פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תומאש סטוראנסקי: "אני לא מצליח להבין למה ננו גינזבורג לא קיבל צ'אנס ביורוליג"

        החיבור עם מאמן נבחרת צ'כיה ("הוא תמיד עצבני במיוחד כשאנחנו משחקים נגד ישראל"), ההשתלבות ב-NBA ("התרגשתי יותר מדי בהתחלה"), זיכרון הילדות המיוחד מאנתוני פארקר והלקח לחיים מפרישת השותף לשעבר נבארו. רכז וושינגטון וויזארדס בראיון בלעדי לוואלה! ספורט

        תומאש סטוראנסקי: "אני לא מצליח להבין למה ננו גינזבורג לא קיבל צ'אנס ביורוליג"

        בווידאו: וסלי וסטוראנסקי עושים "זובור" בחדר ההלבשה לגינזבורג

        בשבוע שעבר, ממש בזמן ששחקני נבחרת ישראל ישבו המומים בלייפציג וניסו לעכל את ההפסד האכזרי לגרמניה, ישראלי אחד חגג בסראייבו העפלה היסטורית לגביע העולם. היה זה מאמן צ'כיה, ננו גינזבורג, שספג כמיטב המסורת מקלחת רטובה במיוחד של בקבוקי מים בחדר ההלבשה מצד כוכבי נבחרתו, יאן וסלי ותומאש סטוראנסקי. לראשונה מאז 1982, ולמעשה מאז התפרקותה של צ'כוסלובקיה, הרפובליקה תהיה במונדובאסקט.

        "אף אחד מהשחקנים בנבחרת אפילו לא נולד כשצ'כוסלובקיה הייתה באליפות העולם, כך שאנחנו מבינים היטב איזה הישג היסטורי הבאנו למדינה", מודה סטוראנסקי, רכז וושינגטון וויזארדס מה-NBA, בראיון בלעדי לוואלה! ספורט. "זה רגע מיוחד מאוד עבור כולנו, ואתה יכול לשמוע כמה אני צרוד כדי להבין כמה חגגנו כל הלילה".

        עוד בנושא

        יש נציג ישראלי: ננו גינזבורג וצ'כיה ניצחו בבוסניה ועלו למונדובאסקט
        גינזבורג ונבחרת צ'כיה חגגו כל הלילה את ההעפלה: "זה הישג אדיר"

        תומאש סטוראנסקי, נבחרת צ'כיה, עם ננו גינזבורג (אתר רשמי , FIBA)
        "ננו ואני משדרים על אותו גל". סטוראנסקי עם גינזבורג (צילום: FIBA)

        - כשנבחרות כדורסל באירופה מגיעות להישגים מיוחדים, ממתינות להן קבלות פנים חגיגיות עם שובן הביתה. אני מניח שבצ'כיה זה לא בדיוק עובד ככה...

        "...וזה אחד הדברים שאני מקווה שההצלחה שלנו תשנה. בצ'כיה אוהבים בעיקר כדורגל והוקי קרח, והכדורסל לא היה ענף מרכזי ופופולרי לאורך השנים. אולי עכשיו, יותר ילדים יגדלו וירצו להיות כדורסלנים. יש לנו כוכבים בקבוצות מרכזיות בארה"ב ובאירופה, ואנחנו מוכיחים שההצלחה שלנו אינה מקרית, אחרי שכבר הגענו למקום השביעי ביורובאסקט ב-2015".

        - וסלי ואתה הייתם שותפים רק לשני המשחקים בחלון האחרון. כמה מוזר זה היה לראות במהלך העונה שעברה את הנבחרת משחקת בלעדיך במוקדמות גביע העולם?

        "זה היה מוזר. הייתה לנו הופעה רעה בשנה שעברה ביורובאסקט, לא עברנו שלב וכולם יצאו מהטורניר עם תחושה חמוצה, ודווקא בגלל זה חיכיתי מאוד לרגע שאשחק שוב בנבחרת. לחלון הקודם ביוני לא יכולתי להגיע, כי הייתי חייב לנוח אחרי שסיימתי את העונה הארוכה ב-NBA. זה הפך את שני המשחקים האחרונים למיוחדים עוד יותר. אני שמח שהשחקנים האחרים התעלו כשלא היינו, והאמת היא שהרגשתי את השינוי כבר באימונים. פתאום זה כבר לא היה רק אני או יאן, אלא ממש קבוצה שלמה, מלאה בשחקנים שהתבגרו וצברו ביטחון".

        בין סטוראנסקי למאמנו הישראלי יש חיבור מיוחד. הם שומרים על קשר רציף, וגינזבורג מקפיד לטוס לארה"ב פעם בשנה כדי לבקר אותו. "הוא אפילו היה בחתונה שלי", מספר הרכז (2.01 מ'), שיחגוג בעוד כחודש את יום הולדתו ה-27. "אני יודע שלפעמים אני אמוציונלי מדי, ולא תמיד קל לאמן אותי, אבל ננו ואני משדרים על אותו גל".

        - שיחקת אצל מאמנים כמו צ'אבי פסקואל, אאיטו גארסיה רנסס וכמובן סקוט ברוקס. במה הוא שונה מהם?

        "הדבר שהכי מדהים אותי אצלו זו התשוקה. הוא בא ממדינה זרה, וכל כך אכפת לו מהכדורסל הצ'כי. רואים את זה עליו בכל אימון ובכל משחק".

