אחרי עונה אחת בלבד תחת שון מקוויי נחטף מאמן הקוורטרבקים של לוס אנג'לס ראמס, גרג אולסון, לתפקיד בכיר יותר באוקלנד ריידרס. עוזרו הקודם מט לפלור כבר הספיק להתקדם שתי תחנות מאז שעבר אצלו - לאחרונה מונה למאמן הראשי של גרין ביי. זאק טיילור, מאמן הקוורטרבקים הנוכחי של הראמס, מחוזר וכבר התראיין בדנבר. עוד מאמן בצוות של מקוויי, שיין וולדרון, חזק על הכוונת של סינסינטי. כשהיריבה לבית, אריזונה קרדינלס, החתימה את קליף קינגסברי הצעיר, היא העלתה בחשבון הטוויטר שלה ציטוט מפרגן של… שון מקוויי.
ב-ESPN נכתב: "הרבה בוסים רוצים למצוא את שון מקוויי הבא". כולם רוצים להשיג מקוויי משלהם, או לפחות מישהו שעבד עם מקוויי, למד ממקוויי, או מישהו שמקוויי ממליץ עליו.
שון מקוויי חגג השבוע יום הולדת 33.
הוא נולד בינואר 1986, כשבועיים לאחר שגדול המאמנים ביל בליצ'יק, אז מתאם הגנתי בן 33, הודח מהפלייאוף. בפברואר 2002 רשם בליצ'יק את הזכייה הראשונה שלו בסופרבול, כשניו אינגלנד ניצחה את הראמס. מקוויי היה אז תיכוניסט בן 16, בבית ספר ליד אטלנטה. ביום ראשון, באטלנטה, יילחמו שוב הפאטס והראמס בסופרבול, לראשונה מאז אותו מפגש. משני הצדדים יעמדו הפעם בליצ'יק ומקוויי, בן 66 מול בן 33, במה שיהיה ההפרש הכי גדול בין מאמנים בתולדות הסופרבול. בליצ'יק, על חמש טבעותיו - שיאן הזכיות ב-NFL - מול מקוויי, המאמן הצעיר ביותר בתולדות המשחק הגדול ביותר.
בגיל 30 הפך למאמן הצעיר ביותר שקיבל ג'וב ראשי בליגה, מאז שארט לואיס עשה זאת ב-1938, וגם זה היה מינוי זמני. בקליבלנד ראמס, שעברה כמה גלגולים והחל מ-2016 נקראת שוב "לוס אנג'לס". אבא זמן, אתה טוב, אתה.
עוד בנושא
בלילה שבין ראשון לשני: הפטריוטס נגד הראמס בסופרבול
מקוויי חשף שביליצ'יק שלח לו סמסים, גרונק מסרב לדבר על פרישה
טום בריידי שילהב את האוהדים לפני המראת הפטריוטס לאטלנטה
הקבוצה חזרה ללוס אנג'לס אחרי שהעבירה דור בסנט לואיס, והציפיות היו גבוהות. עם אחד משחקני ההגנה המרשימים ביותר, ארון דונלד, הרץ הכי מבטיח בענף כיום טוד גרלי וקוורטרבק שנבחר במקום הראשון בדראפט, ג'ארד גוף, בקליפורניה חשבו שואו טיים. לצערם, הם קיבלו עוד עונה נוראית של 4 ניצחונות ו-12 הפסדים, עוד מאזן שלילי, כמו שהיה מאז 2003, ברצף. לבוס סטן קרונקי נמאס. בדצמבר 2016, שבוע אחרי שקיבל הארכת חוזה לשנתיים, פוטר המאמן הוותיק ג'ף פישר. מסע החיפושים נפתח, רשימת מועמדים הוכנה - שמו של שון מקוויי, מאמן ההתקפה של וושינגטון, נכתב כהערת שוליים.
הוא טס מבירת ארצות הברית לקליפורניה ונפגש עם צוות הבחירה של הראמס לארוחת ערב פחות רשמית בסנטה מוניקה, ולמחרת לראיון רשמי. בתוך עשר דקות הם הבינו שיש כאן משהו נדיר. שילוב כמעט חד פעמי של אנרגיה, אינטליגנציה וכריזמה. הגיל היווה מכשול, זה לא משהו שעושים בדרך כלל, בטח עם כוכבים צעירים ומועדון שהרגע עבר רילוקיישן וצריך לרכוש אהדה מחדש. הראמס ריאיינו שישה מאמנים נוספים. שלושה ימים לאחר מכן מקוויי קיבל טלפון - מבין שבעת המועמדים, הוא היחיד שהוזמן לראיון שני. הוא ציפה לארוחת ערב נוספת עם צוות הבחירה. הוא קיבל דינר עם הבוס, סטן קרונקי בכבודו ובעצמו, במסעדת פאר בבברלי הילס. השף וולפגנג פאק פלירטט עם השולחן, גם הסלבס פרגי וג'וש דוהאמל. קרונקי לא מיהר להחליט - המאמן בקבוצה השנייה שבבעלותו, ארסנל, היה אז בן 67. ועדיין, בעסקיו קרונקי ידוע כאחד שנותן צ'אנסים לצעירים מבריקים. הכיוון היה חיובי, גם כאן.
