פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הסיפור המופלא של הפועל באר שבע: כך קרסה האלופה גם בגביע המדינה

        כמו בנג'מין באטן, האלופה היוצאת רק הולכת לאחור, ממשיכה במהפך מקבוצת גברים שהכל הולך לה לחבורת ילדים שלא מסוגלים לשחק כדורגל ונראה שגם שכחו איך. אורן יוסיפוביץ על עונה שהתחילה הכי רע ורק נהיית רעה יותר, ועל העונה הכי טובה של דראפיץ' וברדה במכבי נתניה

        הסיפור המופלא של הפועל באר שבע: כך קרסה האלופה גם בגביע המדינה
        עריכת וידאו: מתן חדד

        באותה מידה, היה עדיף למרואן קבהא לקחת את הכדור ששתל טים הויבאך לחיבורים ועשה 1:2 בפנדלים, ולתת אותו מיד לגבי קניקובסקי שעשה את ה-1:3 בדו הקרב הזה. אין צורך להשוויץ, זו לא גאונות, כולכם חשבתם את אותו הדבר. קבהא בעט כמו אחד שיודע מי הוא ומה הוא העונה - קשר-בלם-מחליף-מוחלף, פקק שטובע בכל חור. בטח חשב שבאמצע הריצה לכדור יונף שלט החילוף, ואוגו יבעט במקומו.

        זה היה, למעשה, הפנדל הצפוי ביותר בכל הזמנים. זה היה כאילו כל הסיפור שהוא הפועל באר שבע, כל העונה הזו ביחד, כל הקריסה הזו של השושלת, כולם, השחקנים והצוות וההנהלה, הכפפה של אנסטיס, בקבוקון ב' של צדק, האפודה של הרוש, הרצועה הטורדנית של ויטור, הקללה של יעקב בוזגלו - כל השדים נכנסו לגופו של קבהא ובעטו ביחד. זה לא שהסיכוי לכיבוש היה נמוך; לא היה סיכוי. דני עמוס אפילו לא היה צריך לעמוד בשער, גם בלעדיו הכדור של קבהא לא חוצה את הקו. והאמת - ההפתעה היחידה בפנדלים היתה שזה לא נגמר 0:3 לנתניה. הכדור של שהר נכנס בקושי, נגד הטבע, נגד המצב. בנתניה לא הודו בכך אמש, אבל הם ניצחו כבר עם השריקה לתום 120 הדקות. דו קרב הפנדלים היה רק למען הפורמליות, הפרוטוקול.

        עוד בנושא

        הלם בהפועל באר שבע: "המצב קטספטרופה, הפכנו לבדיחה של הליגה"
        גם הגביע הלך: באר שבע הפסידה בפנדלים לנתניה והודחה בשמינית הגמר
        בכר בסיום: "יש לנו מאבק על פלייאוף עליון, בשנה כזו כלום לא מובטח לנו"

        שחקני הפועל באר שבע נגד מכבי נתניה (דני מרון)
        הפנדלים היו רק לפרוטוקול. שחקני הפועל באר שבע (צילום: דני מרון)

        ברשתות החברתיות חוגגים את אתגר עשר השנים - תבלו, #10yearchallenge - אז ננסה גם, אבל קצת אחרת. לפני עשר שנים בדיוק הוקרן בישראל "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן". זוכרים, כן? עם בראד פיט. שען בניו אורלינס עיצב שעון שינוע לאחור, בתקווה שזה יחזיר את החבר'ה שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. פיט, בנג'מין באטן, נולד בגוף של אדם זקן ועם השנים זז אחורה, מוחו מתבגר אך גופו הולך בכיוון ההפוך, עם כיוון השעון, עד שהוא מת לבסוף, כתינוק בזרועות אהובת חייו המזדקנת.

        הפועל באר שבע אולי לא נראית צעירה יותר, אבל מאז הקיץ, המחוגים שלה אכן זזים לאחור. אם תרצו, 2018/19 שלה היא סיפור מופלא. התרסקות בלתי זכורה, חצי עונה שהיא צונאמי. היא התחילה הכי לאט שלה, ולאט לאט האטה. קיץ רע הפך לסתיו גרוע הפך לחורף מחריד. ומתחילת דצמבר, התוצאות של הפועל באר שבע מזכירות נשכחות, תקופות בהן הליגה הבכירה נראתה כמו פנטזיה רחוקה.

        תראו: זה התחיל עם 2:2 בבית מול חדרה העולה החדשה, ואז 2:4 שהפך ל-4:4 מול הפועל חיפה, ואיבוד יתרון ל-1:1 מול סכנין, השנייה הכי חלשה בליגה, ואז 1:2 על קרית שמונה רק אחרי מהפך בדקה ה-87, ואז עליית שלב מול בית"ר תל אביב רמלה, מהלאומית, רק בדקה ה-120; אותה בית"ר הפסידה אמש 4:1 לאיכסל, למען הפרופורציות; ואז 3:0 מול מכבי תל אביב, ו-0:1 על אשדוד, אבל כולן מנצחות את אשדוד, עפולה כבשה מולה שלושה שערים אתמול; ואז 3:1 אחרי יתרון מול בני יהודה - ניצחון ראשון של אבוקסיס על באר שבע מאז 2012; ואז הפסד למכבי חיפה 2:0 בטרנר, פעם שנייה בלבד בליגה; ואז אתמול. וכדי להעצים את הסיפור, כדי להוכיח שמחוגי השעון של באר שבע מתקתקים לכיוון הלא נכון, גם ב-0:0 חלש, ניקו אולסק הורחק והשאיר את הנתנייתים בעשרה שחקנים - טו ביגר דה השפלה.