        - גינזבורג עובד כבר 12 שנים בצ'כיה. בתחילה היה עוזרו של מולי קצורין בנימבורק, אחר כך היה מאמן הקבוצה במשך שש שנים וזכה בשש אליפויות, עכשיו הוא בנבחרת. בישראל הוא מעולם לא קיבל הזדמנות באחד המועדונים הגדולים.

        "בכל פעם שאנחנו משחקים נגד ישראל, הוא הכי עצבני בעולם", צוחק סטוראנסקי, "כי הוא רוצה במיוחד להוכיח את עצמו. תשמע, תמיד כשאנחנו נפגשים, מתאמנים ומשחקים, אני לא מבין איך הוא לא הגיע עדיין לקבוצת יורוליג. יש לו מקום ברמות הכי גבוהות באירופה, ואני משוכנע שעכשיו, עם ההצלחות האחרונות של הנבחרת, הוא יקבל סוף סוף את הצ'אנס הזה".

        תומאש סטוראנסקי (עיבוד תמונה)

        סטוראנסקי, שבניצחונות על רוסיה ובוסניה והרצגובינה העמיד ממוצעים מרשימים של 19 נקודות, 8.5 ריבאונדים ו-6.5 אסיסטים, נחת בסוף השבוע בוושינגטון לקראת עונתו השלישית בוויזארדס. כרוקי, הוא סבל מלא מעט קשיי הסתגלות - אבל ביצע קפיצת מדרגה משמעותית בעונה החולפת, בעיקר לאחר שג'ון וול הושבת בגלל פציעה. ב-34 המשחקים האחרונים אשתקד השתלט הצ'כי על עמדת הרכז הפותח והתייצב על 9.9 נקודות ו-5.5 אסיסטים לערב, תוך שהוא מדייק ב-50 אחוזים לשלוש (31 מ-62).

        "אני יכול להגיד שאני חי את החלום. ה-NBA זה עולם אחר, שונה מכל מה שהכרתי, והעונה השנייה הייתה הרבה יותר קלה עבורי כבר מההתחלה. הבעיה שלי בעונה הראשונה בליגה הייתה שהתרגשתי יותר מדי מכל דבר חדש שגיליתי. עבדתי על עצמי, הבנתי איך הליגה עובדת, ולמדתי להתרכז בדברים החשובים. כשג'ון נפצע, הייתי דרוך ומוכן להזדמנות שלי".

        - רוב שחקני ה-NBA לא הופיעו לחלון המשחקים של הנבחרות. בוושינגטון לא עיקמו פרצוף כשביקשת להשתחרר? אתה לא חושש שזה יפגע במעמד שלך בקבוצה בתחילת העונה הקרובה?

        "לא, הם תמכו בי ואני מעריך את זה. אני לא חושב שזה יפגע בי. עבדתי הקיץ לבד והתאמנתי, כמו שלא עבדתי בחיים שלי, ומשחקי הנבחרת היו עבורי הכנה טובה לשחק חמישה על חמישה. זו דווקא הייתה הזדמנות להשתפשף ולחזור לכושר משחק, וגם לעשות קצת היסטוריה על הדרך. עכשיו אני מוכן למשחקי האימון בוושינגטון".

        - כשתפגשו את דאלאס, אתה ולוקה דונצ'יץ' תשחזרו את המצ'אפ ביניכם מהקלאסיקו בין ברצלונה לריאל מדריד.

        "לוקה יהיה נהדר בליגה הזו. אסור לזלזל בו. אני יודע שבארה"ב בכלל לא סופרים את מה שעשית באירופה, אבל הוא הגיע לדברים מדהימים בגילו".

        תומאש סטוראנסקי, נבחרת צ'כיה (AP)
        "אני חי את החלום". סטוראנסקי במדי נבחרת צ'כיה

        סטוראנסקי ידוע כאנציקלופדיית כדורסל, שבמשך שנות ילדותו עקב אחרי כל הליגות וידע לדקלם את שמות השחקנים ואת נתוניהם. "לא היו לי הרבה הזדמנויות לחוות את המשחק ברמות הכי גבוהות שיש, ואני זוכר איך התרגשתי לראות מקרוב את אנתוני פארקר על המגרש, כשהגיע עם מכבי תל אביב לפיינל פור בפראג ב-2006. הייתי אז נער בן 14, והלכתי כמובן למשחקים. תיאו פפאלוקאס היה מדהים, וצסק"א מוסקבה זכתה בגביע".

        - שותפך לשעבר בברצלונה, חואן קרלוס נבארו, תלה את נעליו לא מזמן.

        "הדבר הכי מדהים בנבארו זה שהוא היה הכוכב הכי גדול והבחור הכי נורמלי בו בזמן. כששיחקנו יחד הוא כבר לא היה בשיאו, אבל אפשר היה להרגיש את הקסם שיש לו בידיים בכל משחק ואימון. למרות כל הסופרלטיבים שהורעפו עליו וכל ההישגים שאליהם הגיע, הוא פשוט המשיך לבוא לעבודה בכל יום ויום. זה מה שהפך אותו לכל כך גדול".

        - ובסופו של דבר, בארסה די אילצה אותו לפרוש.

        "זה מלמד אותנו משהו לחיים. אתה יכול לעשות הכל בקריירה, לזכות בכל תואר אפשרי, להיות חואן קרלוס נבארו הגדול, אבל בסוף אתה לא יכול לעמוד מול הגוף שלך. הוא עבר לא מעט פציעות בשנים האחרונות, ונאלץ להפסיק לשחק".