מקוויי חזר לחדרו במלון. הראמס לא הזמינו לו טיסה חזרה לוושינטון, אז הוא חיכה. הוא זומן לפגישות עם הקוורטרבק גוף, כוכב ההגנה דונלד. שניהם התלהבו עד הגג: גוף סימס לאביו שהוא "אול-אין" לגבי הבחור, דונלד אמר שמעולם לא ראה מאמן שמסביר ככה הגנה והתקפה. גם מזג האוויר, שמנע טיסה של אנשי הראמס לאטלנטה, לראיון עם המניה מספר 1 בשוק המאמנים, קייל שנהאן, סייע. זהו, עברו עוד 48 שעות ונגמרו החיפושים: בגיל 30 ו-11 חודשים, חתם מקוויי על חוזה לחמש עונות בלוס אנג'לס. הוא הפך למאמן הצעיר בליגה, הפך למינוי הצעיר בעידן המודרני, ובעיקר הפך לראמס את הצורה.
מקוויי גדל לתוך הביזנס. אביו שיחק, סבו אימן ואף בנה את השושלת האדירה של סן פרנסיסקו. הוא היה קוורטרבק ודיפנסיב אנד בתיכון, ושיחק בעמדת התופס בקולג' במיאמי אוהיו. שם, למרות התפקיד הספציפי, התעקש ללמוד את כל תוכניות ההתקפה של הקבוצה. הקשרים סידרו לו ג'וב זוטר אצל ג'ון גרודן בטמפה, התכונות העיפו אותו למעלה, ומהר. כשהגיע למשרד בחמש בבוקר, חולה עבודה שכמוהו, ומצא את המאמן גרודן כבר שם, זועף וגוער "איחרת", הוא התאהב עוד יותר.
ב-2010 הצטרף לוושינגטון לעוד תפקיד משני, עוזר מאמן לטייט אנדים. המאמן אז, מייק שנהאן, סיפר שתכנן לראיין ארבעה מועמדים. אחרי הראיון עם מקוויי, לא היה צורך בשלושה האחרים. "הוא פשוט שאל שאלות שאף אחד לא שואל", התלהב הקואץ' הוותיק. בתוך עונה התקדם מקוויי עוד עמדה מעלה. הוא היה בקושי בן 25, והטייט אנד של הרדסקינס כריס קולי לא אהב שילד מחלק לו הוראות. יום אחד הם התווכחו מעל לחצי שעה, בקולניות. מקוויי לא ניסה להשתמש בקלף של "אני המאמן שלך, תעשה מה שאני אומר". הוא הסביר לו למה. קולי המשיך להתווכח. מקוויי המשיך להסביר. בסוף השחקן השתכנע. "הניואנסים שלו מדהימים", הודה לאחר מכן ב"פוסט". "פעם רק היו אומרים לי 'תרוץ 12 יארד', וזהו". זו אחת התכונות המדוברות של מקוויי - הוא יודע להגיע לשחקניו, לדבר, להסביר למה, לא רק מה, לא רק איך. "הוא לא מאמן פוטבול", אמר עליו שחקן הראמס אנדרו וויתוורת', "הוא מלמד פוטבול".
ב-2014 קודם שוב, למתאם ההתקפה של הקבוצה. הוא פשוט היה נהדר בכל חתום, והכריזמה והאנרגיה הקסימו כל מי שריאיין אותו. הוא סיפר שהתייחס לראיונות כאל שיחות, ופשוט ניסה לדבר פוטבול עם מי שבחן אותו. כל מי שישב מולו הוקסם בתוך דקות: האיש פשוט מבין עניין.
הוא בקושי הספיק להשלים שלוש עונות בהתקפה של הרדסקינס, ובום, נחטף על ידי קרונקי והראמס. הוא קנה את שחקני הסגל ואת צוות האימון מהרגע הראשון בזכות אינטליגנציית משחק מדהימה. הוא דקלם את ההתקפה וההגנה של הקבוצה כמו מספר פתוח, ואף בחן את השחקנים והמאמנים. הזיכרון שלו לא מהעולם הזה - זה כבר הפך לטקס ברחבי הליגה. תשאלו את מקוויי על מהלך ספציפי ממשחק ספציפי בעונה ספציפית והוא יידע להסביר לכם איזו טקטיקה נקט, ומה קרה במהלך עצמו.
