פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חכמה בדיעבד: לברון ג'יימס רוצה להפוך לבעלים, אבל האם זה שווה את המחיר?

        מג'יק המנהל הפך לבדיחה, ג'ורדן הבעלים כושל, וקארים המאמן התבזה. עכשיו לברון מתכנן לרכוש קבוצה, אבל מה הסיכוי שלא יחרב את המוניטין כמו קודמיו? יהונתן אליהו עם כוכבי העבר שפגעו בשמם הטוב אחרי הפרישה, ומגדלור אחד שיהפוך ל"רוח" החדשה שג'יימס רודף אחריה

        חכמה בדיעבד: לברון ג'יימס רוצה להפוך לבעלים, אבל האם זה שווה את המחיר?
        עריכת וידאו: מתן חדד

        כשהתבקש להשיא עצה אחת לקובי בריאנט ביום שאחרי הפרישה, קארים הישיר מבט והרצין.

        "תתרחק מכדורסל. תתרחק כמה שיותר. מכאן אפשר רק לרדת", אמר והביע לא רק את תסכולו שלו, אלא של שורה של כוכבי על שהפנימו רק אחרי שתלו את הנעליים כמה להטוטיהם על המגרש הציבו רף בלתי אפשרי.

        לשחקנים בקליבר של קארים שמנסים להשתלב ב-NBA בפוזיציה אחרת יש כמעט רק מה להפסיד. הם משולים לאדם שטיפס לנקודה הגבוהה ביותר באוורסט, רק כדי לרדת משם ולהתחיל הכל מחדש ללא הציוד הנדרש. גם אם יצליחו לטפס לנקודה גבוהה יחסית, לעד ייבחנו ביחס לפסגה שכבשו קודם לכן. ובדרך חזרה למעלה, הם יגלו, עלולות לצוץ מהמורות שהיו נראות זניחות בפעם הקודמת, ולפתע מתבררות כקריטיות.

        קארים עבדול ג'באר חווה זאת על בשרו. כשהכריז אחרי הפרישה על שאיפתו להפוך למאמן ראשי היה משוכנע שמעמדו כשחקן יזמן לו שלל הצעות באופן מיידי - אולם נתקל בחומה בצורה של דעות קדומות. האנתיפטיות שלו כלפי התקשורת, אופיו הנוקשה, התדמית העגמומית והזעופה - כל מה שלא מנע ממנו להפוך לסנטר הגדול בכל הזמנים, הדליק לפתע נורות אדומות. כשמדובר בלעמוד על הקווים עם עניבה ולתדרך שחקנים צעירים, מסתבר שסקיי הוק מהוקצע כבר לא מחפה על אישיות חידתית. לצד הזריקה שהפכה לסימן היכר קארים נאלץ לאפסן גם את החלומות על קריירה שנייה: הוא אמנם ניסה את מזלו כעוזר מאמן, אמנם חילטר גם כסקאוט, אבל המפתחות לא הופקדו בידיו מעולם.

        במקום אחר ובזמן אחר, לברון ג'יימס מניד את ראשו בזלזול. קארים קרוב להיות דוגמא מייצגת, אבל ג'יימס משוכנע שגורלו יהיה שונה. השבוע, על רקע סימני השאלה ההולכים וגוברים סביב כושרו הנוכחי, הוא הבהיר שבכוונתו לחזור ל-NBA בכובע אחר אחרי הפרישה ולרכוש קבוצה. "אין שום 'אולי' כאן, אני הולך לעשות את זה", אמר.

        כבעל המאה, לברון לא יזדקק לאישור מאף אחד כמו קארים. אבל אף אחד לא ערב לכך שבסופו של יום, גם המוניטין שלו ייפגע.

        עוד בנושא

        לברון ג'יימס נאלץ להיכנס למוד פלייאוף כבר עכשיו: "מאוהב במצבים לא נוחים"
        הלייקרס מודאגים ממצבו הבריאותי של לברון, בארה"ב תוהים: הוא עדיין הטוב בעולם?
        זאיון וויליאמסון נפצע ופתח תיבת פנדורה: גם לברון ג'יימס וברק אובמה הגיבו

        לברון ג'יימס, לוס אנג'לס קליפרס (AP)
        עוד לא הבנת את המסר? לברון ג'יימס (צילום: AP)

