נבחרת הג'ודו הישראלית סיימה היום (רביעי) את דרכה באליפות העולם בבאקו עם מפלה נוספת, אחרי שאורי ששון, המדליסט האולימפי, הפסיד כבר בקרב הראשון שלו בקטגוריית המשקל שלו (100 ק"ג ומעלה). ששון, המדליסט האולימפי מריו 2016, נוצח על ידי מינג'ונג קים בן ה-18.
ששון המשיך את האליפות המאכזבת למשלחת הישראלית, שכאמור, מסתיימת לא רק בלי מדליות, אלא בעיקר עם הרבה הופעות חלשות, בייחוד לנוכח הציפיות ולאור ההישגים באליפויות קודמות ואחרי שתי המדליות במשחקים האולימפיים בריו. מי שהיה הקרוב ביותר למדליה היה טל פליקר (שזכה במדליית ארד באליפות אירופה בקיץ). פליקר הפסיד בחצי הגמר, ולאחר מכן גם בקרב על הארד, אבל השאר לא היו בתמונת המדליות. שגיא מוקי (אלוף אירופה, כזכור) הפסיד בשמינית הגמר, פיטר פלצ'יק (שזכה בארד באליפות אירופה) הפסיד בסיבוב השני, וכאמור היום ששון הגיע כאופציה האחרונה למדליה, וכשל כבר בקרב הראשון שלו.
גם בנבחרת הנשים הישראלית נרשמו אכזבות, כששירה ראשוני שוב הודחה מוקדם (סיבוב שני), נועה מינצקר הודחה בסיבוב השלשי, גפן פרימו המבטיחה (שזכתה בארד באליפות אירופה בתל אביב) התקדמה יפה אבל נכנעה ברבע הגמר, ותמנע נלסון לוי הפסידה בקרב השני שלה.
האכזבות באליפות העולם ממחישות את מה שבאיגוד הג'ודו ידעו: אליפות העולם זה לא תחרויות גרנד פרי וגרנד סלאם, אליפות העולם קשה הרבה יותר מאליפות אירופה, ואף מורכבת יותר אפילו מהמשחקים האולימפיים.
עבור ששון, זו מעידה נוספת בתחרות חשובה. אומנם מאז המשחקים האולימפיים היו לו הצלחות בתחרויות הגרנד פרי בטשקנט ובזאגרב ובגרנד סלאם אבו דאבי, אבל למעשה הוא הראה חוסר יציבות מאז ההישג הגדול של חייו בריו. לפני כשנה, בנובמבר 2017, אחרי מאמצים גדולים להסדיר לו ויזה למרוקו, ששון היה הנציג הישראלי היחיד באליפות העולם במשקל פתוח במרקש, אבל סיים את דרכו כבר בסיבוב השני, לאחר שנכנע בקרב הראשון שלו לסיריל מארה הצרפתי. גם בקיץ, באליפות אירופה בתל אביב, הוא הפסיד כבר בקרב הראשון שלו, בשמינית הגמר, כשנוצח מול טמירלן בשאייב מרוסיה. "הלב לא היה שם", אמר ששון אחרי ההפסד.
ששון כתב היום בעמוד האינסטגרם שלו: "כשבחרתי להמשיך לעוד קמפיין אולימפי, ידעתי בתוך תוכי שיחכו לי רגעים קשים של תסכול, אכזבה, סבל. הכי קל לפרוש עם מדליה אולימפית, שתי מדליות כסף מאליפויות אירופה ועוד לא מעט מדליות שאספתי בדרך מהטורנירים הכי קשים בעולם. אבל מסתבר שמשהו בתוכי, בבפנים של הבפנים, לא באמת מוכן להסתפק. יש לי עוד הרבה לתת לספורט הישראלי, גם אם היום זה לא קרה. אני רוצה להודות לצוות המקצועי שבאמת רצה ועשה הכל כדי שאעמוד על הפודיום. תודה לנותני החסות שלי "בנק יהב" שאיתי בטוב וברע. אוהב, אורי".
אורן סמדג'ה התייחס אחרי אליפות אירופה לאכזבה מששון, ואמר עליו: "הוא מדליסט אולימפי, ספורטאי שהיה הגדול ביותר במדינת ישראל. ספורטאי גדול יכול גם להפסיד, כמו הרבה ספורטאים אחרים. לא קל להיות מדליסט אולימפי במדינת ישראל. אנחנו מבינים את הסיטואציה ועם רגליים על הקרקע. אני יודע איך לקחת את הספורטאי הזה ולהוביל אותו קדימה להמשך. מקווה שנוכל להביא אותו גם לאולימפיאדה הבאה. לתת למישהו שבע לאכול זה לא כל כך קל".
יש לציין כי אורי ששון סבל מפציעה, ולא התחרה במשך 14 חודשים אחרי ריו. עם זאת, זה רק סמלי שהיום ששון בן ה-28 נוצח מול יריב דרום קוריאני בן 18 בלבד, אלוף העולם לקדטים, שערך הופעת בכורה במסגרת בוגרים, אבל כנראה רעב יותר מהישראלי.
עכשיו המשלחת הישראלית עם הפנים למטרות הבאות שלה: גרנד פרי במקסיקו (קנקון) בעוד שבועיים, וגרנד סלאם אבו דאבי בסוף החודש הבא, שבו לראשונה יורשו נציגינו הישראלים להתחרות עם סמלי המדינה. אחרי מאבק ארוך, המארגנים באבו דאבי הודיעו שאם ישראלי יזכה בזהב, הם יסכימו אף להשמיע את ההמנון "התקווה". כרגע זה נראה קצת רחוק.