כשמילוש תאודוסיץ' עזב את צסק"א מוסקבה, היא מיהרה להנחית במקומו את סרחיו רודריגס. כשפנרבחצ'ה נאלצה להיפרד מבוגדן בוגדנוביץ' ומאפיי יודו, היא הביאה את בראד וונאמייקר וניקולו מלי. קודם לכן, כשגם נמאניה בייליצה נטש, היא החתימה תחתיו את ג'יג'י דאטומה. כך, באופן לא מפתיע, נהוג בקבוצות הכדורסל הבכירות: כשכוכב גדול ויקר עוזב, מובא כוכב גדול ויקר אחר. אבל לא בריאל מדריד. אלופת אירופה איבדה את החשוב בנכסיה, את הטוב בשחקניה ואת החשובה בדמויותיה. לוקה דונצ'יץ' פרש כנפיו לעבר ה-NBA, ומסע הרכש של הבלאנקוס במשך הקיץ כולו הסתכם בקלמן פרפליץ' ובגבי דק.
אלא שריאל נותרה אותה ריאל, והדמיון בין התפוקה ההתקפית שלה בעונה הסדירה אשתקד לבין זו שרשמה במחצית העונה הנוכחית הוא לא פחות ממדהים: 86 נקודות הפכו ל-87, 19 אסיסטים הפכו ל-20, 35 ריבאונדים הפכו ל-36, שש חטיפות ו-11 איבודים נותרו אותם שש חטיפות ו-11 איבודים. ממש שיכפול גנטי.
כיצד הצליח פאבלו לאסו לשרוד ביום שאחרי דונצ'יץ' ולהותיר את קבוצתו בצמרת הגבוהה של היורוליג? אילו מאפיינים בכל זאת השתנו בשיטת המשחק? מי השחקנים שביצעו את קפיצת המדרגה כדי לחפות על חסרונו של המנהיג האובד? ומה הם סימני השאלה שעדיין תלויים מאחורי הסל ויוכלו להיענות רק בחודש מאי? לקראת פתיחת הסיבוב השני של היורוליג, הערב (חמישי, 21:45) נגד מכבי תל אביב, הנה הממצאים.
עוד בנושא:
מכבי תל אביב דרוכה לקראת ריאל מדריד: "לא באים בגישה של להפסיד בפחות מ-20 הפרש"
יאניס ספרופולוס: "זה הרגע לקום ולהילחם". פאבלו לאסו: "מכבי מסוכנת"
1. סרחיו יוי
ההסבר האוטומטי, המיידי והמתבקשת להחלטתה של ריאל להסתמך על מה שיש לה, נוגע באופן טבעי לאיש שלא ממש היה שם אשתקד: סרחיו יוי. באוגוסט 2017, כשקרע את הרצועה בברכו, נתקלו הספרדים בפני צומת דומה - ושוב בחרו שלא להביא רכש. דונצ'יץ' שודרג למשבצת הכל יכול, ופאקו קמפאסו (אליו עוד נגיע בהמשך) קודם לתפקיד הרכז השני.
אבל המציאות מורכבת יותר. חשוב לציין שלא רק השבתתו של יוי, ולא רק נסיקתו של דונצ'יץ', איפיינו את ריאל. היא סבלה ממכת פציעות חסרת תקדים: אוגניין קוזמיץ' הספיק לשחק תשע דקות לפני שירד מהבמה, גוסטבו איון ואנתוני רנדולף החמיצו כמחצית מהעונה, ומבין 17 השחקנים בסגל היו רק שניים ששותפו בכל המשחקים. המצב שפוי יותר העונה: קוזמיץ' שוב הושבת במחזור השני, אבל שבעה שחקנים לא החמיצו הופעה עד כה, וגם אלה שנפצעו - חזרו כעבור ימים או שבועות בודדים.
