לא רק טילים: אל אעד - הקבוצה של חיזבאללה

ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף בנאומו באו"ם מידע על מתקני טילים של חיזבאללה, ובין היתר ציין כי אתר של פרויקט דיוק הטילים של הארגון נמצא באצטדיון הכדורגל של אל אעד - אלופת הליגה בלבנון ומי שמכונה "הקבוצה של חיזבאללה".

אז מי זאת אל אעד ועד כמה עמוק הקשר שלה לחיזבאללה?

בעשור האחרון זו הקבוצה הדומיננטית בכדורגל הלבנוני. אל אעד זכתה בשש אליפויות, כולל שתי האחרונות, כשהיריבה הפוליטית הגדולה שלה היא אל אנסאר, שקבעה שיא של 11 אליפויות רצופות (1988 עד 1999). אל אנסאר נתמכה על ידי ראש הממשלה המנוח רפיק אל חרירי, שנרצח על ידי אנשי חיזבאללה בפברואר 2005.

בשנה שעברה החזירה הקבוצה את הביולוג הגרמני רוברט יאספרט, ששימש כמאמן ב-2016, עבר לעונה אחת לבחריין ואז חזר. יאספרט הגיע לאל אעד לראשונה כבר ב-2007, אחרי מלחמת לבנון השנייה, וסיפר למגזין RP הגרמני: "באוטובוס הקבוצה בדרך למשחקים, שמענו שירי קרב של חיזבאללה. זה עורר מוטיבציה אצל השחקנים. קיבלתי את זה". בגרמניה לא ידעו לספר האם חיזבאללה גם מימן את שכרו של המאמן.

לאחר מלחמת לבנון השנייה, טענו במדינה כי אל אעד תיקח את האליפות בכל דרך. קונספירציה? ברור, כולם מודעים לזה", אמר ב-2009 ל"גרדיאן" הבריטי בילאל עראקי, חבר הנהלת קבוצת ניימח. "אעד וחיזבאללה רוצים את האליפות, ובכוח אם צריך. גם לגנוב אותה. למה? מה תגידו על היטלר והמשחקים האולימפיים ב-1936? למה הוא רצה לזכות בזה? אעד זכתה באליפות בעונה שעברה והציגה את הגביע לחסן נסראללה. הם אמרו שזה עוד ניצחון של החיזבאללה".

במשחק שקיימה הקבוצה מול ניימח ב-2009, החליטו אוהדי הקבוצה המקומית שהניצחון על המגרש פחות חשוב. הקהל שר שירים נגד חיזבאללה ולאחר מכן עבר לתקוף את שחקני אל אעד. ילד מתוך הקהל שלף מברג וניסה לדקור את אחד השחקנים, לפני שנתפס על ידי הקפטן של אל אעד, באסם מרמר. "לא האמנתי למה שהם שרו", אמר הקפטן. "מה שהם אמרו על נסראללה... אני לא יכול לחזור על זה". השחקנים נותרו לכודים במגרש, עד שמשלחת של נציגי המועדון הצליחה להגיע להסכם "הפסקת אש" ולמלט את הקבוצה מהמגרש. הקפטן באסם היה האחרון לצאת, ואז החליטו האוהדים המקומיים לעשות סוף להפסקת האש, תפסו אותו והחלו לחבוט בו, כשהמלחמה נמשכה ברחובות.

קאסם שאמחה היה קשר צעיר ומבטיח באל אעד, אבל בגיל 19 החליט להצטרף ולהילחם עם אנשי חיזבאללה בחלב, סוריה, למען הנשיא בשאר אל אסד. בנובמבר 2016 הוא נהרג בקרבות ובמועדון ספדו לו: "הוא היה שחקן מוכשר עם פוטנציאל גדול גם בנבחרת, אבל הוא בחר בדרך הג'יהאד. הוא ייזכר לעד כי היה גיבור על המגרש בדיוק כמו שהיה גיבור בהגנה על מולדתו".