פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הדרבי של הסלון: קיצור תולדות הסכסוך בין הפועל ירושלים להפועל חולון

        האיומים על עדי גורדון, פיצוץ החזיז במלחה, הקאמבק של אפי בירנבוים, הליווי המשטרתי עד נתב"ג, העימות בין יובל נעימי לדן שמיר והדגלים שנגנבו והוצגו. כך הפכה היריבות בין האדומים לסגולים לכזו שחורגת לא פעם מהגבולות המותרים

        הדרבי של הסלון: קיצור תולדות הסכסוך בין הפועל ירושלים להפועל חולון
        צילום וידאו: שלומי גבאי, עריכת וידאו: מתן חדד

        "הכל התחיל בגיל חמש,
        נכנס למלחה מתרגש.
        אבא אומר לי יום אחד
        האליפות תהיה ביד.
        מאז עברו עשרים שנה,
        אני אלוף המדינה.
        איפה מכבי וחולון,
        ת'גמר ראיתם בסלון".

        (מילים: אוהדי הפועל ירושלים)

        "יושב סופר את הדקות,
        בסלון, בסלון.
        אתם מכבי באדום,
        ת'גמר ראיתם בסלון,
        יש גביע לחולון".

        (מילים: אוהדי הפועל חולון)

        אילוסטרציה גיא פניני הפועל חולון גיא פניני הפועל ירושלים (עיבוד תמונה)
        פניני במדים האדומים ובמדים הסגולים (צילום: אילוסטרציה)

        יריבויות היסטוריות ומלאות אמוציות הן חלק בלתי נפרד מהספורט, אבל נדמה שזו המתקיימת בין הפועל חולון להפועל ירושלים היא אחת הפחות טבעיות שבהן. הלוא שתיהן נאבקו במשך שנים על מקומן כאלטרנטיבה למכבי תל אביב, אבל הדם הרע - או אם תרצו: החתול השחור - שעבר ביניהן קשור לדברים עמוקים ועתיקים בהרבה.

        הערב (שני, 21:00), כשהשתיים יעלו לפרקט בארנה, יצופו הרגשות הישנים ואיתם גם לא מעט קריאות מכוערות. גיא פניני ודן שמיר, שזכו עם ירושלים בגביעי המדינה היחידים שלה ב-20 השנים האחרונות, יהיו בצד הצהוב-סגול; תמיר בלאט וטיישון תומאס, שגברו עם חולון על האדומים בשני מעמדי חצי הגמר בעונה שעברה (בגביע ובליגה), יהיו הפעם בצד המארח.

        לפניכם תולדות הסכסוך על ציר הזמן.

        עוד בנושא:

        הערב ב-21:00: הפועל ירושלים מול הפועל חולון בחצי גמר הגביע

        אילוסטרציה אוהדי הפועל חולון אוהדי הפועל ירושלים (עיבוד תמונה)
        צילום: עיבוד התמונה)

        1955

        ב-31 במארס 1955 נפגשו השתיים בפעם הראשונה בליגה הבכירה, וחולון ניצחה 56:58. רק כעבור חמש שנים, ואחרי חמישה הפסדים נוספים, הצליחה ירושלים לגבור סוף סוף על יריבתה העתידית - אבל במשך 40 שנים לא נרשמה שום מתיחות מיוחדת בין שני המחנות.

        1994

        כל הנוגעים בדבר מסכימים כי שורשי הסכסוך נזרעו בעונת 1994/95, כשהפועל ירושלים נקלעה לקשיים כלכליים חמורים, ונחום מנבר רוקן אותה מנכסיה לטובת הקבוצה שבה תמך אז, הפועל חולון. דורון שפע היה הראשון לעזוב, עוד בעונת 1993/94, וכעבור שנה עברו גם שחקן הבית פיני לוי ואהוב הקהל עדי גורדון, שקיבל באולם הפחים חוזה חסר תקדים בגובה 600 אלף דולר (כשחצי מיליון מתוכם הועברו לו באופן מיידי על ידי מנבר).