מקוויי ידע מה צריך לעשות כדי לשנות את ה-DNA של הקבוצה. הוא, בן 30, מינה את וייד פיליפס, בן 70, כמתאם ההגנה של הקבוצה. הוא מיד ישב עם הג'נרל מנג'ר והחליטו על קו - להביא שחקנים בזכות אופי ותרבות, להעיף שחקנים על אותם סעיפים. "אתה חייב להיות פתוח לאימון", סיפר הליינבקר אלק אוגלטרי. "הגיעו לפה האנשים המתאימים לכך".
המנהג של המאמן הקודם פישר - יום חופש לאחר ניצחונות - נמחק. מקוויי מאמין שכמה שיותר עבודה, יותר טוב. אחרי הפסדים מקוויי אפילו התעורר ב-3 בלילה וב-4 בבוקר כבר היה במשרד. הוא דורש משחקניו המון, והשית קנסות על כל שניית איחור. באחד האימונים הראשונים ביקש משחקניו לגעת בקו, והודיע שמי שלא ייגע, ייקנס אף הוא. הוא זז מזירת האירוע ובווידאו בחן את כולם - שחקן אחד חיפף. הוא נקנס מיד. זה עובד, והם אוהבים אותו, כי הוא דורש המון גם מעצמו. בקיץ, כשנשאל מהו יעד החופשה שלו, הסביר שהוא יבלה את הזמן במשרד וילמד את כל תבניות החילופים ההגנתיות של 31 הקבוצות האחרות. הוא הגיע למסקנה שכדי להיות איש ההתקפה הכי טוב, הוא חייב להכיר את כל ההגנות בצורה הטובה ביותר. כך הוא גם בונה תרגילים טובים יותר ונכונים יותר לקוורטרבק גוף ולרץ האחורי רגלי - שניהם השתפרו לאין שיעור תחת שרביטו. ההתקפה, לפתע, הפכה לאחת המסקרנות בליגה. היצירתיות נשפכה מבין הקווים.
האימונים עצמם קוצרו אבל הפכו קשוחים יותר. הוא עובד הרבה על טכניקה אבל חשוב לו שהשחקנים יתאמנו תחת לחץ. ואכן, הראמס זרקו לפח את עונת ה-12:4 של פישר וכבר בעונתו הראשונה של מקוויי רשמו מאזן של 5:11 אחרי 14 עונות שליליות. מקוויי, מן הסתם, זכה בתואר מאמן השנה. העונה הוא לקח את עצמו ואותם כמה צעדים קדימה, עם מאזן 3:13, התקפה מפחידה וחכמה, ובעזרת פיליפס גם ההגנה נהדרת.
הוא מאלתר המון, אבל לא משאיר שום מקום לטעות. כך למשל בזמן משחקים מאמן הכושר טד ראת' אחראי על הזזת מקוויי על הקווים, כדי שחס וחלילה לא יתנגש בשופטים.
הנה:
העולם מאיר פנים לצעירים נחושים וחרוצים, ומקוויי בהחלט רוכב על ענן. הגאונות שלו מרתקת את הליגה, השחקנים מעריצים אותו, התקשורת עומדת בתור כדי לחבק. כולם רוצים נגיעה בפרח האימון, הוא חולק בית של שישה חדרי שינה עם חברתו הדוגמנית האוקראינית ויקטוריה חומין ועם חבר לצוות האימון.
הסיפור של מקוויי הוא לא רק סיפור פוטבול טוב אלא דוגמה לכל מאמן - איך לעבוד, וכמה, ולמה; עוד יותר, זו דוגמה לכל בוס ספורט - איך למנות, את מי, ומתי; דוגמה לכך שעם הכמות הנכונה של אינטליגנציה וכריזמה, עם השילוב הנכון של ביטחון ואגו, אתה יכול לקחת את ההתקפה הכי משעממת של הקבוצה הכי אפורה בליגה ובתוך שנתיים להביא אותה לסופרבול.
ועם כל הכבוד לכל מה שנכתב כאן, לכו תנצחו את בליצ'יק וטום בריידי - הקוורטרבק הכי טוב בתולדות המשחק והווינר הכי גדול בתולדות הספורט, שאגב, מבוגר בעצמו ממקוויי בשמונה שנים טובות. אבל גם אם יפסיד, יש למקוויי הרבה זמן למלא את הארון שלו במתכת. שישאל את המאמן היריב כמה תארים היו לו בגיל 33, וכמה יש לו עכשיו?
orenjos@walla.co.il
