"חלמתי להבקיע שער מול ליברפול, אבל כבשתי צמד", אמר מילאן פאבקוב, והוא ממש לא שיקר. כבר אחרי הגרלת שלב הבתים סימן החלוץ התמיר של הכוכב האדום בלגרד את המטרה. "אני חושב על ליגת האלופות כך הזמן, ומדמיין לעצמי מה יקרה אם אכבוש נגד ליברפול. זה יהיה מדהים", הוא הצהיר. היו שגיחכו, אבל ביציעי איצטדיון מרקאנה השתוקקו האוהדים השרופים ששאיפתו תהפוך למציאות. לא ממש האמינו, אבל רצו בכל נפשם להאמין, כי פאבקוב הפך עבורם לגיבור כבר בשלהי אוגוסט.
לקח לו דקות ספורות לעשות זאת בגומלין הדרמטי בזלצבורג בסיבוב האחרון של המוקדמות. אחרי תיקו ביתי מאופס, פיגרו הסרבים 2:0 באוסטריה מצמד של מונס דאבור, ורק דבר אחד עודד אותם - הלוזריות הנצחית של השוורים האדומים שמעולם לא הצליחו להעפיל לשלב הבתים. המאמן ולאדן מילוייביץ' החליט בדקה ה-50 לעורר מהומה ושלח לדשא את חלוץ הספסל הגבוה שלו. מילוייביץ' לא סמך על פאבקוב בלשון המעטה - הוא שולב בסגל רק בגלל פציעות, והיה מועמד לעזוב לפני סגירת חלון ההעברות בכל מקרה. אלא שלא נותרו הרבה ברירות, והיה צריך לעשות משהו.
עוד בנושא:
בואו לעקוב אחרי וואלה! ספורט באינסטגרם
יורגן קלופ: "איבדנו את המוג'ו שלנו", בסרביה מהללים את "החשמלאי"
ליגת האלופות: הכוכב האדום בלגרד הדהימה את ליברפול וניצחה אותה 0:2
רגיל לפתוח את הראש
באופן בלתי צפוי, זה עזר. פאבקוב שיגע את הגנת זלצבורג, נכנס למאבקים פיזיים, ואף פתח את ראשו בהתנגשות קשה עם דיאדיה סמאסקו. זה לא הפריע לו להמשיך לרוץ אחרי כל כדור עם תחבושת על ראשו, והכוכב האדום תפסה לפתע את הפיקוד. תוך שתי דקות מטורפות, בישל הבלם מילוש דגנק פעמיים, הסרבים הישוו ל-2:2, והקבוצה ההמומה של דאבור לא הצליחה להתאושש. היא הודחה כהרגלה, בעוד הסרבים חגגו בטירוף העפלה היסטורית ראשונה לשלב הבתים בליגת האלופות. הזכרונות מהזכיה בגביע הנכסף ב-1991 צפו, והגאווה מילאה את ליבה של האומה.
פאבקוב נאלץ לוותר על החגיגות. אחרי שריקת הסיום, הוא הובהל מיידית לבדיקות בבית החולים, והצטרף לחבריו רק במלון, מאוחר בלילה. בחלוף שבוע, הוא כבר היה על המגרש במשחק הליגה השגרתי מול וויבודינה, עם התחבושת הגדולה שהפכה לחלק מהמותג האישי, ואפילו הבקיע, אבל באמצע המחצית הראשונה התנגש בעוצמה בשוער היריבה והוחלף. הפעם העסק היה רציני יותר - זעזוע מוח קל.
הרופאים המליצו על מנוחה ארוכה יחסית, אבל החלוץ לא היה מוכן לוותר על ליגת האלופות. "אני רגיל להיפגע כי זה הסגנון שלי - לא לרחם על אף אחד. ברור שהיריבים גם לא מרחמים עלי. פתחתי את הראש הרבה פעמים בעבר, וזה בסדר. הגולגולת שלי חזקה", אמר פאבקוב בראיון מחוייך. הוא חזר לאימונים, והתכבד ליטול חלק במשחק הביתי המכונן מול נאפולי, גם אם זה היה לתשע הדקות האחרונות. האוהדים שמילאו את האיצטדיון הריעו לו ממושכות. הוא היה האליל.
מכור לבעיטות מספרת כושלות
המעמד החדש הזה היה מוזר עבור האיש שהיה עד לא מכבר סוג של בדיחה. בחור גבוה מאוד, 193 סנטימטרים, עם טכניקה אישית לא מזהירה שמנסה בכל זאת לבצע בעיטות מספרת כמעט בכל משחק ואף פעם לא מצליח. בדצמבר 2016 הוא כבש שער לזכות ניש מול הכוכב האדום והרשים עד כדי כך שהקבוצה מהבירה החתימה אותו כבר בינואר 2017 תמורת 300 אלף יורו. לרוע מזלו, הוא נפצע מיד אחרי הבכורה, החמיץ את כל הסיבוב השני, ואז נשלח לעונת השאלה בחזרה לניש.