עד כמה יוי דומיננטי בריאל ה"חדשה"? בינתיים, פחות משיכולתם לצפות ולחשוב. סימני הפציעה ניכרים עליו, והוא עדיין רחוק מלהיות הכוכב שהיה. הברך מטרידה אותו, והוא כבר החמיץ שבעה משחקים העונה (שלושה ביורוליג וארבעה בליגה הספרדית). נתח הדקות שהוא מקבל הוא הנמוך ביותר שידע מאז היה בן 21, לפני עשר שנים.
התלות של יוי בקליעה משלוש הפכה אבסולוטית: הוא תמיד נטה לזרוק לא מעט מעבר לקשת, אבל הנטייה הזו העמיקה - וקשורה, מן הסתם, בחשש שלו מיצירת מגע ו/או במהירות עבודת הרגליים שעדיין לא השתקמה לחלוטין. הוא אמנם פוגע ב-95 אחוזים מהעונשין (21 מ-22), אבל סוחט רק שתי עבירות למשחק ומגיע לקו פעם אחת ב-11 דקות בקירוב.
שלוש פעמים העונה הצליח יוי לחצות את רף 15 הנקודות ביורוליג, ובאופן לא מקרי זה התרחש בשלושת המשחקים שבהם ירה ארבע או חמש שלשות באחוזים פנומנליים (15 מ-23, 65%). מה זה אומר לקראת ההמשך? לא הרבה. הכניסה האיטית וההדרגתית שלו לקצב היא הגיונית, והרגעים שבהם ריאל תזדקק לו במיטבו יגיעו בעוד שלושה חודשים לפחות.
"אמא שלי התקשרה ואמרה 'וואו, כל הכבוד, ניצחתם ב-23 הפרש בלי סרחיו!'", סיפר לאסו לאחר שקבוצתו טיילה נגד בדאלונה במחזור הרביעי בליגה, וגם הוא יודע: חשוב ככל שיהיה, אסור לו להסתמך עליו כפי שהסתמך בעבר. בוודאי לא הערב מול מכבי, ולו בגלל ההיסטוריה המוזרה של יוי במשחק הראשון שאחרי חגיגות השנה האזרחית, שבו קלע רק 6.5 נקודות ב-26 אחוזים מהשדה (וזה עוד לפני שנפצע).
2. פאקו קמפאסו
בתחילת השבוע, בדרך לניצחון המרשים 74:91 בוויטוריה, התגברה ריאל על יום היסטורי: לראשונה זה 252 הופעות, שהתפרשו על פני כמעט שבע שנים, יוי סיים משחק שלם בליגה ללא נקודות. הוא נתקע על 0 מ-7 מהשדה, וקמפאסו שוב היה שם כדי להתניע את המכונה עם 15 נקודות ועשרה אסיסטים.
הרכז הארגנטינאי הוחזר בתחילת העונה שעברה מהשאלה בת שנתיים במורסיה, על תקן הרכז השלישי שיעלה פה ושם לדקות ספורות ויהיה שר האנרגיה. פציעתו של יוי העניקה לדונצ'יץ' את הזדמנות חייו לפרוץ את כל הגבולות כבר בגיל 18, והפכה את קמפאסו לשחקן מוערך ולגיטימי ברמות הגבוהות ביותר.
העונה הוא השתדרג עוד יותר. "לפני כמה שנים ראו בו שחקן מוגבל, שבגלל היעדר גודל פיזי לא יוכל להגיע רחוק, והיום אומרים שהוא זה שיצטרך לשאת את הלפיד של הכדורסל הארגנטינאי בדור שאחרי לואיס סקולה, מאנו ג'ינובילי והאחרים", הגדיל לתאר השבוע העיתונאי הספרדי קרלוס פרס די ארילוסאה.