        ברק בכר מאמן הפועל באר שבע (דני מרון)
        בלי מנהיגים, בלי היררכיה. ברק בכר (צילום: דני מרון)

        הסחרור של באר שבע וברק בכר כה גדול, ובקבוצה אין מנהיגים ואין שחקנים בכושר טוב ובטח שאין היררכיה, שאתמול, במשחק הכי חשוב של העונה, במשחק היחיד שיכול להשאיר את העונה הזו בחיים, המאמן העמיד הרכב שכלל קו הגנה של ביטון-קבהא-אלחמיד-תורג'מן, שלא שיחק ביחד; בקישור יוספי עם הופעה וחצי וקווין טאפוקו שלפני 10 דקות עוד שיחק בחדרה; ובחוד עדן בן בסט שבעונה שעברה כבש 13 שערים והעונה בקושי אחד. לא ברור כיצד חשב בכר שההרכב התלוש הזה יכול לנצח משחק כדורגל, אבל די ברור שהוא חשב שאף הרכב אחר לא יכול. "אם היה לי הסבר למצב, היינו עוברים היום", הודה בכר חסר האונים. "לא האמנו שנגיע למצב כזה, לא האמנו שניראה ככה. אנחנו מחפשים פתרונות אבל כרגע אנחנו לא מוצאים אותם".

        "יעשו פה את השינויים שצריך", הצהיר בביטחון בן בסט, ולכו תדעו אם הוא בעצמו יהיה אחד השינויים.

        הפועל באטן באר שבע, לנגד עינינו, הופכת מקבוצת גברים לקבוצת ילדים, מקבוצה חדה ובועטת לחבורה שלא יודעת להשלים פס. כמו בנג'מין, גוף בן 12 ומוח בן 83, לאחרונה נראה שלא רק שהיא לא מסוגלת לשחק כדורגל אלא שהיא גם שכחה איך משחקים.

        הרגע הכי מרגש בסרט (לא מאשר שדמעה ירדה) היתה כשדייזי הקשישה מחזיקה בזרועותיה את בנג'מין התינוק הזקן שסבל משטיון, ברגעיו האחרונים; "הסתכלתי בעיניו וידעתי שהוא יודע מי אני", אמרה.

        סיפור ההתרסקות של הפועל באר שבע כל כך מופלא, אפילו יותר מהסיפור המופלא של בנג'מין באטן. הגבר הכל יכול הפך לתינוק חסר ישע, והמחוגים ממשיכים לזוז לאחור, לעבר האפס, בלי שאף אחד במערכת לא מצליח לעצור. רק שבניגוד לדייזי, גם אם גרסת 2018/19 המנוונת של הפועל באר שבע תסתכל חזק על האימפריה של שלוש השנים האחרונות, היא לא תזהה את עצמה.

        מאמן מכבי נתניה סלובדן דראפיץ' חוגג עם שחקניו (דני מרון)
        הכל נעים, רגוע, טוב. דראפיץ' וברדה בסיום (צילום: דני מרון)

        המשחק היה נוראי אבל במחצית ובין סיום הזמן הסדיר להארכה התנגנו ברמקולים שירים של מסיבות דיסקו בית-ספריות מתחילת שנות ה-90'. טיפקס, ביטלס, חופני, שילוב הזוי וטוב שהנעים את הערב הרע והקר והעקר. זו מכבי נתניה - משהו נעים. כשהולך, כשלא הולך, פשוט מועדון נעים. ואם בבאר שבע לקחו משהו טוב, ניסו להעצים והרסו, ואתמול כל פנדל נראה כאילו נלקח מ-110 מטרים, המצב בנתניה נעים, רגוע, הכול טוב. סלובו דראפיץ' ושי ברדה לא תרגלו פנדלים, ולפני הדו-קרב אמרו לחבר'ה שהכי טובים בעולם מחמיצים, ושיכייפו ויהיה מה שיהיה. נעים. מלמד היה סתם מסמר מטפורי בארון האדום של באר שבע - נתניה ניצחה אותה עם הכסף שלה.

        ואנחנו כבר חצי עונה בפנים, ובליגה נתניה עם 27 נקודות אחרי 18 משחקים, במקום החמישי. בעונה שעברה היתה עם 28 באותו שלב, ובמקום השישי. ובגביע הודחה בשמינית בעונה שעברה, ואתמול נכנסה לרבע. ואת כל זה עושים סלוברדה או ברדראפיץ' בלי שלושת השחקנים הטובים של הקבוצה - מלך שעריה סבע, מלך הבישולים והעוגן המרכזי לוי ודן הגרזן גלזר. "אמרתי את זה בתחילת העונה - שחקנים טובים הלכו, אבל שחקנים טובים באו, ואנחנו קבוצה נהדרת", הכריז המורחק אולסק.

        בווינר, מפאת מות מאבק האליפות, מופיע הימור בו צריך לנחש את "האלופה בליגה בלי מכבי תל אביב". ועם כל הכבוד לאבוקסיס ואביטן המוחמאים לרוב (ובצדק), במרוץ "מאמן העונה בליגה בלי איביץ'" דראפיץ' חייב להיות במיקס, ובמקום גבוה לצד נסיכי בני יהודה וחדרה. וזה שכל העסק עובר מתחת לרדאר רק מחמיא לנתנייתים - אנחנו מצפים לזה מהם, אנחנו לא מופתעים. זו העונה השלישית של הצמד-חמד בנתניה, והם בדרך לעונה שלישית נהדרת. ובתקופתם מכבי נתניה אולי לא אימפריה-אימפריה, אבל במונחים שלה, ובטח בהתחשב במועדון שאסף אייל סגל מהרצפה, מתגבש שם הסוג הכי נעים של השושלת.

        orenjos@walla.co.il

        עסקת המיליונים והכמעט עם סיטי: מנור סולומון בפודקאסט "הפודיום"