1. סאגת פייסל מוליץ' שהתפתחה בימים האחרונים, היא הפרומו הכי טוב להכנות של הפועל תל אביב לקראת הדרבי. בזמן מכבי תל אביב מתעסקת בהתגברות על מגבלת הפייר פליי בשביל לצרף חלוץ בעל שיעור קומה, הנהלת האדומים החליטה שמוליץ' לא יתאמן יותר ויוקפא, על מנת לקבל מהמנהלת כ-300 אלף שקל בשל העובדה שירשמו רק חמישה זרים.
בהתחשב בכך שעומר דמארי, עליו בנו את ההתקפה, סיים את העונה, שנריוס ולאסקיס הגיע אחרי שלושה חודשים ללא משחק (וגם בשיאו לא היה להיט גדול) ובעובדה שכמעט כל ישראלי מוביל מבאר שבע לא מתלהב להגיע למתחם חודורוב, ויתור על האופציה לזר שישי בשביל 300 אלף שקל הוא סוג של הרמת ידיים, כניעה והודאה בכך שהפועל תל אביב הופכת רשמית למועדון קטן, כזה שעם כל הכבוד לדרבי ולרצון לנצח אותו, הדבר שמדאיג בו יותר מכל הוא העתיד.
בחרנו להתרכז במוליץ' משום שהסאגה סביבו דומה לסאגת המאמנים בהפועל. הוא נשאר העונה כסוג של ברירת מחדל ב-5,000 יורו לחודש, התנדנד אצל קובי רפואה, נמחק בתחילת דרכו של אופיר חיים, טינף עליו בכל מקום אפשרי (חיים אף שאל אותו: "איך אני יכול לתת לך לשחק אם בכל מקום אתה מלכלך עליי?"), התנצל וחזר לעניינים. מוליץ' הצטיין נגד קטמון בגביע ובהפועל תל אביב סיכמו:"קל מאוד להגיד שצריך להביא רכש, שצריכים שלושה שחקנים בהתקפה. שרפו כאן את מוליץ', אבל הוא עוד יעזור לנו לא מעט העונה". זה קרה רק לפני שלושה שבועות. אבל כמו במקרה חיים ו"מאמן העתיד" שהחזיק 40 יום, יציבות ניהולית היא לא הצד החזק של הפועל תל אביב העונה.
2. ובכל זאת, בהפועל תל אביב מנסים לשדר דרך חדשה. החזרה של קובי רפואה לוותה בזמירות של "הבנו את הטעות" ואמונה לפיה עכשיו המועדון בדרך הנכונה. אז זהו, שזה ממש לא מרגיש כך והתחושה היא שמהר מאוד כל זה יתפוגג. קל היה להתרכז בבידור סביב האפשרות ששייע פייגנבוים ימונה למנהל מקצועי, אך הבעיות עמוקות יותר.
כשהחזירו את רפואה דיברו בהפועל תל אביב על צירוף שני שחקנים ישראלים משמעותיים ושידרו הסתערות על רביעיית המשוחררים הפוטנציאליים של באר שבע: חנן ממן, חן עזרא, ניב זריהן ועדן בן בסט. בשורה התחתונה, אף אחד מהחבורה לא ממהר להגיע לחודורוב. מעבר לכך, הפועל תל אביב לא מוכנה לקחת עליה את החוזים המלאים, ורוצה שבאר שבע תשתתף או שהשחקנים יקצצו אם יידרשו.
במקביל, כשהבינו את הווייב מכיוון באר שבע, האדומים עברו לחפש יותר בכיוון של אופיר מזרחי, שמאז שעזב לשוויץ לא הצליח לחבר חודש רצוף של כדורגל נורמלי. העיקר, מבחינתם, הוא ישראלי עם שם. סביר להניח שבסופו של דבר, מכל רשימת השחרורים מבאר שבע, חיפה ובית"ר, הפועל תל אביב תצליח לתפוס דג, אך ההתנהלות משדרת מועדון שלא הולך לשומקום.
אופואדו ויונתן כהן עשויים לפתוח במקום שכטר ועטר
דגני עשוי לפתוח כמגן ימני בהפועל תל אביב
3. אם נתייחס ספציפית לדרבי, קובי רפואה ניסה בזמן הקצר מאז שחזר לעבוד על כמה שיותר לחץ גבוה ואנרגיות גבוהות. לחלוצים הוא העיר השבוע באימון: "אל תעשו כאילו, אני רוצה לחץ אמיתי, את הלעשות כאילו אני המצאתי בתור שחקן". במקביל, רפואה שידר בסך הכול שקט, רוגע וחיוביות. המאמן מנסה לראות אילו דברים הביאו למתיחויות מיותרות מול כמה שחקנים. הוא רוצה לנקות את המתחים ואולי גם להתחיל לשדר תדמית אחרת. בשיחות אישיות הוא מנסה להרים שחקנים, מרגיש שחלק איבדו את הביטחון, נותן לקלאודימיר פריירה להוביל את האמצע ומשוכנע כי עם קצת מזל הפועל שלו הפעם תעשה את הקפיצה קדימה.
האמת? מצד אחד, רפואה בא הפעם מעמדה של כוח עם חוזה לשנה וחצי. מנגד, חוסר ההסכמות של הניסנובים והצוות המקצועי בדיונים הפנימיים בחודורוב זה לא משהו שיכול להיעלם, זאת רק הפסקת אש זמנית עד לפעם הבאה.
ועם כל זאת, תנו לאוהדי הפועל ת"א סנסציה בדרבי הערב, ולפחות לשבוע הקרוב הם יהיו האנשים המאושרים בעולם.