי אנדרייטד ב-NBA. תראו את המספרים שלו - אלו מספרים של אולסטאר כבר שנתיים ברצף", זעק טרייסי מקגריידי לאחרונה מכס הפרשן של ESPN. וויליאמס לא היה אולסטאר אשתקד, גם לא השנה וספק אם יהיה כזה בעתיד, בין היתר משום שהוא נבחן ביחס למאגר הכישרונות הכי עמוק ב-NBA - זה של גארדים במערב.

        לו וויליאמס שחקן לוס אנג'לס קליפרס (AP)
        נראה כמו אולסטאר, הולך כמו אולסטאר, אבל האם הוא אולסטאר? לו וויליאמס (צילום: AP)

        זה לא אומר שהוא יפסיק להראות יכולות חדשות ומפתיעות. "לפני שאימנתי את לו-וויל הייתי בטוח כמו כולם שהוא רק סקורר", הודה דוק ריברס בעונה שעברה. "אז נכון, הוא סקורר אדיר, אבל היום אני מבין שטעיתי - הוא גם מנהיג נפלא בחדר ההלבשה, יש לו ראיית משחק טובה, הוא נהדר בלמצוא קלעים מחוץ לקשת, ובנוסף הוא עוזר לשחקנים כמו מונטרז הארל להיראות הרבה יותר טוב".

        עם האחרון פיתח לו-וויל כימיה מיוחדת. שניהם עולים מהספסל ומנפקים 36.4 נקודות למשחק, יותר מכל צמד אחר מהספסל בהיסטוריה. בקצב הזה וויליאמס לא רק ייזכר כשחקן שישי נפלא, אלא אולי גם יעזור להמציא מונח חדש: השחקן השביעי.

        עד אז, הוא ימשיך לקלוע ולקלוע, לשאת את הקליפרס על הגב מהספסל, ולא להרגיש פחיתות כבוד אפילו לרגע.

        אחרי שעשה היסטוריה, המסר שלו לדורות הבאים כותב את עצמו. "תמיד תשאף להיות הטוב ביותר, תמיד תחלום להיות אולסטאר, תמיד תשתדל להיות כוכב. אבל אם זה לא מצליח, תחבק את מה שמגיע ותהיה הכי טוב בזה".