פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תיקול אכזרי: האלימות נגד נשים בליגת הפוטבול שוברת שיאים

        שחקן אחד תועד מכה אישה בבית מלון, אחר נכלא ל-8 שנים לאחר שאיים על חברתו לשעבר ברצח, וכל זה רק בחודש האחרון. האלימות הקשה כלפי נשים מטרידה את ה-NFL, אבל לא מספיק. הביקורת גוברת, ורק הצניחה של המשחק הפופולארי ברייטינג עשויה, אולי, להזיז סופסוף את העניינים

        החוק הכי ישן בספר העבריינות העולמי הוא "אם לא תפסו אותך, זה לא פשע". הבעיה של קרים האנט, הכוכב העולה של קבוצת הפוטבול קנזס סיטי צ'יפס, היא שבמציאות של 2018 קל מאוד לתפוס אותך. בפברואר השנה התעמת האנט, צעיר מבטיח בן 23 עם עונה מקצוענית מלאה אחת בלבד מאחוריו, עם אישה במלון בקליבלנד, היכה אותה ובעט בה. למרות הדיווחים על האירוע, שום דבר לא קרה. ב-NFL, ליגת הפוטבול הלאומית, דרשו הוכחות. בעצם, "דרשו" היא אולי מילה גדולה. חיכו, קיוו שיעבור, ישבו בחיבוק ידיים - אם תשאלו רבים, כל אחת מאלה היא הגדרה נכונה יותר. ב-30 בנובמבר הגיעו ההקלטות המיוחלות לידי עורכי האתר TMZ. איש לא יכול היה להישאר אדיש לתמונות הקשות. הליגה הודיעה כי היא משעה את האנט, קנזס סיטי שחררה אותו מידית והשחקן, שעבר בעיות משמעת גם במגרש בליגת המכללות ובליגה המקצוענית, ייאלץ להתחיל הכול מההתחלה, אם בכלל.

        אלימות, במיוחד כלפי נשים, ב-NFL היא תופעה מוכרת וכואבת שמכתימה את הליגה כבר שנים. ב-2012 שחקן אחר של הצ'יפס, ג'ובאן בלצ'ר, רצח את חברתו והתאבד. רק ימים ספורים לאחר פרשיית האנט נידון ברנדון בראונר, שחקן פעיל עד לפני שנתיים, ל-8 שנות מאסר בגין ניסיון לרצח, לאחר שפרץ לדירת חברתו לשעבר, איים עליה ועל שתי נשים שנכחו במקום וגנב שעון רולקס בשווי 200 אלף דולר. וכמובן, גולת הכותרת של העשור האחרון הוא ארון הרננדז, שעמד למשפט בגין רצח (במקרה הזה לא של אישה), התגלה כרוצח סדרתי והתאבד בכלא.

        דוגמאות נוספות לא חסרות, והקטל הזה ממשיך להיות הבעיה שמלווה את ה-NFL כבר שנים. הקומישינר רוג'ר גודל, שנמצא בתפקיד כבר 12 שנה, מנסה, לכאורה, להילחם בתופעה, אבל הענישה שלו התבררה כחסרת תועלת. יותר מכך, קולות רבים מאשימים את הליגה בצקצוק סרק ובמס שפתיים. לאחר שכוכב בולטימור רייבנס ריי רייס תקף את ארוסתו במעלית באטלנטיק סיטי ב-2014, הציע רוברט מולר, היום המשנה לתובע הכללי של ארה"ב שחוקר את מעורבות רוסיה בבחירות האחרונות, לנקוט מספר צעדים נגד התופעה בכלל ורייס בפרט. הטענה המרכזית שלו הייתה שהליגה חיכתה זמן רב מדי לווידאו (שלבסוף נחשף, כמה מפתיע, על ידי TMZ) ועד אז ישבה בחיבוק ידיים. במקרה האנט זה היה אפילו יותר חמור - ה-NFL פשוט דרשה מהצ'יפס להפסיק לחקור את קיומה של ההקלטה, משהו כמו "רדו מזה, גם ככה לא ייצא מזה כלום".

        ברנדון בראונר לשעבר שחקן פוטבול שנכלא ל-8 שנים (AP)
        נכלא ל-8 שנים. ברנדון בראונר בזמן מעצרו (צילום: AP)

        ל-NFL יש הרבה תועלת כספית מהשארת שחקנים כמו האנט בליגה. למעשה, TMZ היא כיום האויב הגדול ביותר שלה. רובן פוסטר, שחקן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס, היכה את חברתו מספר כה רב של פעמים, כשבאחת מהן עברה זעזוע מוח. הוא שוחרר מהניינרס רק לאחר שנעצר פעמיים, וכעבור מספר ימים הוחתם על ידי וושינגטון רדסקינס. דאג וויליאמס, בעבר קוורטרבק הקבוצה והיום בעל תפקיד בכיר בה, אמר כי "חקרנו ומדובר בכמה 'תפוחי אדמה' קטנים". לאחר מכן הודה כי התבטא בחוסר רגישות כלפי הסיטואציה, אבל לא התחרט על צירופו של השחקן.

        ויש גם את הצד של הנשים עצמן. על פי הטענות רובן לא עוזבות את בני הזוג האלימים מסיבות שונות, בעיקר בשל חשש לחייהן או מסיבות כלכליות. זו אינה האשמה מיזוגנית (או האשמה בכלל), אלא טיעון שמעלה קתי רדמונד מארגון "הקואליציה הלאומית נגד ספורטאים אלימים". "הצעד הראשון שצריכה ה-NFL לעשות הוא לעגן סנקציות נגד אלימות כחלק מהסעיף בחוזה", אומרת רדמונד, "מה שלא קורה כיום".

        האם זה בכלל אפשרי? האם ליגה שמגלגלת כל כך הרבה כסף יכולה לטפל בשחקנים סוררים? ב"גרדיאן" הבריטי הביאו כדוגמה את ה-AFL, ליגת הפוטבול האוסטרלית (המשחק עצמו, אגב, שונה מפוטבול אמריקאי, זה לא אותו ענף), שסבלה ב-2004 ממקרים דומים של אלימות בתוך המשפחה ועל רקע גזעי. במסגרת תוכנית חינוכית רחבת היקף לספורטאים הם הצליחו להפחית את התופעה באופן משמעותי.

        עד לעבר הלא רחוק לא היו מתחבטים ב-NFL בשאלה בכלל, פשוט ממשיכים הלאה. לליגה הזאת היה כוח עצום ובלתי מוגבל וגם שיימינג תקשורתי לא באמת עזר. כעת נוצרה מציאות אחרת, והיא דווקא לא בהכרח קשורה לאלימות. מחאות ההמנון, שהחלו עם קולין קפרניק ב-2016 והתפשטו עד כדי התנגשות עם הליגה והבעלים, הפכו לדיון ציבורי ממעלה ראשונה. ברמה המקצועית, קבוצות שווקים גדולים כמו סן פרנסיסקו, וושינגטון, שיקגו ושתי הקבוצות של ניו יורק, הפכו לחלשות ופחות תחרותיות.

        בעלי מועדונים מבינים רק כשפוגעים להם בכיס, ובפרשיות האחרונות הם זיהו את הצונאמי המתקרב לחוף. כרגע, חלקם פתחו רק במלחמה חרישית, עדיין נזהרים. "יש דרך להתמודד עם זה אחרת?" שאל ב"וושינגטון פוסט" אחד הבעלים שהעדיף לא להגיב בשמו, "כי אם לא, אולי עדיף שה-NFL לא תחקור בכלל דברים כאלה". הבעלים מגבים את גודל, וטוענים כי הבעיה לא בו אלא בפרוצדורות של הליגה.

        רוג'ר גודל קומישינר ה-NFL (AP)
        הרבה חצי ביקורת נשלחים לכיוונו. רוג'ר גודל, קומישינר ה-NFL (צילום: AP)

        ויש גם את ארגון השחקנים, שתפקידו להגן עליהם מפני השעיות. כך היה במקרה של איזיקייל אליוט, הרץ האחורי של דאלאס קאובויס, שהושעה משישה משחקים והארגון הצליח לדחות את עונשו, לפני שבית המשפט פסק כי הוא תקף. "אני בטוח שזה נושא שיעלה לקראת החתימה על ההסכם הבא ב-2020", אמר גודל, אבל מבחינת רבים כבר אין זמן לחכות. המסר לא עובר לשחקנים.

        "השחצנות של ה-NFL לא מפתיעה, ככה הם התנהגו בעבר", אומרת רדמונד, "הם יותר מודאגים מהמוצר ופחות מהאנשים שמרכיבים אותו". האנט, בכל מקרה, שיגר הצהרה שניתן להסיק ממנה הכול מלבד התנצלות: "זו תקופה קשה עבורי, אני ממש נבוך מהווידאו הזה". יכול להיות שעבור הקורבן שלו החודשים האחרונים היו קצת יותר קשים, במיוחד על רקע חוסר המעש של מקום העבודה הראשי של האנט וחוסר הרצון לחקור את המקרה.