ואולי הוא היה סגן מלך שערי הליגה עם 23 כיבושים אשתקד, ואף סייע לקבוצתו להעפיל למוקדמות הליגה האירופית, שם פגשה את מכבי תל אביב, אבל בכוכב האדום עדיין לא העריכו אותו. הוא נתפס כחלוץ מגושם מדי, והתוכנית המקורית היתה להיפטר ממנו. ניש אפילו הציע לרכוש אותו בחזרה, אבל השחקן עצמו סירב. "אשאר בכוכב האדום או אעבור מחוץ לסרביה", הכריז פאבקוב. ומאחר ולא היו הצעות ראויות מחוץ לסרביה, הוא נשאר.
מילוייביץ' הושיב אותו על הספסל בכל משחקי המוקדמות בליגת האלופות, כולל יריבות נחותות כמו יורמאלה הלטבית, והפרשנים לא האמינו בו. פאבקוב לא הקשיב להם והמשיך לעבוד קשה מאוד באימונים. זה מה שהוא עשה כל חייו. בניגוד לכשרונות סרבים רבים שהתקבלו לאקדמיות של הכוכב האדום ופרטיזן, ומשכו תשומת לב של סקאוטים בגיל צעיר, הוא הגיע מלמטה, מכפר קטן בפרברי נובי סאד. עד גיל 21 הוא שיחק בקבוצות קטנות בליגות הנמוכות והשתדל ללמוד מכל מאמניו. משחק ראש לא רע תמיד היה לו, אבל היה צריך לשפר את המיקום, את ההבנה הטקטית, וכמובן גם את משחק הרגל. זה לקח זמן, אבל בגיל 23 הוא כבר השתייך לסגל של הקבוצה הגדולה במדינה. בגיל 24, הוא היה אחד מגיבורי ההעפלה לליגת האלופות.
משחק בכורה אירופי בהרכב
בליגה המקומית, אילצו הפציעות את מילוייביץ' לתת לפאבקוב מקום בהרכב, והוא כבר הבקיע עד כה חמישה שערים, אבל באירופה המערך הזהיר כלל חלוץ חוד בודד, והבחור הגבוה לא היה בתוכניות. אחרי ההופעה הקצרצרה מול נאפולי, הוא שיחק במחצית השניה מול פריז סן ז'רמן כאשר המשחק כבר הוכרע, ואת 90 הדקות באנפילד הוא ראה מהספסל. כעת, כאשר בוחנים את ההחלטות בדיעבד, אולי זו היתה טעות, אבל הציפיות בסרביה היו נמוכות בכל מקרה. ההעפלה היתה פסגת השאיפות, וההגרלה הרצחנית לא הותירה לכאורה סיכוי לשרוד את הבית. התבוסות, 6:1 בבירת צרפת ו-4:0 בליברפול, התקבלו בטבעיות.
ואולם, כעת כבר באמת לא היה מה להפסיד, ואתמול היה למילוייביץ' אומץ לתת לפאבקוב הזדמנות להגשים את החלום. הבוס ראה את ההשקעה שלו באימונים ואת הניצוץ בעיניים, ולא יכול היה להתעלם. היה זה משחקו הראשון של פאבקוב בחייו בהרכב במפעל אירופי. ועוד איזה משחק! בדקה ה-22, הוא לא היה מכוסה בכדור קרן ונגח פנימה שער אופייני. בדקה ה-28, זה כבר היה ביצוע הרבה פחות שגרתי, בבעיטה אדירה ממרחק שהכניעה את אליסון. גם יורגן קלופ נדהם. "לא ציפינו לזה. אני חושב שהשחקן עצמו הופתע", הודה הגרמני אחרי ההתמודדות. ופאבקוב דווקא עבד על זה. "אני משתדל להפוך לשחקן מגוון ולהבקיע סוגים שונים של שערים", הוא סיפר.
בדרכו של ניקולה זיגיץ'?
הטיל הזה הזכיר לסרבים את השער המרהיב של ניקולה זיגיץ' ב-1:3 על רומא בגביע אופ"א ב-2005 - עד אתמול, הניצחון האירופי האחרון של הכוכב האדום על יריבה בקנה מידה משמעותי. זיגיץ', על 202 הסנטימטרים שלו, נאבק בצעירותו בסטיגמות, אך עשה קריירה נאה בוולנסיה ובברמינגהאם סיטי, כבש 20 שערים בנבחרת וייצג את מולדתו בשני מונדיאלים. זו גם המטרה של פאבקוב. אין לו סיכוי להפוך לכוכב על, אך אם יתמיד בהתקדמות הוא עשוי להפוך לשחקן לגיטימי במועדון בינוני כלשהו בליגה בכירה. זו המטרה, והמופע המדהים מול ליברפול מהווה צעד ענק בדרך להשגתה. הוא הפך לשיחת היום ברחבי אירופה.
מאידך, גם אם לא יגשים אותה פאבקוב וייעלם, את שמו בספרי ההיסטוריה הוא כבר רשם. ליברפול תנסה לשכוח את המעידה במהרה, במיוחד אם תעפיל בכל זאת לשמינית הגמר, אבל אוהדי הכוכב האדום יזכרו את הערב הזה לנצח. היה זה היום המאושר ביותר שלהם מאז 1991, והוא מזוהה לתמיד עם האיש שהיה עד לפני כחודשיים בדרך החוצה מהקבוצה.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק