גריק פריק: היכרות עם יאניס ספרופולוס, המאמן החדש של מכבי תל אביב

המפגש האחרון של יאניס ספרופולוס עם מאמן ישראלי לא היה סימפטי במיוחד. זה קרה במארס 2017, כשניצח עם אולימפיאקוס בהיכל השלום והאחווה את דרושפאקה 73:81 במסגרת היורוליג, ובסיום בלט עימות קולני בין היווני לבין דיוויד בלאט לעיני הקהל והמצלמות. מיד עם הבאזר, ברגע שבו המאמנים צועדים זה לכיוון זה ומחליפים לחיצות יד רפות לפי כללי הטקס, בלאט "הרביץ ציונות" בעמיתו, ולא הסתיר את חוסר שביעות הרצון שלו ממנו. בין השניים התפתחו דין ודברים, וכשנשאלו על כך מאוחר יותר הם סירבו לפרט מה אירע שם.

ההסבר המלא: בלאט הירבה לדבר עם השופטים ולהפעיל עליהם לחץ במהלך המשחק, ואף ספג אזהרה לעבירה טכנית מאחד מהם. משהמשיך "ללחוש" על אוזניהם, ספרופולוס העיר לשופט מדוע אינו מממש את האזהרה. בלאט זעם על היעדר הקולגיאליות מצידו והבהיר לו מה דעתו. מי היה מאמין ששנה וחצי מאוחר יותר, הישראלי יאמן את אולימפיאקוס והיווני את מכבי.

הקשר הישראלי של ספרופולוס החל כ-20 שנים קודם לכן. בקיץ 1997 הצליח צביקה שרף להתיר את חוזהו במכבי תל אביב וחתם על חוזה עתק בפאוק סלוניקי. עבור המאמן שהביא לאריס סלוניקי את הגביע האירופי הראשון בתולדותיה, זה לא היה עניין של מה בכך לעבור ליריבה המושבעת; לפני שחתם, פנה אליו נשיא המועדון וסיפר לו על מאמן מבטיח ומוכשר בן 30, שעובד בקבוצה קטנה בשם אפולון קלמריאס בפרברי העיר, ואמר כי לגמרי במקרה הוא גם קרוב משפחתו. הוא ביקש מהישראלי להעסיקו כעוזרו.

אותו מאמן צעיר ומבטיח היה ספרופולוס, וההתנסות עם שרף בפאוק הייתה הראשונה שלו במועדון גדול (במונחי הימים ההם). תשע שנים מאוחר יותר שימש ספרופולוס כעוזרו של פיני גרשון באולימפיאקוס, לצד אלעד חסין ואחר כך לצידו של ארז אדלשטיין. הוא אף השתתף בטקס קביעת מזוזה בחדר המאמנים בהיכל השלום והאחווה ב-2006, לאחר פציעתו המחרידה של כוכב הקבוצה דאז ארווידאס מאציאוסקאס, והירבה לשאול לגבי המנהגים היהודיים. כעת - בגיל 51 - הוא יהפוך למאמן היווני הראשון של מכבי תל אביב, כשהוא כבר פחות צעיר ולא רק "מבטיח ומוכשר", אבל השאלה היא כמה מתאים.

עוד בנושא

יאניס ספרופולוס מונה למאמן מכבי תל אביב: "מאמין ובוטח בסגל"
מכבי תל אביב נפרדת מנבן ספאחיה: "תישאר בינינו חברות עמוקה"
אלופת אירופה בכסאות מוזיקליים: רכבת המאמנים במכבי תל אביב

ספרופולוס שונה מ"מאמני החירום" הזרים שהחתימה מכבי תל אביב במהלך השנים האחרונות: ז'אן טבק ואיינארס בגאצקיס הובאו עם ניסיון קצר מועד ביורוליג כמאמני באסקוניה וניז'ני נובגורוד, אבל ליווני יש כבר קבלות משלו. בארבע השנים האחרונות הוא אימן בעצמו במועדון לא פחות גדול, עשיר ולחוץ כמו אולימפיאקוס; הוא הפך למאמן הראשון מאז ז'ליקו אוברדוביץ' ב-1992 שכבר בעונתו הראשונה במפעל הבכיר מגיע לגמר, אחר כך הגיע לעוד גמר ובין לבין זכה גם בשתי אליפויות יוון.

הרזומה נאה ומרשים, וספרופולוס צבר לעצמו מוניטין כאחד ממאמני ההגנה המבריקים באירופה, אך האם הוא מתאים למכבי? ההתנסות בתל אביב תהיה הראשונה שלו כמאמן ראשי מחוץ ליוון; בעבר שימש כעוזרו של יונאס קזלאוסקאס בצסק"א מוסקבה, ועבד כעוזר מאמן יוסטון רוקטס בליגת הקיץ ב-2012, אבל אין דין עוזר כדין מאמן.

כך או כך, הוא כבר יודע כיצד מרגיש מאמן חדש שמגיע לקבוצה בנויה במשבר. את ההזדמנות שלו על הקווים באולימפיאקוס קיבל בנובמבר 2014 במהלך בזק; יורגוס ברצוקאס פוטר לאחר הפסד מרגיז ויוקרתי לפנאתינייקוס בגביע, כשהאוהדים תוקפים אותו ומביעים מחאה אלימה.