        כשהסגולים הגיעו למלחה, גורדון התקבל בכבוד מלכים: קרני לייזר בהצגת השחקנים בישרו על שובו הביתה, בעוד לוי כונה "בוגד", ואוהדי חולון טענו כי שניים מהם הוכו במהלך הערב על ידי אוהדים מקומיים. בחצי גמר גביע המדינה הביסה חולון את ירושלים 64:88, וגורדון שקלע 17 נקודות נכנס לחדר ההלבשה של היריבה כדי להתנצל בפני חבריו לשעבר (ולעתיד).

        האירוע המשמעותי באמת התרחש חודש מאוחר יותר, בגמר הגביע, כשגורדון פגע ב-0 מ-10 מהשדה והפסיד עם קבוצתו להפועל הרצליה. על הפרקט וביציעי יד אליהו פרצה קטטה המונית, מנבר החליט לעזוב בתום העונה והאוהדים החולונים מוכנים להישבע עד היום שלרכז היה חלק בהחלטתו להעביר את תמיכת הבוס לירושלים.

        אפי בירנבוים מנהל מקצועי של הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        "חזרנו משדה התעופה לנצח פה בחולון!!!", רגע בלתי נשכח. אפי בירנבוים (צילום: ברני ארדוב)

        1995

        חזרתו הראשונה של גורדון לחולון במדי ירושלים הייתה לא פחות ממפחידה. לפני המשחק נשלחו אליו איומים, ובחודשים שאחרי רצח רבין איש לא התייחס למילים קשות כל כך בקלות דעת. מאבטחים הוצמדו אליו והרכיבו טבעת אנושית בלתי עבירה, אבל את כתובות הנאצה והקללות נגדו לא היה אפשר לעצור. הוא קלע 20 נקודות, אבל המקומיים ניצחו 71:74 הודות לדאבל-דאבל מרשים של אלי בלול (20 ו-12 ריבאונדים).

        המשחק הזה היה לקו פרשת המים ביריבות ההיסטורית. מאז, כל מפגש בין הקבוצות הפך לזירת התגוששות שלעיתים קרובות מדי גלשה לאלימות פיזית.

        1999

        "חזרנו משדה התעופה לנצח פה בחולון!!!", שאג אפי בירנבוים למיקרופון של מירי נבו באחד הראיונות המיתולוגיים בתולדות הכדורסל הישראלי. וזה באמת היה אחד המפגשים הבלתי נשכחים: החולונים היו בדרכם לניצחון מרשים על הקבוצה שתסיים לראשונה בתולדותיה במקום הראשון בליגה, וברחו ל-17 הפרש במחצית הראשונה, אבל ירושלים חזרה לחיים אחרי ההפסקה וניצחה 77:84, כשדרק המילטון, קני וויליאמס וראדיסב צ'ורצ'יץ' מחלקים ביניהם 66 נקודות.

        מה שפחות זכור מהמשחק הזה הוא מה שקרה לאחר שבירנבוים עזב בסערה את עמדת השידור, והמצלמות כבו. אוהדים ירושלמים שהיו באולם הפחים באותו ערב מספרים כי חזרו לביתם רק בשתיים לפנות בוקר, אחרי שעוכבו במשך שעות ארוכות ביציע על ידי כוחות השיטור - שחששו לאפשר להם לצאת עד שהקהל המקומי המאיים יעזוב את המקום. ההסעה לאותם אוהדים זכתה לליווי משטרתי צמוד עד אזור נמל התעופה בן גוריון.