המספרים מוכיחים שקמפאסו לא ניחן בכישורים ובאיכויות שיש לכוכבים הגדולים באמת בקרב הגארדים ביורוליג, דוגמת ננדו דה קולו, מייק ג'יימס, ניק קלאתיס או קוסטאס סלוקאס. הוא לא מספיק יציב מבחינה התקפית, ולא תמיד לוקח על עצמו את המשחק, גם בגלל שהוא לא נדרש לעשות זאת - אבל כשקבוצתו צריכה, הוא שם. 9.7 הנקודות ו-4.7 האסיסטים שלו אינם מספרים את הסיפור כולו; בדקות שהוא משחק, ריאל מנצחת את יריבותיה בתשע נקודות הפרש; כשהוא נח על הספסל, היא מובילה בשתיים בלבד.
3. רודי פרננדס
עמדת הרכז, אם כן, דומיננטית פחות. אשתקד קיבלה ריאל 25.3 נקודות מהצמד דונצ'יץ'-קמפאסו, בעוד יוי וקמפאסו מסתפקים כיום ב-20 נקודות; 7.3 ריבאונדים הצטמקו ל-3.4; תשע עבירות שנסחטו ירדו ל-5.9; והמדד - 33.8 בעונה שעברה לעומת 22.3 העונה. אז איך הסך הקבוצתי נותר כשהיה? מי שידרגו את עצמם?
אחד השחקנים הטובים והיציבים ביותר במדריד הוא רודי פרננדס, שסבל מירידה חדה ביכולתו בשנים האחרונות. ממוצע הנקודות שלו, 9.6, גבוה בכמעט 30 אחוזים מזה שהיה לו אשתקד (7.4); משחקן של 35 אחוזים לשלוש לאורך הקריירה, הוא קפץ בגיל 33 לנתון שיא של 49.3 אחוזים בסיבוב הראשון העונה, כשהוא צולף לפחות זריקה אחת מחוץ לקשת בכל משחק (2.5 שלשות בממוצע).
ולמקרה שחשבתם בטעות, פרננדס לא נהנה מסתם כושר קליעה פנטסטי. הוא מסר עד כה 40 אסיסטים ואיבד שבעה כדורים בלבד - ומדובר ביחס הטוב ביותר לשחקן ביורוליג העונה (571%).
4. אנתוני רנדולף
כבודם של פרננדס וקמפאסו במקומו מונח, אבל השינוי האמיתי שאפשר לזהות בריאל נוגע לחלקם של שחקני הפנים. בניגוד לברצלונה, שהסתמכה לטוב ולרע על הסנטרים שלה בעשור הנוכחי (ובראשם אנטה טומיץ'), ריאל הייתה תמיד קבוצה של גארדים. מאז מונה לאסו למאמנה, בקיץ 2012, הקלע המוביל שלה ביורוליג תמיד היה גארד. ובכן, לא עוד.
רנדולף פתח בסערה את העונה שעברה, אבל סדרת פציעות הוציאה אותו מהקצב, ובקיץ היה ספק באשר להמשך דרכו. הבלאנקוס אישרו לו לחפש קבוצה ב-NBA, ומשלא הצליח למצוא - הפורוורד המתאזרח של נבחרת סלובניה נשאר. ועוד איך נשאר.
זו לא רק העובדה שרנדולף קולע 13 נקודות בערב, והופך לשחקן הפנים הראשון שמחזיק בתואר הטופ סקורר של ריאל בשבע שנות לאסו; השיטה ההתקפית גרמה לו לשנות את הרגליו. לראשונה בקריירה, הוא זורק לשלוש יותר מאשר לשתיים ומקשה על ההגנה להצטופף מול אדי טבארס ואיון (מלך מדד היעילות של ריאל). רנדולף, שחקן של 31 אחוזים לשלוש ביורוליג עד העונה, פגע בסיבוב הראשון ב-44.9 אחוזים.
כל עוד חסרונו של דונצ'יץ' יהיה היחיד שירחף מעל ריאל, מצבה יהיה טוב. כל עוד רנדולף ואיון יישארו בריאים, פרננדס יישאר מדויק ומרוכז, והאנרגיות של קמפאסו לא ייגמרו - גם חצי קלאץ' של יוי יוכל להספיק לה ללכת עד הסוף. כל עוד.