פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      מהרצוג להרצוג: אנדי הרצוג, הסיוט הגדול של הנבחרת, הוא כעת תקוותה הגדולה

      האדם שאמור לעזור לישראל להתגבר על השדים הוא השד הכי גדול שלה בדור האחרון. אורן יוסיפוביץ, שליח וואלה! ספורט לסקוטלנד, על מה שלקחו עמם אנשי הנבחרת מהבעיטה החופשית הארורה של האוסטרי ב-2001, לקראת המשחק הכי קריטי במילניום

      מהרצוג להרצוג: אנדי הרצוג, הסיוט הגדול של הנבחרת, הוא כעת תקוותה הגדולה
      צילום: אורן יוסיפוביץ. עריכת וידאו: ניב מעוז

      אנדי הרצוג, תיק כחול על הגב, בדלפק הדרכונים בשדה התעופה בגלזגו, סקוטלנד, והשנאה היוקדת מזמן התפוגגה.

      עבור דור שלם של אוהדי כדורגל מיוסרים בישראל, הרצוג היה הנבל האולטימטיבי. אימה בשר ודם, הרע מקרטה קיד, ג'וני לורנס, הבלונדי בעל הרגל האיומה. בחיי שהם אפילו מזכירים זה את זה. וכמה שהוא התעלל בנו. נכון, היה את ה-0:5 ההוא, אבל זו טיפה בים. הרצוג בירך אותנו עם שובנו לאירופה עם צמד וחמישייה רעה משלו, כבש מול הנבחרת עוד פעמיים, ובסך הכול ארבעה. מול אף נבחרת הרצוג לא כבש ארבעה שערים. והיתה לו חתיכת קריירה - הרי הוא היה הרע רק כי בסרט הזה אנחנו היינו הטובים.

      ב-2018 קרטה קיד יצא בגרסה חדשה, "קוברה קאי", ובה ג'וני לורנס מנסה לשקם את עצמו. מבוגר יותר, הקמטים והחיים עשו את שלהם. הוא כבר ממש לא מפחיד. הוא מעורר אמפתיה. לא רק לורנס, ב-2018 גם הרצוג קיבל סדרה מחודשת. את הנבחרת אותה מיגר לא אחת. והנה, מגלים איש חביב, אפילו הקול סדוק, נעים וילדותי. מחר יוביל - דווקא הוא! - את נבחרת ישראל להמפדן פארק, האיצטדיון בו גמר את קריירת הנבחרות שלו, אי שם ב-2003.

      ב-2001 הוא גמר את כולנו כששחזר את "ככה לא בונים חומה" בגרסה שקטה וכואבת. עבור דור שלם של אוהדי כדורגל מיוסרים בישראל, זו היתה המפלה שעיצבה את הנבחרת. כך, כדור שטוח בין רגליו הפתוחות של אבי נמני, ואל תוך השער של דודו אוואט, בדקה ה-92, והמונדיאל הלך לעזאזל. עוד אחד.

      עוד בנושא:

      נבחרת ישראל נחתה בסקוטלנד: סטריליות במטוס, שינו זוארץ אופטימי
      נבחרת ישראל: אלמוג כהן ערך אימון מלא, גם תומר חמד צפוי להיות כשיר
      וילי רוטנשטיינר מגבה את ערן זהבי: "יש לו אישיות טובה, אין שום בעיה איתו"

      אנדראס הרצוג כובש מול נבחרת ישראל ב-1999 (ברני ארדוב)
      "עבור דור שלם של אוהדי כדורגל מיוסרים בישראל, הרצוג היה הנבל האולטימטיבי" (צילום: ברני ארדוב)

      העיתונאי רון עמיקם לא שוכח. המשחק בכלל נקבע ל-7 באוקטובר, אבל רצף פיגועים ומטוס שיצא מישראל והופל בים השחור על ידי טיל אוקראיני גרמו לאוסטרים לדפוק נפקדות. המשחק נדחה ב-20 ימים, והשנאה של הישראלים כלפי יריביהם המאוסים היתה הרבה מעבר למרה. שחקנים אוסטרים סירבו להגיע לכאן, פרשו אפילו מהנבחרת לשם כך, וההרכב החסר שלהם מזכיר את של הסקוטים מחר. האוסטרים הוצגו כאן כאנטישמים, "הרעים האלה", קרא להם איל ברקוביץ'. ירידת המתח, כך זוכר עמיקם, בצירוף הרצון העז לטבח, גרם לישראל למשחק ייצרי מדי ומבולבל מדי שנגמר עם הפאול של גרשון והחומה של נמני, ו-1:1 דרמטי. והרצוג, בעיקר הרצוג, שלא התרגש מ-42 אלף איש שצווחו בוז בהמנון - הוא שר אותו בעיניים עצומות.

      17 שנים לאחר מכן, ישראל שוב במשחק בו תוצאה מסוימת מביאה אותה לפלייאוף - שני משחקים מטורניר גדול. רק בעוד שניצחון על אוסטריה אז היה שווה צמד משחקים קשה, במקרה ההוא מול טורקיה הענקית, זו שהגיעה לחצי גמר מונדיאל והפסידה שם לאלופה ברזיל; תוצאה טובה מול סקוטלנד - תיקו יספיק - יצעיד את הנבחרת לצמד משחקים מול יריבות נוחות יותר. השיטה סימאה את עינינו, אבל מחר בגלזגו אנדי וישרואל יעלו למשחק הכי גדול שלהם במילניום זה. לא ייאמן, אבל אכן.