אבל איזה הבדל: באותו זמן עמדו האדומים על מאזן 0:3 ביורוליג. במשחקו הראשון על הקווים ספגה הקבוצה 57 נקודות מהכוכב האדום בבלגרד, במה שתהיה הסנונית הראשונה להכנת כרטיס הביקור שלו. ספרופולוס נוהג להשתמש בשיטות יצירתיות ומתוחכמות כדי להוציא את הקבוצות היריבות מהסיסטם הקבוע שלהן. במשחקי הדרבי נגד פאו הוא נהג "לשסות" את הפורוורד קוסטאס פפאניקולאו ברכז הכוכב ניק קלאתיס ולמזער באופן משמעותי את הנזקים מכיוונו; במקרים רבים אחרים, כשנתקל ברכזים יוצרים דומיננטיים, הוא לא חשש לפתות אותם לזרוק כמה שיותר - ולקח מראש בחשבון את האפשרות שיקלעו מול קבוצתו מנה נכבדת של נקודות - ובלבד שלא ייצרו לאחרים.

האסטרטגיה ההגנתית הזו הפכה למודל קבוע, והנה רשימה חלקית מהעונה שעברה שממחישה אותה: טיילור רוצ'סטי עם 20 נקודות, 12 זריקות מהשדה ואסיסט בודד, אריק גרין עם 26 נקודות, 17 זריקות ואפס אסיסטים, סרחיו רודריגס עם 23 נקודות, 14 זריקות ושני אסיסטים, ואפילו לוקה דונצ'יץ' עם 33 נקודות, 21 זריקות וארבעה אסיסטים. בכל המשחקים הללו, אגב, אולימפיאקוס ניצחה.

מכבי תל אביב שונה בתכלית מכל מה שהכיר עד היום גם בגלל התמהיל שממתין לספרופולוס בחדר ההלבשה: 11 ילידי ארה"ב משחקים נכון לעכשיו בקבוצה (לא כולל ג'רמי פארגו, שנמצא בביתו), והשאלה שצריכה להטריד את מקבלי ההחלטות בצהוב היא כיצד יסתדר מאמן אירופאי עם סגל אמריקאי בסיטואציה הזו. זו שאלה, אגב, שהייתה נשאלת גם אם המאמן החדש היה ז'ואן פלאסה, רימאס קורטינאיטיס, ולימיר פראסוביץ' או כל אחד אחר - אבל היא משמעותית עוד יותר דווקא במקרה של היווני.

בפיראוס בנה ספרופולוס את הקבוצה עם קונספט ברור: ואסיליס ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס נהנו ממעמד של כוכבי על, שעל פיהם יישק דבר, כשכל האחרים מגיעים ככוח מסייע. תחתיו, אולימפיאקוס הפכה לקבוצה יוונית קלאסית - לוחמנית, הגנתית, עקשנית, שורטת, מעצבנת ובעלת אופי ברזל - שהזרים בה, גם החשובים שבהם, משמשים בסופו של דבר כמעין גיבוי וצריכים לדעת שזהו מקומם.

ספרופולוס הקפיד שלא יהיו לו יותר מחמישה או שישה אמריקאים בכל רגע נתון בקבוצה (ושבעה לכל היותר לאורך עונה שלמה); במהלך ארבע שנותיו כמאמן אולימפיאקוס היה רק זר אחד שנולד בארה"ב, מאט לוג'סקי בעונת 2015/16, שהצליח להגיע לממוצע של דאבל פיגרס בנקודות ביורוליג - וגם זה באופן גבולי, עם 10.1 למשחק. הקלע המוביל תמיד היה ספאנוליס או פרינטזיס.

כאדם, נהנה ספרופולוס מחזות חביבה ונינוחה. אין עליו גרם מיותר, תסרוקתו תמיד מסודרת והוא מרבה לפזר חיוכים ולענות בסבלנות לשאלות עיתונאים. אבל התדמית הזו מתעתעת, כי האיש יודע גם ליזום עימותים עם שחקנים ועם מאמנים יריבים - ולא רק במקרים כמו זה שהתרחש עם בלאט ב-2017.

במהלך שנותיו באולימפיאקוס, נודע היווני כמי שנוהג ביד קשה עם שחקנים שלא סרו למרותו וכמי שלא חושש מעימותים, גם כשהם מתרחשים לעיני המצלמות. את דימיטריס אגרבאניס הוא שלח למקלחת מוקדמת במהלך משחק מול אריס סלוניקי בעקבות ויכוח מיותר עם השופט, ופעל בצורה זהה גם כשהיה זה שחקן בעל שיעור קומה - פפאניקולאו - אחרי ויכוח שהתלהט עם השופט בדרבי נגד פנאתינייקוס. עם שרונאס יאסיקביצ'יוס הוא הספיק להתגושש, אחרי שאמר לפני אחד המשחקים בסדרת הפלייאוף מול ז'לגיריס קובנה אשתקד ש"הוא משתמש בטריקים מיושנים, אולי בגלל שהוא מאמן צעיר".

מסלול הקריירה של ספרופולוס דומה בלא מעט מובנים למאמן אחר שביד אליהו מכירים היטב, דן שמיר. כמוהו, גם היווני התחיל לאמן בגיל צעיר מאוד (19) אחרי שהבין שהקריירה שלו ככדורסלן הרבה פחות מבטיחה. יחד עם זאת, הוא עבר כברת דרך ארוכה רק כדי לחפות על החור ברזומה ולקבל משרות מפתח.

"מאוד לא קל לתת אמון במאמן שמעולם לא היה שחקן מקצועני. סבלתי רבות מזה לאורך השנים, והיה מאוד קשה לבעלי קבוצות לתת לי הזדמנות בגלל זה", אמר בראיון בעבר, כשנדרש להסביר מדוע הגיע לרמות הגבוהות לראשונה ב-2014, כשקיבל את משרת המאמן הראשי באולימפיאקוס אחרי 28 שנות קריירה.