        כמי שמגדיר את עצמו כ"סטודנט של המשחק", לברון ג'יימס היה אמור להבין את המסר. את שיעור ההיסטוריה של קארים הוא פספס, כנראה, אבל העונה הוא מקבל דוגמא חיה, בשעה ששתי אגדות אחרות - מג'יק ג'ונסון ומייקל ג'ורדן - עושות את כל הטעויות האפשריות. על מעלליו של מג'יק כנשיא הלייקרס הוא אפילו לא זקוק לעדויות מפי השמועה - די לו להעיף מבט על מצבת השחקנים הלא מאוזנת ומאותגרת הכישרון שהתקבצה סביבו, כדי להבין שגם אחד הכדורסלנים המבריקים אי פעם יכול להפוך בקלות לבדיחה של הליגה בתור מנהל. מג'יק קיבל החלטות מפוקפקות מהרגע הראשון. הוא העביר בטרייד את האולסטאר לעתיד דיאנג'לו ראסל כדי לפנות את הבמה ללונזו בול הבינוני, ואמנם השיג את הדג הכי שמן ב-NBA כשהחתים את לברון ג'יימס, אבל קיבץ סביבו חבורה נפיצה בחדר ההלבשה ונטולת קליעה מבחוץ על הפרקט. אם לא די בכך, לפי שעה גם הכריזמה שלו בגיוס שחקנים - עליה הלייקרס בנו הרים וגבעות - לא עוזרת לקבוצה לפתות עוד כוכבים.

        באופן כללי, למרות שהדמיון בין ג'ורדן למג'יק ככדורסלנים לא היה מפותח במיוחד, נראה שהם חולקים את אותו DNA: שניהם ניחנו ביכולות חד פעמיות על הפרקט, שניהם התבררו כאנשי עסקים ממולחים ומוצלחים, ושניהם, ובכן, התגלו כאוטוריטות מפוקפקות למדי בכל תחום אחר.

        אם אכן יהפוך לבעלים בקרוב, לברון בוודאי ישמח לגלות תחום אחד בו להתעלות על MJ תהיה משימה קלה שבקלות. מאז הפך לבעלים העיקרי של שארלוט ב-2010, ג'ורדן עשה הכל כדי להפוך מהכדורסלן הטוב בכל הזמנים ל"בעלים הגרוע ב-NBA" - תואר שהוצמד לו על ידי USA TODAY בשנה שעברה במידה רבה של צדק: לבנות סגל מספיק גרוע כדי לרשום בעונת 2011/12 מאזן 59:7, שמהווים את אחוז ההצלחה הנמוך בתולדות ה-NBA; לקבל 12 בחירות לוטרי ולהוציא מהן רק אולסטאר אחד; לוותר על שש בחירות דראפט, כולל ארבע בחירות סיבוב ראשון מבוסטון, רק כדי לבחור בפרנק קמינסקי (תזכורת: ג'ורדן נחשב גם לאדריכל הבחירות בקוואמי בראון ואדם מוריסון, שנחשבות לשתיים מהגרועות במילניום הנוכחי); להצעיד את ההורנטס לשתי הופעות בלבד בפלייאוף, שגם הן הסתיימו כבר בסיבוב הראשון; ולא למשוך לשארלוט אף כוכב בעל שיעור קומה, למרות שהוא פאקינג מייקל ג'ורדן;

        השבוע, בתגובה לדברים של לברון על השאיפה להפוך לבעלים, אמר מג'יק ג'ונסון ש"אנחנו זקוקים ליותר שחקנים גדולים שיהפכו לבעלים, זקוקים ליותר שחקני עבר בצמרת קבלת ההחלטות". האמנם?

        שחקן שיקגו בולס מייקל ג'ורדן (GettyImages)
        מהשחקן הטוב בכל הזמנים ל"בעלים הגרוע ב-NBA". מייקל ג'ורדן (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

        מבחן הזמן - ה-Longevity - הוא אחד הטיעונים שנשלפים הכי מהר על ידי עדת המעריצים של לברון כל אימת שעולה מחדש הדיון חסר התוחלת על מיהו השחקן הטוב בכל הזמנים. ג'ורדן זגזג, פרש, התחרט, שוב פרש, שוב התחרט - בעוד קינג ג'יימס שמר על דומיננטיות רציפה במשך שנים רבות. אבל גם הטיעון הזה נשמט מתחת לקרקע כשמשווים את ההשפעה של לברון ל-60 שנות הפעילות של ג'רי ווסט - המגדלור של כל כוכב על שחולם להמציא את עצמו מחדש אחרי הפרישה. דיוקנו של "הלוגו" מתנוסס על הסמל של ה-NBA, ולא בכדי: מידת הדומיננטיות שלו כשחקן אמנם לא ברת השוואה לזו של לברון, אבל אם בוחנים את תרומתו גם בכובעיו האחרים, ייתכן שיש פה קרב צמוד.

