1. ארצ'י גמיל כובש נגד הולנד, מונדיאל 1978
לא תמצאו סקוטי שלא יבחר בשער הזה לגדול ביותר של הנבחרת שלו בכל הזמנים. סקוטלנד פגשה את הולנד במחזור האחרון של בית ד' והייתה חייבת ניצחון בהפרש של שלושה שערים כדי לעלות שלב. בדקה ה-68 ארצ'י גמיל עבר שלושה שחקנים וירה לרשת כדי לקבוע 1:3 מפתיע נגד פיינליסטית המונדיאל הקודם.
בעיתון Scotsman כתבו יום לאחר מכן: "זה היה שער יוצא דופן שנכבש ברגע יוצא דופן. פתאום סקוטלנד הייתה יכולה לחלום על תהילה".
הולנד צימקה מאוחר יותר והסקוטים ניצחו "רק" 2:3 ונותרו בלי כרטיס לשלב הבא, אבל השער של גמיל נצרב בזיכרון לעד. ב-1996 הרגע הגדול הזה הונצח פעמיים בסרט הפולחן טריינספוטינג.
"לא הרגשתי ככה מאז השער של ארצ'י גמיל ב-1978". הסצנה מטריינספוטינג
2. ג'ים בקסטר משפיל את אנגליה, 1967
אלכס פרגוסון, שהיה ביציע בוומבלי באותו משחק, נזכר בו שנים לאחר מכן בראיון ש"אפשר היה להלחין את ההופעה של ג'ים בקסטר ולהפוך ליצירת מופת מוזיקלית".
זה היה כנראה הניצחון הגדול ביותר של סקוטלנד על אנגליה בכל הזמנים. משחק במסגרת British Home Championship, שגם נחשב לחלק ממוקדמות יורו 1968. אנגליה התייצבה למשחק כאלופת העולם וסחבה איתה 19 משחקים ללא הפסד, אבל לסקוטים היו תכניות משלהם במשחק דרמטי מאין כמוהו, שכלל ארבעה שערים מהדקה ה-78 עד הדקה ה-88 וניצחון של האורחים 2:3.
ג'ים בקסטר לא כבש, אבל סיפק הופעה בלתי נשכחת שנדמה שחלק גדול מהמהות שלה הייתה להשפיל את אלופת העולם. הוא שיחק כמעט בהליכה, במעין זלזול מופגן, וביצע מהלכים מרהיבים. חלק ביקרו אותו, אחרים היללו אותו. גם בסקוטלנד היו כמה אנשים לא מרוצים. הם טענו שאם הוא היה משקיע, היינו יכולים להביס את אנגליה.
3. דייב נארי כובש נגד ברזיל, מונדיאל 1982
ב-2009, כשסוקרטס האגדי פגש את ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, הוא חזר לאותו רגע שקרה 27 שנה לפני כן והבטיח לסקוטי: "זה לא היה שפיץ".
ברזיל התייצבה למשחק השני בבית ו' במונדיאל 1982 כפייבוריטית ברורה, אבל בדקה ה-18 דייב נארי הפציץ מחוץ לרחבה, היישר לחיבורים. מי ששידר את המשחק היה ג'ימי היל האגדי, והוא הגדיר את הבעיטה של נארי כ-Toe Poke, או בתרגום חופשי, "שפיץ".
מאותו רגע היל האנגלי הפך לאויב האומה הסקוטית ושימש חלק בלתי נפרד מהפולקלור ביציעים, שם פשטה הקריאה הקבועה: "אנחנו שונאים את ג'ימי היל". סקוטלנד אגב, הפסידה באותו משחק 4:1.
4. פריצת האוהדים בוומבלי ב-1977
British Home Championship היה מפעל שהתקיים במשך 100 שנה, טורניר שנתי ובו ארבע משתתפות: אנגליה, סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד. מחוץ לאי הבריטי זה נחשב לסתם עוד טורניר, אבל בתוכו הייתה מונחת המון יוקרה על כר הדשא.
ביוני 1977, 98,103 צופים הגיעו לוומבלי וראו את סקוטלנד מנצחת 1:2. שריקת הסיום נתנה את האות לאלפי סקוטים לפלוש לכר הדשא. בין הפורצים היה גם היה הזמר רוד סטיוארט, שצולם כשהוא מורם על כפיים.
אבל הסצינות על כר הדשא לא היו רק של שמחה. חלק מהאוהדים הסקוטים פירקו את קורות השערים ותלשו פיסות דשא והמשחק הזה נחשב עד היום לאבן דרך בנסיקה של החוליגניזם באי הבריטי.
5. השער של ג'יימס מקפאדן בפריס, 2007
"צרפת בהלם וסקוטלנד מובילה בפריס", שאג השדר לתוך המיקרופון. שניות לפני כן ג'יימס מקפאדן ירה מ-25 מטר לרשת הגבוהה של מיקאל לאנדרו והאורחים עלו ליתרון מפתיע במשחק במסגרת מוקדמות יורו 2008. השער היה ענק, אבל הניצחון 0:1 היה אפילו יותר גדול. סקוטלנד כבר הייתה רחוקה אז מתקופת הזוהר שלה, אבל פתאום העזה לחלום שוב.
זו הייתה הפתעה עצומה, הרי 15 חודשים לפני כן הטריקולור הגיעו לגמר המונדיאל. אחרי המשחק הזה סקוטלנד הייתה עם 24 נקודות, בעוד שלאיטליה היו 20 ולצרפת 19. ריח הסנסציה היה באוויר, אבל הסקוטים כמו הסקוטים, בעטו בדלי. הפסד חוץ בגאורגיה והפסד בית לאיטליה גרמו לכך שהם יסיימו בסופו של דבר במקום השלישי בלבד.