      ווילי רוטנשטיינר היה אז מאמן הנבחרת האוסטרית עד גיל 21. אלו שיחקו בהרצליה מול המקבילים מישראל, וחטפו 5:1. משם המשיך רוטנשטיינר לרמת גן, לראות את הבוגרת. "אני זוכר את המשחק הזה טוב", הוא אומר לי בקול הבס. "משחק מכריע, כל כך הרבה אמוציות. עבורי זו היסטוריה. אני שמח מאוד שאנחנו כאן, בסיטואציה כזו שאנחנו יכולים להעפיל לפלייאוף. זה יכול להיות מאוד נחמד שאנחנו אלה שנוכל לעשות את זה".

      "כי אתם אלה שהרסתם", אני אומר לו.

      "כן, כן", הוא מהנהן.

      "אולי המנטליות האוסטרית ההיא, של גול בדקה 92, זה מה שחסר לנבחרת הזו".

      "הרבה אנשים אמרו לי את זה, אבל אני חייב להגיד שיש כאן מנטליות טובה מאוד. בתחום הזה, לא נראה לי שיש לנו מה לשנות". עוד נראה.

      אנדי הרצוג מאמן נבחרת ישראל (רויטרס)
      ינסה להשכיח את הטראומה מ-2001. אנדי הרצוג (צילום: רויטרס)

      מי לא זוכר את המשחק ההוא. היו"ר שינו זוארץ היה אז באיצטדיון ואתמול סיפר לי על הרגשה של "מוות". השקט הזה, של הכדור ברשת. "מוות", קצין ההסברה של ההתאחדות שלומי ברזל היה אף הוא בטריבונה, והשתמש - מבלי לתאם עם הבוס - באותה המילה. גם תומר חמד היה ביציע. "ישבתי והתבאסתי", הוא נזכר, ועושה סוויץ' - "שנים שלא היה פה משחק אחד עם משמעות גדולה כל כך. זה כן בידיים שלנו. הרצון שלנו לעלות זה משהו שקשה לתאר. טורניר גדול זה הדבר היחיד שחסר לי בקריירה".

      תסמכו על שרן ייני שיפסיק את רצף הנוכחים-נזכרים. הוא בטריבונה לא היה. "לא ידעתי שאני רוצה להיות כדורגלן בגיל 14", הוא אומר, "ואפילו אוהד לא הייתי. לא אהבתי כדורגל. ניגנתי בקלרינט".

      "אבל זה כיף", הוא ממשיך, "זה כיף למדינת ישראל, המשחק הזה. האוהדים תמיד רוצים תקווה, והנה, נתנו להם תקווה, וזה עוד יותר כיף, כשכולם חולמים ושאנחנו מאפשרים להם לחלום. בואו נקווה שנביא את התוצאה הנכונה". ואז הוא מנמיך והטון דווקא עולה: "הסקוטים הולכים להיות פייבוריטים, זו נבחרת ביתית מושבעת עם קהל אדיר מאחוריה. הם היו טובים יותר מול אלבניה מאשר שאנחנו היינו, והולך להיות לנו פה 'משחק קשה של החיים'".

      שחקן נבחרת ישראל אריאל הרוש (יוסי ציפקיס)
      לישראל יש סוף סוף שוער יציב בין הקורות. אריאל הרוש (צילום: יוסי ציפקיס)

      "יש הרגשה אחרת", משתף אריאל הרוש, שיצא מהטרקלין המבודד בו שהתה הנבחרת לקראת הטיסה - אחד הסממנים להנהגה האוסטרית החדשה, כמו למשל, מיקום הנבחרת בחלק הקדמי של המטוס, ללא גישה לאוהדים ועיתונאים. "יש יותר עניין בציבור, בתקשורת, אם זה בהודעות שאנחנו מקבלים, ברשתות החברתיות", ממשיך השוער. אנחנו מודעים לציפיות ורוצים להחזיר לכולם, ונעשה את זה בעזרת השם". "זו ההרגשה הכי טובה בשביל כדורגלן", מספר מואנס דאבור. "משחק כזה, בו הצלחה יכולה לעשות משהו שלא היה הרבה שנים. הרצוג? אולי תהיה פה איזו סגירת מעגל כזו".

      רשות הדיבור לחרבן השמחה. "אם נצליח, זה יהיה נהדר לכדורגל הישראלי, לכל האוהדים, וגם לי", אמר קואץ' הרצוג כששאלתי אותו על הסמליות של המשחק, בעיניו. "בהתחלה לא היה לי קל בתפקיד, במיוחד בגלל ההיסטוריה ומה שעשיתי כאן עם אוסטריה. אצטרך לעשות את העבודה שלי ולשכנע את השחקנים במה שאני מאמין. יהיה לחץ, אבל אנחנו מגיעים לסקוטלנד עם ביטחון".

      במטוס שהביא את הנבחרת לגלזגו הקרה היה טכנאי, עם סרבל עבודה ועליו דגל ישראל. הראש ישר הריץ בראש תסריטים - מדוע הוא נמצא כאן, ובמדי עבודה? "אתה לא מפחיד את הנוסעים?" שאלתי.

      "להפך", אמר, "אני מרגיע אותם".

      אז אם טכנאי לבוש מדים בטיסה קופצנית מרגיע ולא מלחיץ, ואם הרע מקראטה קיד עכשיו בכלל טוב, אז גם אנדי הרצוג יכול להיות - בעוד 90 דקות של כדורגל - זה שהצעיד את נבחרת ישראל לפלייאוף ולא זה שבעט אותה ממנו לקיבינימט.

      ליגת האומות - ליגה ג', בית 1

      קבוצה שערים
      1 סקוטלנד 4 3 0 1 4-10 9
      2 נבחרת ישראל 4 2 0 2 5-6 6
      3 אלבניה 4 1 0 3 8-1 3