        כשחקן הוא זכה באליפות, הופיע 14 פעמים באולסטאר וקיבל את הכינוי המחייב "מיסטאר קלאץ'", על שום הקרח שזרם בעורקיו במאני טיים. עם זאת, בניגוד לרבים אחרים, הגאונות על המגרש תורגמה היטב גם לשולחנות משרדיים בפינות היותר חבויות ב-NBA. במילים אחרות: הוא אולי היחיד אי פעם שיכול היה להיכנס להיכל התהילה גם על סמך הקריירה כשחקן פעיל וגם על סמך תפקודו כמנהל. הוא הפך את הלייקרס לשואוטיים בשנות ה-80 (למרות שכמעט בחר בסידני מונקריף על פני מג'יק ג'ונסון בדראפט 1979), וזכה עימם בחמש אליפויות. שנים לאחר מכן, הוא בנה שושלת חדשה והביא ללייקרס את השילוב הנפיץ - לטוב ולרע - בין קובי בריאנט לשאקיל אוניל, שהסתיים עם שלוש טבעות נוספות שהתווספו לארון העמוס שלו. אחר כך הוא בנה את ממפיס מחדש והוכתר בפעם השנייה בקריירה כמנהל העונה. לבסוף, הוא גם הניח את היסודות לעוד קבוצה היסטורית, הפעם על תקן יועץ מיוחד בגולדן סטייט, במשך שש שנים החל מ-2011. למרות הטייטל המעורפל בווריירס, היו לו חלק מכריע בקבלת ההחלטות: הוא זה שדחק בגולדן סטייט לבחור בקליי תומפסון בדראפט, הוא זה שמנע את הטרייד עליו תמורת קווין לאב ב-2014, והוא זה ששכנע את קווין דוראנט להצטרף שנתיים לאחר מכן, עם שיחת טלפון מכרעת.

        בסך הכל, מאז שהגיע לליגה כשחקן ב-1960, "הלוגו" היה אחראי - יותר או פחות - ל-12 אליפויות ו-25 הופעות בגמר. היו עוד שחקני עבר גדולים שהצליחו להותיר חותם בתפקידים שונים ב-NBA: לצד הקריירה המפוארת, לארי בירד גם הוכתר כמאמן העונה (1998) ומנהל העונה (2012); דני איינג' היה שחקן מצוין, וכיום הוא אולי הג'נרל מנג'ר הטוב בליגה; סטיב קר זכה בחמש אליפויות כשחקן והפך לאיש מקצוע מוערך הן כמאמן והן כמנהל מקצועי (אם כי כשחקן מעולם לא נחשב כוכב). כך או כך, כשלברון יפרוש ויפצח בקריירה שנייה ב-NBA, תהיה לו "רוח" חדשה לרדוף אחריה - זו של ג'רי ווסט.

        "הסוד הוא למחוק את כל מה שהשגת כשחקן. זה לא רלוונטי יותר", אמר פעם "הלוגו" לאתר ה-NBA. "משחקן בליגה נדרשות איכויות אחרות לחלוטין ממה שנדרש מכל בעל תפקיד אחר. הייתי אומר שזה כמעט תחום שונה. אם אתה רוצה להצליח, אתה צריך לבוא עם ראש נקי ולהבין שהכל מתחיל מהתחלה".

        כדורסלן העבר ג'רי ווסט (AP)
        במבחן הזמן אף אחד לא עומד כמוהו. ג'רי ווסט (צילום: AP)

        המקטרגים כבר ספרו ללברון כמה החלטות שגויות כששימש כשחקן/ג'נרל מנג'ר (לכאורה) בקליבלנד. ההתעקשות על חברו הטוב טריסטן תומפסון, שלבסוף קיבל חוזה מנופח למדי, היא רק דוגמא אחת, אבל בבוא היום יישלפו מהגנזכים תקדימים שליליים נוספים. כשיחליף את המדים בחליפה, לברון ינסה להיזכר בטיפ מג'רי ווסט ולפתוח דף חדש - גם אם התקשורת וקהיליית ה-NBA לא תיתן לו אחד כזה.