        עדי גורדון לשעבר שחקן הפועל ירושלים (אתר רשמי , הפועל ירושלים)
        עדי גורדון (צילום: אתר הפועל ירושלים)

        2000

        היריבות הייתה יכולה להפוך לאנקדוטה זמנית בהיסטוריית הכדורסל הישראלי, לאור קריסתה של חולון והיעלמותה למשך שבע שנים מהבמה המרכזית של הליגה. אבל גם כשעל המגרש זה לא היה כוחות, הדרמה לא פחתה. כך או כך, באוקטובר טיילה ירושלים לניצחון קליל באולם הפחים, וכשהוא הפך קליל מדי - החלו הצרות. מהיציע החלו להישמע קולות שדירבנו את האדומים לנסות ולשבור את הפרש השיא של המועדון בכל הזמנים, מה שכמובן לא מצא חן בעיני הקהל המקומי. לבסוף השיא לא נשבר, קיבו סטיוארט (26 נקודות) וחבריו ניצחו "רק" ב-59 הפרש (65:124) וההשפלה הובילה לשריפת חולצות. בתום העונה נשרה חולון לליגה הלאומית.

        2004

        אליצור קריית אתא הדיחה בשמינית גמר הגביע את חולון, כששתיהן שיחקו בליגת המשנה, אבל אולם הפחים בכל זאת נשאר על המפה ואירח הצגה כפולה ברבע הגמר. הפועל תל אביב ניצחה את אליצור רמלה, וירושלים גברה על בני השרון.

        מחוץ לאולם המתינו אוהדים מקומיים, ואחרי המשחק פרצו עימותים בינם לבין הירושלמים. אלו שהתאוששו בזמן, הספיק לחגוג כעבור שישה ימים את הזכייה ההיסטורית ביול"ב קאפ בשרלרואה.

        יואב גליצנשטיין מאבטח אוהד הפועל ירושלים (ברני ארדוב)
        יואב גליצנשטיין (צילום: ברני ארדוב)

        2007

        במשך שנים ארוכות לא נפגשו השתיים, ואפשר היה לקוות שהאמוציות יישכחו ויירגעו מעט, אבל הכל התנפץ בביקורה הראשון של חולון במלחה אחרי חזרתה לליגת העל. יוסי מלאך זרק חזיז מה"מרפסת" באולם לעבר הפרקט, והיא התפוצצה בידיו של הסדרן יואב גליצנשטיין וגרמה לקטיעתן של כמה מאצבעותיו. מהאירוע הזה כבר לא הייתה דרך חזרה במערכת היחסים הסוערת והקלוקלת שבין המועדונים.

        2012

        ירושלים ניצחה בבית את חולון 69:80 במשחק ליגה, אבל בדקות הסיום צלף יובל נעימי שלשה וחגג אותה בצורה מעט מוגזמת, ונדחף על ידי המאמן האורח דן שמיר, שמיד ספג עבירה טכנית. "לא ראיתי אף שחקן בליגה רץ למאמן של הקבוצה השנייה, דוחף לו אצבעות לפרצוף ואומר לו דברים כאלה", אמר שמיר. נעימי נשבע שהאקט לא כוון לעברו: "אין שום קשר לדן, הוא פשוט עמד שם. החטאתי כמה שלשות ואז קלעתי ואמרתי 'Finally, bitch!'. אני מת עליו, ומתנצל אם הוא נפגע. לא קיללתי אותו".

        דבר כזה עלול לקרות בכל משחק, אבל כשזה מתרחש במפגש בין שתי הקבוצות הללו, תמיד יימצא מי שכבר יתעל את זה למחוזות הלא רצויים. במפגש הבא, חודש מאוחר יותר באולם הפחים, נתלתה כרזת ענק "זכור את אשר עשה לך עמלק", שבצדדיה תמונותיהם של גורדון ונעימי - וגם הקהל האדום לא יכול היה להתפאר ברמה גבוהה, כשגנב לאוהדי חולון דגלים והניף אותם בביקורם במלחה.

        2016

        המפגשים בשנים האחרונות התאפיינו בכוחות אבטחה מתוגברים, בלא מעט גידופים וגם בגילויי אלימות, והחמור שבהם התרחש במעמד צד אחד. ירושלים ניצחה במחזור האחרון בליגה בנס ציונה, וביציאה ארבו לאוהדיה עשרות אנשים במה שהפך במהרה לתגרה המונית. החשד היה שמדובר באוהדי חולון, והעובדה שביציעי היכל הטוטו נוהגים לשיר "איזה כיף בנס ציונה" הופכת אותו למוחשי.